עיתונאים, מטבעם, מקבלים תהודה, כבוד ויוקרה על פי הישגיהם – ועם כל סקופ מכובד, הופכים למוערכים יותר ויותר. במקרה דנן, העיתונאי השמאלני אורי בלאו, הגיש בפני קוראי 'הארץ' סקופ בלתי מבוטל בעוצמתו, לאחר שקיבל לידיו אלפי מסמכים מסווגים מחיילת ששירתה בתפקיד עם גישה לחומר צבאי מסווג.

בלאו לא חש צורך מיוחד לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל, כשקיבל את המסמכים לידיו. מסמכים אלו, מיותר לציין, יכולים להפוך בין רגע לפצצה מתקתקת נגד המדינה, אם רק יגיעו לידים עוינות, חס וחלילה.

מה עיתונאי אחר היה עושה במקרה כזה? האם היה מוותר על "סקופ חייו" ומדווח על מדליף החומר המסווג או אומר תודה ומפרסם כתבות בנושא - כפי שעשה אורי בלאו?

שאלנו את אליעזר שולמן, סגן עורך בעיתון משפחה ופרשן צבאי בכיר, איך הוא היה נוהג במקרה דומה.

"ראה, מדובר ב-2000 מסמכים, חלקם מסווגים ביותר", אומר שולמן בשיחה עם 'טוג'. "שוחחתי היום עם בכיר בשב"כ שסיפר לי את הפרטים המלאים.

"החיילת לשעבר ענת קם, העתיקה לדיסק-און-קי האישי שלה מסמכים עם סיווג גבוה ביותר, לפני שסיימה את שירותה הצבאי. כידוע, היא העבירה עותקים לאורי בלאו, כתב 'הארץ', שפרסם כתבה על הוראות לחיסולי מחבלים.

"לבקשת הרמטכ"ל, השב"כ פתח בחקירה והפרקליטות ליוותה אותה לאורך כל הדרך. בין המסמכים היו פרטים על מבצעים מיוחדים, הערכות מצב, סדרי כוחות ועוד מידע רב, שיכול להגיע לידיים עוינות  ולסכן את ביטחון המדינה.

"גם אם תהיה הכתב הצבאי הכי "סקופר", אתה מבין שיש דברים שלא מתעסקים איתם", מדגיש שולמן.

לדבריו, "הלכו לקראתו עד הסוף. אנשי השב"כ אמרו בזמנו לבלאו שהם מכבדים את החיסיון העיתונאי, והם לא מבקשים לדעת את זהות המדליף. רק סיכמו איתו, כי יפקידו את המסמכים הסודיים שברשותו במקום ניטרלי, שהמסמכים לא ישמשו נגדו בחקירות וגם לא ייחקר כחשוד.

"הגדילו לעשות כאשר הבטיחו לו שבמידה ויאותר חשוד בהדלפה, המסמכים לא יהוו ראיה כנגד החשוד. לא זו בלבד, אלא שאם בלאו ירצה לעשות שימוש במסמכים לצורך הכנת כתבות נוספות, יקיימו התייעצות בין עורך דינו לבין עורך הדין של השב"כ – כל זאת, בלבד שיחזיר את המסמכים ולא יסכנו את ביטחון המדינה".

בלאו לא הסכים לתנאים הללו?

"הוא העביר רק חמישים מסמכים וסירב להודות שיש לו עוד. ברגע שהבינו זאת בשב"כ, ביקשו להביא אותו לחקירה. כל ההתחייבויות שצוינו לעיל - בעינם עומדות. בלאו נסע לחוץ לארץ.

"לדעתי זה עניין של ימים עד שהוא מגיע לארץ חזרה, למרות שאין שום שליטה על החומר, שככל הנראה הועתק וגובה במקומות נוספים. הוא יובא לארץ, בסופו של דבר, ויצטרך לעמוד ככל הנראה תחת חקירות אינטנסיביות, פוליגרף ועוד. כללי המשחק השתנו".
 
היית מפליל את המדליף?

אם אני רואה מישהו שהולך להדליף מידע לחיזבאללה, ברור שחיי יהודים קודמים לכל דבר, ועליי לדוח על המדליף. לכל כתב צבאי יש בן בצבא, או קרוב משפחה, ובסך הכל כולנו בני אדם. לא נסכן חיי אדם תמורת סקופ, גדול ככל שיהיה"

יש קו אדום...

"אין סיכוי שאתעסק במשהו שמסכן את ביטחון המדינה. אפשר לזלזל בעיתונות החרדית, אבל קרה לי לא פעם, שגנזתי ידיעות חשובות לאחר שהסבירו לי כי פרסום הדברים יכולים לסכן חיי אדם.

"שוחחתי פעם עם גורם בכיר בשב"כ שהסביר לי את רגישות הדברים. היה זה כאשר ביקשתי לפרסם ידיעה שלא הייתה בה עילה לפסילת הצנזורה. אותו גורם הסביר לי את הסכנה שבפרסום הדברים. ניסיתי לטעון שזה עיתון חרדי, מה יכול להיות? אבל הוא הוכיח לי אחרת, וגנזתי את הידיעה".

חיי אדם קודמים. במילים אלו ניתן לסכם את השיחה עם אליעזר שולמן. בשמאל, כך נדמה, יש סדר עדיפויות שונה. סקופ טוב בראשו, ואם הוא מזיק למדינת ישראלים וליהודים - מה טוב ומה נעים.