יום רביעי ט"ז בניסן תשפ"ד 24/04/2024
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

הרפורמה במנהל: השאלות והתשובות

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שאושרה השבוע בכנסת, מעוררת הרבה שאלות: מה זה יועיל לאזרח הקטן

נ. ליברמן כ"ט בתמוז תשס"ט - 21/07/2009 14:10
אחרי וועדות שונות שקמו, המלצות דו"חות ומסקנות, סוף-סוף נקבעה הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. עד היום היה המנהל הגוף הרשמי, ובהחלט הבירוקראטי במיוחד, אשר לו הסמכות להקצאת קרקעות לבניה ולפיתוח, והוא אף היה הקובע במקרים מסוימים מי יוכל להקים פרגולה במרפסת ביתו, ומי יזכה בכלל להוסיף אחת כזו לדירתו. רפורמה במנהל, שהוצגה כחלק מחוק ההסדרים, ונובעת מהתכנית הכלכלית של הממשלה 'בלימה ותנופה', אמורה לפשט את התהליכים, לקצר ואולי אפילו להביא לירידת מחירים בענף, ביצירת תחרות בריאה.
 
במסגרת יישום הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, יועברו 4% מן הקרקעות שבמדינה לידיים פרטיות על-ידי רכישה חלקית, או העברת הבעלות ל'חוכר', ונראה כי בכך תושג הקלה בבירוקרטיה. סוף-סוף יוכלו במנהל להתפנות למינוף הבניה על-ידי שיווק נכון של הקרקעות, עם הורדת נטל הטיפול הבלעדי הצמוד של הרשות, לו נזקקו מחזיקי  הקרקעות. כמו כן, עולה התקווה, כי הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לפיתוח במגרת הרפורמה, תביא בסופו של תהליך, להורדת מחירי הקרקעות והדיור ולהגברת הצמיחה במשק, למרות שבאופן תיאורטי, תמיד ייוותרו בידי המדינה הכלים להפקיע נכס מידי בעליו 'לצרכי הציבור'.

צילום ארכיון: אדי ישראל
עוברים דירה לבית חדש. הבית הוא שלנו? צלם


עקרונות הרפורמה מכוונים אל ייעול המנגנונים הממשלתיים לניהול המקרקעין על-ידי צמצום המעורבות הממשלתית בשוק, קיצוץ בבירוקרטיה והעברה לבעלות אזרחית תחת חכירה. המידע על הרפורמה העתידית, סופק גם על ידי משרד האוצר.
 
 

העברה מיידית של 700,000 דירות לידיים אזרחיות

 
 
במסגרת הרפורמה יועברו באופן מיידי כ-700,000 יחידות דיור לבעלות פרטית של הדרים בהן, אשר עד היום נחשבו כחוכרים של הקרקע מאת המנהל, כך שאלפי משפחות עומדות להפוך ל'בעלי הבית' על הקרקעות שבהן נמצא נכסם. מהיום, כל פעולה שירצו לבצע בנכס לא תדרוש תהליך בירוקראטי מייגע מול המנהל, כי אם תוכל להתבצע באופן פרטי, בכפוף לחוק, כמובן. סעיפי הרפורמה, יחולו רק על קרקעות עירוניות על-מנת להביא לניצול המיטבי של הבניה בשטחים אלו, במקום לפרוץ לשטחים פתוחים, על-ידי צמצום עלויות וקיצור תהליכים.
 
הצפי נשמע די מרענן ומבטיח, אך האם באמת מדובר כאן ב'אם כל ההפרטות', במהלך שיוביל למהפך עצום, עם חשש להעצמת הפערים החברתיים בזליגה למדיניות 'קפיטליסטית'? מתברר שגם שם, במנהל, לא חושבים שהולך להתרחש מהלך מרחיק לכת שכזה.

"מדיניות ה'הפרטה הזוחלת' שהיתה מונהגת עד היום במנהל, במסגרתה הוגדלו זכויות החוכרים בקרקע, אינה מעמידה את עצם העברת הבעלות לחוכרים במסגרת הרפורמה הנוכחית במעמד של שינוי דרסטי", אומרים במנהל מקרקעי ישראל. "במסגרת הרפורמה יועברו נכסי הציבור לידי הציבור. כלומר, האזרחים. מתוקף כך, יוכל כל חוכר לקבל את הבעלות על הבית שלו, או על בית העסק שלו, כאשר שיעורי התשלום עבור הבעלות, נקבעו בהחלטת הממשלה באופן שיעניק עדיפות לתושבי הפריפריות ולבעלי נכסים קטנים, על-פני בעלי נכסים גדולים, ובמרכז הארץ.
 
אם עד היום לא נעשה תהליך זה, האם יישום הרפורמה לא ימנע מהמדינה לממש מימוש יעדים לאומיים, העברת הקרקע לידי זרים?
 
אמנם, זוהי לא טרדה של האזרח הקטן, אך בהחלט שאלה אל ה'אזרח הגדול', המתעוררת עם העובדה כי יותר קרקעות לא ייוותרו ברשות ממשית של המדינה. "הרפורמה תחול על חלק מצומצם של קרקעות המדינה הנמצא כיום ממילא בידי חוכרים", מדגישים במנהל.
 
זאת ועוד, הרפורמה לא תוחל על שטחים פתוחים המיועדים לשימור, או שטחים המיועדים לצורכי ציבור, לתשתיות לאומיות או לצרכים צבאיים. "גם לאחר יישומה של הרפורמה יישארו המדינה וקק"ל כבעלים של הרוב המכריע של הקרקעות". כאן, אם כן, עוברת הטרדה שוב, לאזרח הקטן.
 
"על-מנת למנוע מצב, בו תהיה 'השתלטות' על הקרקעות, יתופעל מנגנון אשר יגביל את העברת הבעלות לזרים על ידי רישום הערות אזהרה במרשם המקרקעין, מה שימנע את ההעברה ללא אישור של מועצת מקרקעי ישראל".


צילום ארכיון: יוסי זמיר
בונים לנו בית, הקרקע תעבור לבעלותנו צלם

 
- מדוע רפורמה שכזו מקודמת במסגרת חוק ההסדרים?
 
ממשלת ישראל הציגה לפני הציבור את התכנית הכלכלית 'בלימה ותנופה', כפתרון ליציאה מן המשבר הכלכלי. פועל יוצא מכך הינו: הנהגת שינויים מבניים ורפורמות, על-מנת לעודד צמיחה והתפתחות. ההתמקדות בנושא הקרקעות מוסבר על ידי המנהל: "הקרקע מהווה גורם ייצור מרכזי במרבית הפעילויות הכלכליות במשק, ולפעילות בשוק המקרקעין השפעות ניכרות על כלל הפעילות העסקית. רפורמה זו, שמטרתה ייעול הפעילות בשוק המקרקעין, מהווה מנוע חשוב ליצירת צמיחה בת קיימא, ולכן מהווה הרפורמה רכיב מרכזי במסגרת מדיניותה הכלכלית של הממשלה.
 
 

כמה זה עולה לנו?

 
 
הלשכה למנהל מקרקעי ישראל מחלקת את העלויות, על פי סוג הנכס, ייעודו וגודלו, לשלוש קבוצות, בהתאם להחלטת הממשלה:
 
האחת, בו תועבר הבעלות ללא תמורה, הינו החלק שאליו משתייכים נכסי מגורים ותעסוקה בפריפריה, דירות בבנייה רוויה ובתים צמודי קרקע במגרשים קטנים במרכז הארץ (עד 250 מ"ר). לחוכרי נכסים המשתייכים לקבוצה זו תישלחנה אגרות המודיעות על הכוונה להעביר את הבעלות לידיהם ואם לא יודיעו על התנגדותם, תועבר הבעלות על שמם במרשם המקרקעין ללא תמורה.
 
השניה, נכסים במרכז הארץ, בהם: בתים צמודי קרקע ונכסים המשמשים לתעסוקה (מסחר, תעשייה, תיירות) במגרשים בינוניים (עד דונם). לחוכרי נכסים המשתייכים לקבוצה זו יישלחו שטרות מכר ושוברי תשלום עבור רכישת הבעלות. הסכומים לתשלום ייקבעו על פי טבלאות ערכי קרקע ושיעורי התשלום הקבועים בהחלטת הממשלה: במגרשי מגורים בשטח של עד חצי דונם – בין 3% ל-4.5% מערך הקרקע; במגרשי מגורים בשטח שבין חצי דונם לדונם ובמגרשי תעסוקה בשטח של עד דונם – בין 6% ל-9% מערך הקרקע. זאת, כאשר חוכר ששילם את הסכום הנקוב בשובר, יוכל לגשת באופן עצמאי ללשכות רישום המקרקעין ולרשום את הנכס בבעלותו.
 
השלישית, נכסים בעלי שטח גדול ובמרכז הארץ. חוכרי נכסים המשתייכים לקבוצה זו, יצטרכו לפנות למשרדי רשות המקרקעין ולבקש כי תיערך להם שומה פרטנית לנכס. חוכרים אלו יידרשו לשלם 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה לבעלות.
 
זה הכל.
 
בקיצור: הבירוקרטיה הישראלית עומדת לסגת בשטח נוסף, אם כי לא תיעלם לגמרי, לפחות לא בשלב זה, אך נשמע ממנה פחות. לאזרח הקטן מובטח קצת יותר שקט, קצת פחות במחיר, קצת פחות כאבי ראש וקצת יותר בעלות. פחות או יותר.