יום ראשון י"ג בסיון תשע"ט 16/06/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

הרב יוסף ברוק

סת(ט)ירה תורכית

הרב ברוק אינו מופתע מהמשבר הטורקי, יש לזה הסבר ברור וזו הייתה שאלה של זמן.

הרב יוסף ברוק ל' בתשרי תש"ע - 18/10/2009 15:04

כותרות הימים האחרונים מתארות את ההתרחקות המהירה של טורקיה מישראל, וההתקרבות של הממשל טורקיה ל"ציר הרשע". לאחר תקופה ארוכה של קרבה וידידות עם ישראל, הכוללת קשרים כלכליים וצבאיים הדוקים, מפנים הטורקים עורף לידידתם מתמול שלשום. הטורקים מוצאים עצמם כמאשימים, ושופטים את ישראל על אירועי המלחמה האחרונה בלבנון, ומלבים אש של שנאה כלפינו בעולם כולו.

המתבונן על הדברים בעיני הפוליטיקאי והעיתונאי המצוי, עומד מופתע, הכיצד? למה זה מגיע לנו? אכן הפוליטיקה היא עניין של אינטרסים קרים, אין שם מקום לסנטימנטים והכול תלוי בתועלת וברווח שיופק מצעד זה או אחר. אך גם במבט כזה, קשה להבין את המהלך הטורקי, הרי ההתקרבות וההתחברות הזו מנוגדות לאינטרס הטורקי, היא עומדת בסתירה להשתלבות במרחב האירופי אשר אנקרה השקיעה בו כה רבות. את הפיתוח והתיאום הכלכלי והחקלאי, בוודאי שלא יוכלו לקבל מסוריה או אירן והרי חלקים גדולים מארצם משוועים לפיתוח ולמעבר למאה העשרים ואחת.

פרנסתה והכנסותיה של המדינה תלויים בקשריה עם המערב, ואין ספק שהתנהגותה הנוכחית תפגע גם בתיירות המהווה מרכיב חשוב בכלכלה הטורקית. וככל שיקצין הרחוב הטורקי והאיסלם יורגש במגזרי החיים השונים יחול נתק עם העולם המערבי כולו, ושוב תשקע המדינה.

מהלך זה מזכיר תהליך דומה ומעורר פליאה אף הוא. היה זה לאחר מלחמת ששת הימים, העולם הערבי היה מושפל ומובס, כל העוצמה ששידר נהרסה והתרסקה, ומדינת ישראל הקטנה הכתה בס"ד שוק על ירך את כל צבאות ערב המקיפים אותה.

זמן קצר לאחר סיום המלחמה החלו מדינות אפריקה לנתק את יחסיהן עם מדינת ישראל, מדינות שתושביהן אינם מוסלמים, וביניהם כאלו שישראל היטיבה עימהן. בהם מדינות שבהם ישראל יזמה פרויקטים עצומים בתחומי החקלאות, חוות חקלאות אדירות הוקמו בעזרת יועצים מישראל, פרויקטים בתחום המים ועוד.

הכל... הכל... נשאר מאחור, ובמקומות מסוימים נאלצו הנציגים הישראלים לברוח על נפשם לבל יתפסו ע"י השלטונות. ושוב, לאיזה תמורה ציפו? לפיתוח? לקדום? והלא אף את הנפט שהובטח להן לא קבלו, אבל את היהודים גרשו מארצם.

לימים בראיון ברדיו אמר שר החוץ באותם ימים אבא אבן, כי הייתה זו עבורו המכה הקשה ביותר שקיבל בחייו, בכפיות טובה בוטה, לאחר שנים של השקעה עצומה ככה לזרוק אותנו ביום אחד?

זה עורר אצלו הרבה מחשבות, למה? למה זה קרה ומגיע לנו? בעבר הרי זכור לכולם, אמברגו הנשק הצרפתי אשר נחת במפתיע לאחר שנות ידידות ארוכות כאשר זכתה צרפת בתואר "האחות הגדולה". כל הנשק באותם הימים היה צרפתי, סוגי המטוסים מהווטור המיסטר ועד המירז' הם תוצרת צרפת, והם הוו את עיקר הכוח הלוחם בחיל האוויר, הכור האטומי בדימונה אף הוא מקורו בצרפת ועוד ועוד.

ויום אחד זה קרה, הגנרל המפורסם שארל דה גול שהיה מנהיג המאקי - המחתרת שלחמה בנאצים, ואח"כ ראש ממשלה נערץ, הפנה עורף, בעט ופגע באחות קטנה, אף את האוניות ששלמה עליהם המדינה בכסף מלא היה צריך לגנוב ולהבריח מנמל שרבורג המפורסם ושוב בעקבות הפגיעה צפה השאלה למה? מדוע כעבור שנים כה יפות ספגנו פגיעה כה קשה?

כאשר מביטים על נושאים אלו בעיני אמונה התמונה נראית שונה, ולגמרי לא מפתיעה, ואפשר לומר אפילו צפויה. וכה אמר רבן של ישראל הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל, חכמינו תקנו בתפילה "המבדיל בין קדש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים". המרחק בין האור לחושך הקדש לחול הוא קבוע ובלתי ניתן לשינוי, האור והחושך מפנים מקום זה לזה בדייקנות מוחלטת ושומרים משמרתם בנאמנות. כך הוא ההבדל בין ישראל לעמים, כל עוד הוא קיים הם מובדלים באמונתם, במאכל שולחנם, בנישואיהם,  הרי המרחק קיים, אך משצד אחד מתקרב, והמרחק מצטמצם חייב הצד השני – הנכרי, העמים – להתרחק או לבעוט ולדחות את ישראל למקומם הראשוני, והנכון.

זהו הביטוי האמיתי של "עם לבדד ישכון", בכל מצב בין אם הוא ישמור על מקומו ובין אם ידחוהו העמים, והצורות כבר נגזרות מהמציאות הקיימת בתקופה הנדונה.

וככל שידמה לנו כי המרחק מצטמצם והשוני נמחק כך תהא האכזבה גדולה יותר, וכמובן איננו נדרשים לקשה מכל שואת אירופה, ובעיקר יהדות גרמניה שכל האמור לעיל הוא ללא דמיון והשוואה על הדחיה לאחר שכה רצתה להתקרב ולהדמות לגרמנים, תרבותם, ואורחות חייהם.

למשמע האשמותיו של ראש ממשלת טורקיה נזכרתי ברעיון שראיתי פעם, "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי וגו'". בלק לא ראה כיצד החלו הדברים, הוא לא ראה ולא התייחס כלל לבקשת ישראל לעבור בארצו ויצא לקראתם ביד חזקה. את המלחמה החל סיחון ומשהוכה ונוצח בעקבות פתיחתו במלחמה, ראה בלק את אשר עשה ישראל לאמורי, מדוע לא ראה את אשר עשה האמורי לישראל?

האדון מטורקיה "לא ראה" ולא ידע על מה שקדם ומה שהוביל למלחמה, כי כך הוא דרכם של "הבלקים" לדורותיהם תפקידם להעמיד את ישראל במקומו הנכון כאשר הוא נוטש את מעמדו.

כמה צר, כי בעוד יכולים אנו להיות יהודים גאים החיים את העולם אולם מתוך ידיעת מקומינו ומעמדנו, בוחרים אנו לחקות זרים ולחזר אחריהם  רוחנית ותרבותית ואז המהלך כבר ידוע בוודאי, אך השאלה היא מתי זה יקרה, ולא מדוע זה קרה!!!

  1. 4. ניתוק היחסים של האפריקנים לא היה אחרי מלחמת ששת הימים אלא במהלך מלחמת יום הכיפורים [לל"ת]
    ארור כנען 29/10/2009 08:09
  2. 3. תודה
    שמואל רבין 22/10/2009 16:43
    נהניתי לקרוא את הטור, תודה לכם ולהרב ברוק.
  3. 2. דעה מיושבת בים של בלבול
    חיים הערש 18/10/2009 21:43
    כיף לקרוא דעה מיושבת בים של בלבול, האנשים אינם מבינים מאיפה זה בא להם, וכל הזמן מחפשים אשמים. הגיע הזמן שהיהודים יעמדו ויאמרו, מי לה' אלינו, וירימו בגאווה את דגל התורה והיראה לשם ולתפארת בית ישראל.

    עם לבדד ישכון.
  4. 1. צודק הרב ברוק
    בערלה 18/10/2009 15:41
    ישראל מנסה כל הזמן לחקות את המערב ובסוף המערב מתאכזר אליה.
    הוזה המדינה שמרצל רצה להיות ככל העמים כדי שיפסיקו לתקוף את העם היהודי, והיום אנחנו מקבלים בפרצוף את החברות עם העמים.
    בל נשכח גם כי לפני שלושים שנה המדינה הקרובה ביותר לישראל במזרח התיכון, היתה איראן.
    איפה אנחנו ואיפה הם.