יום שני כ' בחשון תש"פ 18/11/2019
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

מיוחד לרגל יום השואה: מה היו מטרות צעדת המוות?

בסוף מלחמת העולם השנייה נערכו "צעדות המוות". מדוע הגרמנים שלחו את האסירים אל צעדות אלו במקום לרצוח אותם מיד? מחקר חדש עונה על שאלה זו - ועוד

ראובן שטיין, כ"ח בניסן תש"ע - 12/04/2010 15:34
יותר מרבע מליון אסירי מחנות הריכוז, יהודים ולא יהודים נרצחו בצעדת המוות שהתקיימו בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. פרופ' דניאל בלטמן, מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, בדק לראשונה מה הייתה מטרת צעדת המוות האלה. מחקרו של פרופ' בלטמן, שמתפרסם בימים אלו בספר, הוא הניסיון הראשון לבדוק את תקופת הסיום של מלחמת העולם השנייה ואת גורל היהודים בתקופה הזו.

המחקר עסק בפינוי אסירי מחנות הריכוז ומחנות העבודה מפולין לגרמניה. "צעדות המוות החלו כאשר הגרמנים ביקשו להרחיק את האסירים מהחזית ולמנוע את נפילתם בידי האויב", מסביר פרופ' בלטמן. הצעדות החלו בסוף 1944, בשלב שבו כבר היה ברור שהמלחמה עומדת להסתיים והגרמנים מפסידים. כ-720,000 איש החלו את צעדות הפינוי מהמחנות ובתוך חודשים ספורים נרצחו כ-250,000 מהם. ההערכה היא שכשליש מהצועדים היו יהודים.
Yad Vashem
צעדת המוות[צלם]

במחקרו, ביקש פרופ' בלטמן לבחון את דרך ביצוע רצח האסירים בחודשים האחרונים של המלחמה בהשוואה לרצח השיטתי שנעשה במהלך המלחמה. "בתקופה זו הבירוקרטיה של הרצח כבר קרסה ואלפי האסירים שנותרו היו נתונים להחלטות שרירותיות, בלתי מתוכננות ובלתי נשלטות של שומרים", אומר פרופ' בלטמן. "מה שקרה זה בעצם דה-צנטרליזציה של מנגנון המוות". במצב שנוצר התגבשו קבוצות חדשות של רוצחים המורכבים משומרי המחנות שכבר אינם כפופים לשום גוף, אליהם הצטרפו גורמים שונים כמו פונקציונרים מפלגתיים, מיליציות עממיות מקומיות, חברי תנועת הנוער ההיטלריסטי ואזרחים.
 
תופעה נוספת שנבדקה במחקר היא מה התרחש כשהתושבים הגרמניים נתקלו במקומות מגוריהם באסירי המחנות אשר הסתובבו בדרכי הפינוי בגרמניה ובאוסטריה ערב הכניעה. מצב זה, הביא לפרץ אלימות שיצא מתוך ליבה של האוכלוסייה האזרחית בגרמניה ובאוסטריה בשיתוף ה-SS נגד האסירים.

"נוצרה קהילת רוצחים חדשה שלא הייתה קיימת בזמן המלחמה", מסביר פרופ' בלטמן, "קהילה שאינה מתייחסת בהכרח לסוגיית 'הפתרון הסופי' והאידיאולוגיה הנאצית האנטישמית אינה הדבר העיקרי שמניע אותה. שיקוליו העיקריים של  ציבור רוצחים זה הוא הגנת המשפחה והקהילה מפני האסירים שעשויים לנקום את סבלם.
Yad Vashem
מסלול צעדת המוות [צלם]

"כדי להבין את היווצרותה של קהילות רוצחים אלה צריך להבין את המציאות החברתית בגרמניה ערב הכניעה. מדובר בחברה מתפרקת, שטופת אלימות שחיה 12 שנים במציאות פוליטית ואידיאולוגית שהכשירה ונתנה לגיטימציה לרצח של כל מי שנתפס כאויב".

מדוע לא רצחו הגרמנים את האסירים מיד אלא שלחו אותם בצעדות מוות?

פרופ' בלטמן חקר ומצא כי הייתה הוראה של היטלר לפנות את מחנות הריכוז כדי שהאסירים לא יפלו אסירים בידי האויב ויחשפו כל מה שהתרחש במחנות. הוא ניסה לשמור על האסירים היהודים כקלף מיקוח במו"מ שניסה לנהל עם מעצמות המערב ואולם כל השיקולים האלה קרסו נוכח המציאות שבה הקשר עם מקבלי ההחלטות ברייך התרופפו והתנתקו בשל המצב הצבאי בגרמניה בסיום של המלחמה.

המחקר מתואר בספר "צעדות המוות 1945-1944" שיצא בימים אלו בהוצאת יד ושם.