יום שני י"ח באב תשע"ט 19/08/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

חיים טברסקי

ללמד בני יהודה קשת

ברירת המחדל של גדולי ישראל שליט"א היא חד משמעית: לא לגלישה באינטרנט! למי שאין ברירה, עבור מי שחייב להימצא בסביבה, אנחנו פה. מצוים ועושים

חיים טברסקי כ"ז בשבט תש"ע - 11/02/2010 18:25

מזה כעשור מנהלים גדולי ישראל שליט"א מאבק מר ועיקש מול שלל הסכנות הטכנולוגיות האורבות לפתחי דורנו. הטלפונים הסלולאריים, המחשבים והאינטרנט. הנזקים הרוחניים והמוסריים הקשים שמביאים כלי משחית אלו כבשורה רעה בכנפיהן, הזעיקו שוב ושוב את גדולי ישראל לעמוד בפרץ ולגדור גדר, למנוע ככל הניתן מן המשחית לחדור אל מחנה ישראל.
 
ככלל, אנו מוצאים בדבריהם הקדושים אשר פורסמו בשער בת רבים בנושאים אלו בשנים האחרונות, הסתייגות בסיסית מכל שימוש בכלים טכנולוגיים למעט במקרה של צורך חיוני או חוסר ברירה. ברירת המחדל מבחינתם של גדולי ישראל, היא הימנעות מוחלטת משימוש או גישה לטכנולוגיות היכולות בצורה כל שהיא להוביל את האדם לעברי פי שחת.
 
בהתחשב במציאות המתהוית סביבנו, ובכך שלצורך פרנסה או קשר עם רשויות המדינה וכיו"ב, נדרשים אנו להשתמש במוצרים אלו לתועלת אפשרית המגיעה מהן,  עמלו ושקדו גדולי ישראל שליט"א על הקמת פתרונות ואלטרנטיבות לזקוקים לשירותים הטכנולוגיים. כך הושקו הטלפונים הניידים המאושרים, תוכנת חסימה למחשב ותוכנת סינון לתקשורת המקוונת לאלו המוכרחים לפרנסתם או לדרישת רשויות שונות להיות מחוברים אליה. וכשעל כולם, גדולי הדור חוזרים ומזהירים בהזדמנויות שונות ומגוונות על חובת הזהירות וההתרחקות מאותם פגעים רעים.
 
לאחרונה קיבל מאבק קדוש זה משנה תקיפות. בהודעה ואזהרה חמורה שפורסם על ידם, ובפעילות המאסיבית שנעשתה ונעשית על ידי שלוחיהם העוסקים במלאכת הקודש. אם זה בהסברה רחבה על גבי היומונים, ואם באסיפות והתארגנויות שונות שנעשו, ועוד היד נטויה בע"ה.
 
מקום מיוחד נתיחד לו במלחמת מצוה זו, המאבק נגד אתרי החדשות למיניהם. אותם חוטאים ומחטיאים את הרבים עליהם כתבו גדולי הדור: "שמוציאים לחוץ כל מיני חדשות ורכילויות והוצאת שם רע על הציבור החרדי. ומפיציםאיסורי לה"ר ורכילות, שקרים וטומאה נוראה של תועבות לאלפים ולרבבות, והדבר נעשהכהפקר ממש.תחנות אלו מביאים רבים להשתמש באינטרנט הטמא שהפיל רבים מישראלבאיסורי תורה חמורים ונוראים שהצנעה יפה להם". עכ"ד.
 
ליצני הדור, ימיהם כמעט כימי עולם. אנו פוגשים בהם אצל אברהם אבינו (עיין רש"י ריש פר' תולדות) וכלה בדורנו אנו. בטפשותם ובליצנותם מבקשים הם לעקר את מאבקם של גדולי הדור בנוקטם את הטקטיקה הישנה והמוכרת בה בצדקנות מעושה וצבועה הם חלילה אינם מכפישים ומורדים בגדולי ישראל, אלא אך ורק בעסקנים בעלי אינטרסים, שמציגים כביכול לפני גדו"י מצגות שוא. ואילו אליהם – גדו"י עצמם הם מתייחסים כתמימים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם ומובלים בזרוע על ידי 'בעלי האינטרסים'.
 
בכדי לבסס ליצנות זולה זו, מלבישים הם את השקפתם המעוותת בהוכחה 'שאין עליה תשובה'. הרי הכל יודעים את רוע מעללי האינטרנט והאתרים הנוראים אשר בו. וא"כ, כיצד ייחדו גדולי הדור את מאבקם על אותם אתרים שאמנם פסולים הם בתכלית, אבל רחוקים הם מלהיות חוד החנית במגיפה הקשה שאינטרנט שמה, "עד שאתם אומרים טול קיסם מבין שיניך, אמרו טלו קורה מבין עיניכם" ?!
 
אך לו חכמו ישכילו. כי אף אם אמנם יש באינטרנט בעיות קשות שבעתיים, בכל זאת גדולי הדור בעיני הבדולח שלהם ירדו לשורש הפתנים, לפיתוי הגורר את ההמונים אל האינטרנט הפתוח. שהרי כבר טבעו חכמינו ז"ל את טבעו ודרכו של יצר הרע, באמרם: "כך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה". הלא רובם המוחלט של אותם חללים שנפלו בעטיים של כלי משחית זה, תחילת כניסתם ופתויים לאתרי האינטרנט היו על ידי אותם אתרים שיצרם אמר להם עשו כך, עד שהגיעו להיכן שהגיעו ה"י. ועל כגון זה כבר טבעו חכמינו ז"ל: "הרוצה לעקור ע"ז צריך לשרש אחריה", וכדרכה של תורה ראו מרנן ורבנן לצד הפעילות המקיפה בענין, לעקור ע"ז זו משרשה.
 
זאת, ועוד אחרת, מעטים הם הבקיאים בנבכי ההסטוריה והיודעים כיצד הצליחה ההשכלה הארורה להכחיד את רובו של כלל ישראל שהיו חרדים לדבר ה', למרות המאבק העיקש שניהלו נגדם גדולי הדורות זיע"א, ואשר בזכות מאבקם זה נשארנו היום רבבות מישראל השומרים ומקיימים תורה בטהרתה. ובכן, סוד הצלחתם נבעה בעיקר מהקמת מעמד וסמכות חילופית למעמד הרבנים, מעמד שכרסם אט אט בסמכות הרבנית המקובלת מדורי דורות, וערערה את השפעתה על נפש העם.
 
זה התחיל עם הקמת עיתון 'המאסף', אשר למראית עין כלל לא עסק בהטפה לשינוי כלשהוא בהליכות היהודי מימים ימימה. אך עם הזמן, הפכו הכותבים לבעלי דעה בכל תחום שעל סדר היום, וכך קמו ליהדות קבוצה חדשה של בעלי דעה ומשפיעים שלא באו מתוך העולם הרבני ושלשלת המסורה אשר נטוותה מדור דור.
 
וזאת למודעי, הדור הראשון להשכלה שמרו על צביון חרדי ולא רק כלפי חוץ. בכל זאת, מדובר היה ביהודים שהיו רצף אינטגרלי של העם היהודי אשר שמר על עצמאותו הרוחנית בכל עת ובכל מצב. אפילו על אותו רשע הידוע מנדלסון שר"י, מוצאים אנו בהקדמתו של הגאון בעל ה'חבצלת השרון' (שמביא בשם זקן שהיה משובתי שבת אצל הגה"ק בעל הבני יששכר מדינוב זי"ע, שכידוע הגה"ק הנ"ל היה מתריע רבות נגד ההשכלה) אשר בעת רעוא דרעוין עת שפע (בעל ה'בני יששכר') בדברי אזהרה על רעת המשכילים, נתלהב וקם על רגליו וזעק מנהמות לבו הטהור: רבונו של עולם שמא תרצה לתת גן עדן לאותו רשע [מנדלסון] אחר שימלא דינו בגיהנם, כי אומרים עליו שהיה 'פורמע דויטשע', על כן אבקש ממך בוכ"ע הורידו לבאר שחת ובל יצא משם לעולמים, כיון שחטא והחטיא את ישראל". מאחר ולמראית העין, בחלקים מסויימים של קורות חייו, יכלו ח"ו לטעות לאמיתות כוונותיו המתועבות.
 
וכך, במסוה דתי הצליחו המשכילים הראשונים להפיץ את עיתונם בין המון העם, שלא ראה פסול בעצם העיתון ותכניו, וממילא לא שת ליבו לאזהרת גדולי אותו דור. וזה אשר היה בעוכריהם, שלא שמו לבם לסמכות החדשה שדחקה והחליפה אט אט את סמכותם הבלעדית של גדולי הדור, והפכו את הכותבים והלבלרים לעוד מאן דאמר, שבמשך הזמן הפכו ממאן דאמר לבר פלוגתיה, עד שגילו את טלפיהם האמיתיות והארס שקינן בלבם.

הקמת מערכות עיתונות חרדיות שנראות היום כדבר המובן מאליו, היו מעשה נועז ורחוק מהשגה בימים ההם. על ה'יושבים' בבעלזא היו מספרים, כי קנו את העיתון שהקים רבם אך השליכו אותו מיידית לפח האשפה. מאחר ו'הרבי אמר לקנות, הוא לא אמר לקרוא'. עד כדי כך היה החשש גדול וכבד מכל שינוי וסטיה מהנתיב שהוטמע בנו לאורך הדורות.

למעשה, בשנת תרל"ז, עת החליט כ"ק האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא זיע"א להקים את עיתון החדשות הראשון שיו"ל במסגרת חרדית ותחת פיקוח נאות , היה מעשהו נראה כפריצת גדר אמיתית מכל המקובל והמוסכם עד לאותה עת בכרם בית ישראל. אלא שחזונו הרחב ועיניו הקדושות הצופיות למרחוק, שקלו היטב הפסד מול שכר, וכמאמרו של הגה"ק מראפשיץ חכם אינו זה היודע לבחור בין טוב לרע, אלא זה היודע לבחור בין רע לרע יותר, ובין טוב לטוב יותר, וגם אם בזמנו לא כל גדולי האומה הסכימו לזה, במרוצת הדורות אומץ קו זה על ידי כל גדולי האומה לדורותיהם. וקשה לתאר איך היו נראים הדורות הבאים ללא העיתונות החרדית הממוסדת.
 
הנסיונות המיוחדים לכל דור, אינם דומים האחד למשנהו. כפי שדור דור ודורשיו, כך דור דור ונסיונותיו. ואולי ההיפך, לגודל הנסיונות, מעמיד הקב"ה לישראל שומרים מעולים, המבינים את הנצרך לכל דור ואת הפתרון הספציפי שישרת ככלי עזר ומגן נגד הפירצה המתעוררת.

גם כיום, פשוט שכלל לא ניתן להקים או להפעיל עיתון כל כלי תקשורת אחר, ללא סמכות רוחנית גבוהה ששקלה לעומק את המעלות והיתרונות הנובעות מעצם קיומו והצדיקה את הפעלתו. זו בדיוק הסיבה לפיה נבחר 'טוג' להיות כלי המלחמה במאבק הקשה אל מול סכנות האינטרנט. 'טוג' הוכיח בעת מבחן, כי דברם של גדולי ישראל – הם בלבד המחייבים אותו ואת פעולותיו כנגזרת מדעת קדשם ללא סייג.
 
בעת שפעל האתר במתכונתו הראשונית, הוכיחו מעשיו כי לשם שמים נתכוין. 'טוג' לא התייצב למפרע 'להתאים' את תכניו לדרישותיהם המחמירות של גדולי ישראל, אלא בחר מלכתחילה בדרך ישרה שאינה פוגעת בשום צורה שהיא בכבוד התורה, בקהילות הקודש, באישים, בציבורים ואפילו במפלגות. ב'טוג' לא ניתנו במות חופשיות בסגנון 'פורומים' למיניהם, בהם משרבט כל אלמוני את העולה על רוחו ודעתו לעיני כל ישראל. הקו המנחה של האתר היה דיווח חיובי והסתכלות חרדית טהורה על כל הנעשה. וכעקרון, סגנון הדיווח החדשותי ומוצרי התוכן הנבחרים היו וגם יהיו כאלו שלא נועדו למשוך אליהם צופים מן החוץ, הם לא נועדו לגרות, לעניין או לרתק, אלא להגיש בפני אלו שממילא משוטטים בסביבה, ואינם יכולים להימנע מצריכת חדשות מיידיות, או לאלו המחפשים ענייני תוכן ומושגים שונים, ותרים אחר מבוקשם במסגרת חרדית, נקייה ומזוקקת.
 
עם זאת, ברגע שהיה אינו מצווה – הוא הפך  מיידית לאינו עושה. אם ברגע אחד תכליתו אינה ראויה, אין צורך עוד בקיומו. שהרי תכלית דעתם של גדולי ישראל, היא תורף קיומו של 'טוג' מאז ולתמיד.כעת, משבגר, משהפך למצווה ועושה, משהפך 'טוג' להיות כלי מגן  במלחמת מצווה, דינו ככל כלי תקשורת האחרים אשר הוקמו  למטרה זו לאורך הדורות האחרונים.  
 
נאחל לו, לנו ולכולכם הרבה הצלחה.