חדשות
אלה כוכביך ישראל
התקשורת הישראלית מתגלה במלוא עליבותה וכיעורה, בפרשת מעצרו של הבדרן המסוכן
דוד כץ (טור אישי) י"ב בסיון תשס"ט - 04/06/2009 17:22
אחד הנושאים המסוקרים ביותר בתקשורת הישראלית בשבוע האחרון, נוגע לאחד מאושיות התרבות הישראלית הקלוקלת, הלא היא תרבות הרייטינג של כלי התקשורת.
אחד המובילים שבהם, בדרן מהסוג הנחות ביותר, היה בעבר פופולארי ביותר. הוא צבר אחוזי רייטינג חסרי-תקדים בתקשורת הישראלית, ומהר מאד הפך ל"אהוב העם". לפי המדווח בתקשורת, יותר ממה שהאיש אהב את עצמו, כגאוותן בלתי-נלאה, גם אנשים נהנו ממשוגותיו, ומכאן ועד לרייטינג הגבוה, הדרך היתה קצרה.
וכמו כל דבר שמגיע לפסגה, הנפילה מהירה ואפילו כואבת.
חסכנו מגולשינו היקרים את כל תיאור העובדות כפי שפורסמו השבוע, למרות שכלי התקשורת עסקו בכך בהרחבה, בכותרות הראשיות ועל-פני עמודים שלמים.
תקציר הפרשה: חקירת משטרה בדבר תקיפתם של כמה בכירים בכלי התקשורת, הובילה לאחר חקירה מאומצת של מספר חודשים, אל אותו בדרן מפוקפק, דוד טופז שמו, למי שמתעניין. התברר, כי האיש השקיע מאות אלפי שקלים בשיגור עבריינים שתקפו את אותם בכירים בתקשורת.
כאשר נעצר ונחקר הבדרן, נדהמו החוקרים לשמוע את הנימוק לתקיפות החמורות: נקמה. על מה הנקמה? על כך שהרחיקו את האיש ממסכי התקשורת. לאחר שנות תהילה, הוא הפך ללא רלוונטי, משעמם, לא רציני, ואף אחד לא התעניין בו ובהגיגיו. ניסיונותיו לחזור לשידור לא הצליחו, ולכן החליט לנקום. ממש כך.
התקשורת הישראלית מזועזעת. איך יכול להיות, שאדם שכה טיפחו במשך השנים וצבר רייטינג, כסף ותהילה, מסוגל להגיע לאן שהגיע?
טוב, את התשובה אנחנו יודעים היטב. "אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני", אמר אברהם אבינו ע"ה. המסר הזה קיים עד היום בכל דבר מהסוג הזה. כשהתרבות החילונית הקלוקלת מידרדרת, היא מתרסקת עד לתהום, וכשאין יראת אלוקים במקום הזה, אין שום בעיה להגיע רחוק, עד כדי פגיעה פיזית באנשים, במיוחד כאשר מדובר בבעיה נפשית של אדם, שלא היה מסוגל לחיות עם העובדה הפשוטה, שהוא כבר לא מעניין את אף אחד.
אנשים מהסוג הזה מסוכנים יותר מכל אחד אחר; כשהמניע הוא נפשי, הטירוף עלול להוביל אדם כזה למרחקים מסוכנים, כפי שאכן קרה.
קיצורו של דבר, אלה זהו כוכב בידור ישראלי, שלמרבה הצער והיגון הפך לכוכב פלילי, מהסוג הנחות ביותר.
אין-ספור פעמים מדווחת התקשורת הישראלית על נערים המתנהגים באלימות ברחובות, בבתי הספר, כלפי הוריהם, הסובבים אותם או כלפי סתם אנשים. תמיד, כמין חוט שני, מוצאים חוקרי המשטרה את ערוץ התקשורת שהעניק לנער האלים את ההשראה למעשיו. כאשר איש תקשורת בכיר, כמו הבדרן דנן, פועל כפי שנחשף בימים האחרונים, מה יעשה הנער הישראלי ולא יחטא?
לצערי, אין מקום לתקווה כי מישהו יתעשת וישנה את אופי התקשורת הישראלית, על תוכניותיה, שידוריה ושדרניה. זה יקרה, אולי, אחרי שעוד כמה מבכיריה יפלו לבור בו נפל הבדרן טופז.
אך כמו בפוליטיקה הישראלית, קשה לאנשים ללמוד מטעויות. כולם עושים את אותן טעויות של האחרים, עד לנפילה העצובה והכואבת. במקרה הזה, הנפילה קשה שבעתיים, כי יש לכך השפעה רבה על אנשים שראו בבדרן דמות להערצה, לחיקוי. אבוי לנו אם מישהו גם ינסה לחקות את מעשיו האחרונים. זה יהיה סופה האמיתי של התרבות הישראלית המידרדרת ומגיעה לסוף הדרך.
ברוך שכוונו לדעת רבנן דבר העורך: הררים של ספיקות ופקפוקים בצדקת הדרך, פישט מכתב מרנן ורבנן בעניין אתרי הרכילות ברשת. חיים טברסקי מודה לה' על דעה בינה והשכל מן העבר, ומתפלל על העתיד. ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
עסקת שליט: האם המחיר מוצדק? דעת הקהל: האם המחיר שישראל נדרשת לשלם עבור שחרור שליט, ראוי או מופקע? בואו לכתוב את דעתכם
לשנה טובה ומאושרת השתדלנו לדון כל אדם לכף זכות ולא לכף חובה. נישא תפילה שנזכה לקדש שם שמים ברבים, להמליך את בורא עולם יום-יום, שעה-שעה, לדון כל אדם לכף זכות, ולמצוא רק את הסיפורים החיוביים שבכל אדם. שנה טובה
-
לא מצאתם על מה לכתוב, אלא על הדבר המכוער הזה?
אבל צודק הכותב בגישה הבסיסית שלו: הישראלים הידרדרו יותר עמוק מעמי העולם.
בושה
1. בושה
מגיב סדרתי 05/06/2009 09:01