יום שני י"ח באב תשע"ט 19/08/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

דוד כץ

טנקים במאה שערים!?

המשטרה איבדה שליטה על עצמה ומתנהגת באפס חכמה. דוד כץ תוהה: האם אחרי הירי יגיעו גם טנקים?

דוד כץ (טור אישי) י"א באלול תשס"ט - 31/08/2009 12:56
שוטרי משטרת ירושלים – יהיו שיאמרו "קלגסי" המשטרה – חצו הלילה קו הפרדה בצבע אדום: ירי רימוני ההלם, גז המדמיע וגז הפלפל, בתוספת דריסת מפגינים כחלק מאיבוד עשתונות של שוטרים אלימים, אלו דברים שלא זכורים מזה שנים בהפגנות הציבור החרדי בירושלים.
 
עשרות ומאות הפגנות חוותה ירושלים בעשרות השנים האחרונות. מאז רצח הקדוש פנחס סגלוב הי"ד על קדושת השבת בהפגנות ברחוב יפו בירושלים, לפני ארבעה עשורים, היו אין-ספור מקרים של אלימות שוטרים. היו פצועים, היו ענישות קולקטיביות, היו רחובות ובתים אפופי גז מדמיע, היו מים כחולים וירוקים, היו מכות אלימות שפצעו אנשים לכל ימי חייהם, היו גדרות תיל שחסמו רחובות שלמים בימי הקרב על כביש בר-אילן. נער הייתי וגם זקנתי, וראיתי גם ראיתי אין-ספור הפגנות בירושלים החרדית.
 
אין זה משנה מי המפגינים: האם מדובר בתושבי מאה שערים המוחים על חילולי השבת, על אירועי תועבה, על פתיחת חנויות בשבת, על פתיחת חנויות לממכר בשר דבר-אחר, על ניתוחי מתים, על מעצר מפגינים, או על כל דבר אחר. גם אם מדובר באנשים מהישוב שבאים למחות מתוך כאב על מה שמתרחש, וגם אם מדובר בנוער פוחז משולי השוליים של הציבור החרדי שמצית פחי אשפה, וגם אם מדובר באנשים נשואי-פנים – המשטרה חורגת פעמים רבות מכל פרופורציה.
 
ועוד לא כתבתי מילה על עוברי האורח שחולפים להם בתמימות באזורי ההפגנות (בשכונות גאולה ומאה שערים מתגוררים רבבות יהודים), וסובלים מנחת זרועם של שוטרים משועממים שמחפשים אש ואקשן והשנאה יוקדת להם מהעיניים, אחרי שמנעו מהם לממש את מה שלמדו בקורסים על הפלסטינים באינתיפאדה.
 
לא משנה על מה ההפגנה ומי המפגינים. הצד השווה שבהם, שהמשטרה מוצאת לנכון לפרוק את תסכוליה על מפגינים ועוברי אורח חרדים, בצדק ושלא בצדק. בכביש, לימדו אותנו חכמי המדינה, צריך להיות חכם, לא צודק. המשטרה, כך נראה, אוהבת להיות בצד השני: תמיד להיות צודקים. וכששוטר אחד יודע קרוא והשני בקושי יודע כתוב, איך אפשר לצפות מהם להיות חכמים ולא צודקים?
 
חדשות 24
שכונת גאולה, אמש                                               [צילום: חדשות 24]


במה דברים אמורים?
 
הלילה נרצח יהודי בשכונת גאולה. הרקע אינו לאומני, למרות שהרוצח הוא פלסטיני. הוא הסתכסך עם הומלס המתגורר בהוסטל ברחוב צפניה, דקר אותו אחרי כמה שעות של מריבה. היהודי נפטר. התבוסס בדמו. כל הניסיונות להצילו עלו בתוהו. המשטרה, באופן אוטומטי, נכנסה לפעולה. מדובר ברצח? צריך לחקור. מצוין. צריך לאתר את הרוצח (והוא אותר תוך זמן קצר במזרח העיר), צריך לקחת ממצאים מהזירה, להביא את הרוצח לשחזור. אבל תמיד, במקרים כאלה של רצח או מוות לא טבעי, יש גם את המרכיב של "ניתוח שלאחר המוות".
 

אטימות וטיפשות משטרתית

 
עד היום, המשטרה לא השכילה איך לפתור את הבעיה ביסודיות מול הציבור החרדי. הם לא מסוגלים להבין שקדושת המת נוגעת ללבו של כל יהודי שומר מצוות, והאיסור על ניוול המת הוא עוון חמור. יהודים מוכנים למסור את נפשם למען עניינים עקרוניים שכאלה.
 
אך במקום לקיים הידברות – מרימים ידיים ויורים רימוני הלם, מפציצים שכונה שלמה בגז מדמיע, מונעים מאלפי יהודים מבוגרים ומבוגרות, ישישים וישישות, תינוקות וילדים לישון שנת ישרים בלילה, רק בגלל ששוטר טיפש אחד, ולא משנה מהי דרגתו הבכירה, החליט שגופת הנרצח תועבר לנתיחה ויהי מה. אולי אפשר למצוא דרכים אחרות לחקור את הרצח? אולי אפשר להידבר עם החרדים? לא. השוטר הטיפש תמיד צודק יותר. הוא הרי לא חכם.
 
היוהרה המשטרתית מאפשרת לקצינים הבכירים לעשות ככל העולה על רוחם: מהחלטה שרירותית על סגירה הרמטית של שכונה חרדית ועד איבוד עשתונות ומתן הוראה לשוטרים לפתוח במלחמה נגד כמה מאות מפגינים, חלקם נערי שוליים משועממים, שכתוצאה מכך נפגעים רבבות תושבים תמימים באישון לילה. ואף אחד, לא שוטר בכיר ולא שוטר זוטר, אף אחד לא משלם על כך במשרתו ובדרגתו.
 
במשטרה החליטו, כי בעקבות ההפגנות על קדושת השבת, וקריאות הגנאי (המיותרות, לטעמי) שצעקו כמה שולי-שוליים לעבר השוטרים, תינקט מדיניות שונה, שכותרתה: "אפס סובלנות". ממש כמו ילד קטן שנעלב כשאומרים לו שהוא תינוק.
 
אירועי הלילה האחרון בירושלים – והחשש הוא מפני האירועים שעוד יתרחשו במהלך היממה הקרובה – הוכיחו כי המשטרה, בהדרכת המפכ"ל האפרורי, דודי כהן, אכן עומדת בדיבורה: אפס סובלנות. גם אפס סבלנות. וכששוטר יודע לספור מאפס ועד אפס, והוא לא יודע לספור עד 10 ולומר לעצמו: רגע, אולי אני מגזים – כולנו סובלים. כולל אלה (והם רבים) שלא אוהבים את הפגנות הרחוב על כל המסתעף.
 
חדשות 24
כיכר השבת, אמש                                                               [צילום: חדשות 24]

לא ברור לאן יובילו אירועי הלילה. מי שהיה שם במהלך השעות הארוכות של הלילה, חש באווירת מלחמה. צעקות של פצועים, וקריאות גנאי לשוטרים. קולות של ירי, וזעקות של בהלה ופאניקה. לא היה אדם אחד שהצליח לעצום עין בלילה הארוך הזה, גם אם סגר היטב את חלונות ביתו. קולות הירי הפחידו את כל יושבי שכונות גאולה ומאה שערים. זה היה מצמרר.
 
ואחרי כל זה, אחרי שהשוטרים ביצעו ירי של רימוני ההלם וגז המדמיע – ויש טוענים שאפילו אש חיה באוויר – בניסיון להימלט מהאזור לאחר שהמון-אדם צר על השוטרים שביקשו לבצע את המשימה שהטיל עליהם שוטר לא חכם במיוחד, של חטיפת גופת הנרצח, סביר להניח שהצעד המשטרתי הבא, יהיה קריאה לעזרה מהצבא: בואו להציב טנקים בפתח שכונת מאה שערים.
 
תסריט דמיוני? לא ממש.