שבת כ"א באלול תשע"ט 21/09/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

חיים טברסקי

"חבל על יהודי ארצישראלי זקן"

במילים אלו היה ללא ספק משתמש ר' מנחם בבואו להספיד את עצמו. או כפי שהדברים נשמעו לא אחת מפיו באידיש: "חבל אוף א אלטע ארץ-ישראל איד". חיים טברסקי מספיד.

חיים טברסקי ח' באדר תש"ע - 22/02/2010 12:19
אמן הניסוח והמילה היה ר' מנחם, אך משפט זה, אותו היה מרבה לצטט בהזדמנויות מתאימות, מפיו של הגאון האדיר מרא דארעא ישראל רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, אשר ביקש כי במילים אלו יספידוהו בבוא יומו, מתמצת ללא ספק את כל מהותו והוויתו של הרב מנחם פרוש ז"ל. איש הציבור שדפי קורות ימי חייו, שלובות בקשר אמיץ באירועים המסעירים שפקדו את העם היהודי בארץ ישראל בדורות האחרונים.

לא נטעה אם נקבע, כי כמעט שאין יהודי, בודאי פה בארץ, ואולי אף בחו"ל, שלא הושפע לטובה בצורה כלשהיא מפועלו ומעשיו הכבירים. לפרט ולכלל דאג ר' מנחם כל ימיו. משחרור מעוכב כניסה בנתב"ג דרך ביסוסם של מוסדות תורה ועד מפעלי חיים ותורה כדוגמת החינוך העצמאי, עליהם עמל ואותם טיפח כל ימי חייו.

עסקן היה האיש בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. עסקן בבואו ועסקן בצאתו. מעת אשר נשא את כליו של הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, ועד לסיום סעודת ז' באדר של חברה קדישא מאמש. בחרדת קודש שירת נאמנה את גדולי ישראל, ואף הם ידעו תמיד היטב כי עליו נאמר 'חזקה - שליח עושה שליחותו'. פעם אחר פעם הטילו עליו גדולי ישראל מטלות כבדות משקל. פעם אחר פעם הם הביעו בו את אמונם הציבורי, ואף הוא השיב להם כאמונם על אחת שבע פעמים.

לא החזיק טובה לעצמו, ובכל עת אשר עוד כח במתניו, כיתת רגליו ונשא ידיו בכל עניין ציבורי שעל הפרק קטן כגדול. לא היה אחד שפנה אל ר' מנחם בבקשה כל שהיא ולא זכה לתשובה מפורטת (בכתב בדרך כלל) אודות הפעילות אותה הוא ניהל לשם הסדרת העניין המבוקש כנדרש. התייחסותו לבעיות הפרט היו מפתיעים בכל פעם מחדש, במיוחד בדור בו כל דבר נמדד בחישוב מיידי של תועלת אלקטוראלית.

לא רק כשהתבקש. כשהיה ר' מנחם רק שומע על בעיה של מוסד פלוני או קהילה אלמונית, מיד ראה חובה לעצמו להיכנס לעובי הקורה ולנסות לפתור עד מקום שידו מגעת את הבעיה. לא ריחוק מקום ולא פירוד לבבות הרתיעו אותו מלמלא את שליחותו. את השליחות אותה נטל על עצמו מנעוריו ועד יומו האחרון. את השליחות אותה העמיסו על שכמו גדולי הדורות.

פטירתו מהווה אבידה אישית קשה לכל יחיד ולכל כלל בציבוריות החרדית. מוקיריו ומתנגדיו לא יחלקו על עצם גודל ואיכות ההשפעה שהטמיע ר' מנחם בספר קורות דברי הימים של הציבור החרדי ועם ישראל.

הליכותיו הציבוריות והנהגותיו האישיות, האצילות שטבועה היתה בדמו הסוער, הקנו לו כבוד רב בקרב מכיריו ועמיתיו. כבוד שכמייצג הציבור גם הוקרן אל הציבור אותו ייצג. גם בעת שסערו הרוחות סביבו, בעת אשר בדם לבבו הביע את עמדת היהדות החרדית בעוצמה ובנחישות, ובהזדמנות זו נזכיר רק את מעשה ביזוי סידור התיפלה הרפורמי מעל בימת הכנסת, גם אז ידעו יריביו המרים ביותר, כי לא שיקולי רייטינג מנחים את מעשיו.

גדולתו היתה בעצם ההכרה העצמית כי לשליחות נולד, ובכח היכולת שלו לממש הכרה זו במסירות נפש של ממש.

העם היושב בציון חייב לו רבות. יושב במרום ישלם לו בודאי במכון עולמים כגמולו הטוב. יהי זכרו ברוך.