יום חמישי י"ט באלול תשע"ט 19/09/2019
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

מדינות המערב ובתוכן ישראל נתקפו "טירוף"

בכנס לאנשי חינוך ב'מעיני הישועה', אמר פרופ' נתן גדות, כי יש למקד את האבחון; "למרות ששכיחות בעיות קשב אצל ילדים נעה בין ל-3% ל-7%, בישראל היא מתקרבת ל- 30"

אהרן שיין, כ"ח באייר תש"ע - 12/05/2010 10:31

"בשנים האחרונות נתקפה ישראל ב'טירוף חושים' לגבי הנושא של הפרעות קשב, או מה שמכונה על ידי הקהל - קשב וריכוז. וכשאני מדבר על 'טירוף' אני לא מתייחס רק למה שקורה בארץ אלא גם בארצות המערב המפותחות: ההגזמה באבחנה הזאת מכתיבה לנו להישאר בצד השפוי"- כך אמר פרופ' נתן גדות, מנהל היחידה הנוירולוגית במרכז הרפואי "מעיני הישועה" בכנס ייחודי  למלמדים, מורים ומדריכים ל'הפרעות קשב' שהתקיים ב'מעיני הישועה'.

פרופ' גדות אמר כי במסגרת עבודתו הוא פוגש, בין השאר, ילדים רבים הסובלים  מהפרעות קשב וריכוז. אבל לא כולם, לדעתו, היו צריכים לפנות למרפאה. "השכיחות של לקות קשב אצל ילדים בריאים בגילאי 6-12 שנים נע בין ל-3% ל-7% ואולם אחוז המאובחנים והמטופלים בישראל מתקרב ל- 30% ובמשאלים שנערכו בארצות המערב כולל בארץ בין מורים מנוסים בכל טווח שנות הלימוד נמצא שהמורים הללו סבורים שחמישים אחוז מהילדים לוקים בקשב".

גדות מספר כי "בארה"ב למשל, נמצא כי עד 40% מילדי כיתות א-ב מתקשים ברכישת קריאה וכ- 15 עד 20 אחוז מתקשים משמעותית במיומנויות קריאה וכתיבה בגילאי ביה"ס היסודי. כמובן שזה גורם לדרישה בתוקף של ההורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים ובהרבה פעמים, לצערנו, המאבחנים הם אשר מציעים טיפול תרופתי ובדרכים נעלמות גם מספקים את התרופה", האשים גדות.

ש. וקסלר
אבחון נכון. בכנס המחנכים במעיני הישועה [צלם]

פרופ' גדות אמר כי עובדות אלה נכונות גם לגבי הציבור הדתי והחרדי. "כשפתחנו את היחידה ב'מעיני הישועה' לפני 3.5 שנים החלטנו שנתמקד באבחון נכון , בשיטות מקובלות וכמותיות ונעשה כל מאמץ ליידע את ההורים, המורים והילדים לגבי מה נכון ומה לא נכון בכל מה שקשור לליקויי קשב, טיפול תרופתי, טיפול חלופי, טיפול טבעי וטיפול התנהגותי.

" לשם כך, פיתחנו סוללה של בדיקות שכוללות בין השאר שאלונים מובנים לתיאור התנהגות של ילדים לוקי קשב, שיטות ממוחשבות לבדיקת קשב שאנחנו עורכים במעבדתנו. כמו כן יצרנו קשרים עם מכונים שמשלימים את הידע שלנו לגבי יכולותיו השכליות והלימודיות של הילד המטופל ויצרנו קשר טוב עם המורים והמלמדים באזור. המורים משתפים פעולה באופן יוצא מהכלל על ידי המצאת מידע על התרשמותם מהילדים שהם מלמדים כולל התגייסותם להמציא מידע מתמשך כאשר אנחנו מטפלים בילד", סיפר פרופ' גדות.

ש. וקסלר
 [צלם]

פרופ' גדות דיווח כי היחידה הנוירולוגית בראשותו, מעניקה שירותים נוירולוגים אמבולטוריים , מרפאה לילדים ולמבוגרים ומספקת את בדיקות העזר הקלאסיות לנוירולוגיה: רישומי גלי מוח בעזרת מערכת משוכללת ומנוטרת, בדיקת פעילות השרירים והעצבים במעבדת האלקטרומיוגרפיה, בדיקות שנותנות מידע על ההולכה של הראייה מהעין למוח, השמיעה מהאוזן אל המוח והתחושה מהעור אל המוח דרך חוט השדרה.

פרופ' גדות הסביר מתי הוא נוקט בגישה של טיפול תרופתי: "כשיש אבחנה של קצור זמן הקשב על רקע מוחי אנחנו מתחילים לטפל תרופתית:  ההורים מקבלים הסבר ברור על יעילות הטיפול, תופעות לוואי אפשריות וכיצד מתמודדים. הם חוזרים אלינו למעקב לאחר ששה חודשי טיפול עם ההערכה עדכנית של התנהגות הילד בעזרת אותו שאלון, מכתב חדש מהמורה על התרשמותו מהטיפול ותעודת בי"ס או החיידר".

"היוזמה היא לרוב לא של ההורים אלא של המורים" – אומר פרופ' גדות - "בגלל הדרישה המוגזמת של המורים מתלמידיהם. ההורים באים בדרך כלל כתוצאה מדרישה של המערכת המחנכת ולעתים לא מבינים למה. צריך לזכור שלפני 20 שנה היה הציבור והמערכת המחנכת מודעים לכך שישנם ילדים חולמניים, שובבים, מופרעים או בעלי פיגור. היום יש מושג של 'פוליטיקלי קורקט' - כל ילד שהוא לא מתאים לסגנון המקובל, הממוצע, יש לו בעיית קשב ולכן מספר ההפניות לאבחוני קשב הוא כל כך גדול עד שהתורים למקומות שונים נעים בין 4-15 חודש".

"מערכות החינוך", מסביר פרופ' גדות,  "עמוסות מאד והפתרון הקורץ של מתן תרופה על מנת לשפר הישגים בתוך המנטרה שנקראת - 'בוא ננסה ונראה מה יקרה - מקסימום נפסיק' הוא פתרון לא נכון. - עבודות שבדקו תפקודי קשב בעזרת אמצעים מתקדמים מראות בברור שילדים שאין להם הפרעת קשב שמקבלים ריטלין הופכים ללוקי קשב", הזהיר גדות.

פרופ' גדות אמר כי אין הוכחה מדעית לכך שמתן תוספי מזון כדוגמת אומגה 3 יעיל לטיפול בקשיים הללו, במקום זאת ממליץ גדות לטפל באמצעים התנהגותיים: "
לטעמי, אין תחליף לתרופות אבל יש מה לעשות בנוסף. התכשירים הטבעיים אינם עוזרים ואין עבודה מחקרית שהראתה תועלת מהם. תוספת של חומצות שומן מסוג אומגה 3 אינה יעילה גם היא. אבל יש אמצעים התנהגותיים שעוזרים לילדים לוקי קשב- אני מדבר בעיקר על שילובם בקבוצות לימוד קטנות כאשר פרקי הלימוד קצרים יותר. אמצעי יעיל נוסף הוא הכוונה התנייתית בבית הספר וזה הוכח כמוצלח עד  כדי כך  שהאמריקאים מקיימים מחנה קיץ לילדים לוקי קשב המטופלים בתרופות ובתוך מחנה קיץ כזה מדריכים מנוסים מלמדים אותם לקבל גבולות, לדחות סיפוקים ולהשתלב במסגרת נוקשה. משטר כזה מביא לתוצאות ועובדה שממשלת יפן שולחת לארה"ב קבוצות ילדים יפנים שישתתפו בסדנאות הללו כי ביפן לא מתקיימות סדנאות כאלה".

פרופ' גדות התייחס למודעות לטיפול בבעיות אלה בחברה החרדית והזהיר מפני ימוש בתרופות בצורה לא מבוקרת הרווח בחלקים מהציבור החרדי: "אני סבור שיש מודעות גבוהה בציבור החרדי לעניין ומעבר לכך יש אפילו הגזמה כיוון שנושא הלימוד במגזר הוא גדול וכך גם הרצון להצליח. לצערי, יש בציבור החרדי גם שימוש לא מבוקר בתרופות", הזהיר גדות.

לסיכום הדברים אמר מנהל היחידה הנוירולוגית ב"מעיני הישועה", כי "אפשר להתחיל באבחון רק בסביבת גיל 6 עד 7 וכך גם אין לטפל בריטאלין מתחת לגיל הזה. העיתוי הראשוני להפרעת קשב יהיה כאשר הילד יצטרך לראשונה לעמוד במשימה לימודית בסביבה מסיחת דעת וזה יהיה כנראה בגן החובה, כי שם לראשונה חווים ישיבה בריכוז או שעת סיפור תורה ביחד עם עוד ילדים במסגרת נוקשה של זמן והתנהגות . הגננת המלמד או המורה המנוסים יבחינו מיד באותם ילדים שקשה להם בסיטואציה הזאת. לא כולם יהיו לוקי קשב בדיעבד אבל זה יהיה הרמז הראשון".