מחיאות הכפיים הסוערות וההזדהות הסוחפת שניכרה בקרב שמונת אלפים משתתפי הוועידה, לא הותירו שמץ של ספק, כי המשבר בין הממשל האמריקני לישראל, לא חדר אל בין כותלי הוועידה. הנאום הנלהב של בנימין נתניהו, שנשא אודות זכויותיה של ישראל בכל חלקי ירושלים, ועל צרכיה של ישראל להגן על עצמה, זכה לאהדה, שכמותה לא ידע בישראל, אף לא במינון מופחת.

כדי לקנות את אהדת התקשורת בישראל, נזקק נתניהו, כמעט בכל נושא מדיני העומד על הפרק, להביע עמדות פשרניות בעלי נטייה שמאלנית. מנגד, בחברת אלפי חברי וועידת איפא"ק, חש נתניהו כי איש מהם אינו מטיל ספק בזכותם של יהודים לחיות בישראל, לבנות בה ולהגן על עצמם והרשה לעצמו להביע דעה נחרצת בעד הבניה בירושלים.

אף נאומה של שרת החוץ האמריקנית, קלינטון, נאמר בנימה שונה מהתבטאויותיה הנוקשות בימים האחרונים. בהופעתה בפני חברי הארגון, היא ייצגה עמדה ידידותית יותר, והדגישה את המחוייבות האמריקנית לבטחונה של ישראל, אותה הגדירה כ"מוצקה כאבן".

במשבר הנוכחי, המחישו ראשי איפא"ק את נחישותם לפעול לטובת מדינת ישראל. חומרתו של המשבר העיקה על ראשי השדולה והם נקטו בצעד חריג. השדולה, שבדרך כלל עוסקת בפעילות הסברה פרטנית מאחורי הקלעים, פרסמה הודעה רשמית ובלתי שגרתית, בה היא מביעה דאגה עמוקה וחוסר שביעות רצון מהצהרות הנשמעות לאחרונה מפי אנשי הממשל האמריקני, אשר "מחריפות את המשבר בין המדינות".

הועידה השנתית של איפא"ק, המתקיימת בימים אלו בוושינגטון, רשמה לעצמה הפעם שיא של נרשמים ומספר המשתתפים בה עומד על כשמונת אלפים חברים, שהגיעו מכל רחבי ארצות הברית, כאשר רבים מהם עשו דרך ארוכה בת שעות רבות של נסיעה, כדי להיות נוכחים בה.

בימים אלו, כאשר יחסי ישראל ארה"ב, נמצאים בשפל חסר תקדים, משמשת הוועידה כקרש הצלה עבור מדינת ישראל, בים הצהרות חריפות מפיהם של בכירים בממשל האמריקני.

הארגון, שגדל והתעצם עם השנים, מונה כיום כמאה אלף חברים הרשומים בו ומשלמים דמי חבר. גם תקציבו של הארגון גדל במשך השנים וכיום עומד על כ-40 מליון דולר.

לארגון עצמאות כלכלית מוחלטת, הוא מתוקצב מנדיבות ליבם של תורמים פרטיים, רובם יהודים אמריקאים בעלי הון, ואינו נהנה מסבסוד רשמי כלשהו. בנוסף, מתוקצב הארגון מדמי החברות שמשלמים עשרות אלפי חברי הארגון.

מה זה איפא"ק

איפא"ק, שמו המקוצר של הארגון, הוא ראשי תיבות של תרגום מילולי מאנגלית ל "הוועד האמריקני ישראלי ליחסי ציבור" ובהגדרתו הישראלית נקרא "השדולה למען ישראל בוושינגטון".

מלבד הפעילות מול חברי הקונגרס, מפנים אנשי הקונגרס, חלק גדול ממאמציהם אל אנשי השטח בכל שכבות הממשל. ואכן, חלק ניכר מאנשי הממשל, רואים בחיוב את הקשר האמריקני-ישראלי. חלקם אף סבורים שמן הראוי להרחיב את היקפו.

השדולה החלה לפעול קצת יותר משנתיים לאחר הקמת מדינת ישראל. היא הוקמה כארגון ציוני, כהמשך לארגונים ציונים דומים שפעלו בימי מלחמת העולם השנייה ונקראה "המועצה הציונית האמריקאית". כעבור 3 שנים, בשנת 1954, הוחלף מעמדה לארגון מקומי ושמה הוחלף ל "וועד האמריקני ציוני לענייני ציבור". כעבור 3 שנים נוספים, הוצא משמו של הארגון המרכיב הציוני ושמו הוחלף ל"וועד האמריקני-ישראלי ליחסי ציבור".

עד לשנת 1980 התנהלה השדולה כארגון קטן, בלתי מוכר וחסר השפעה. בשנות השמונים נערכו שינויים בהנהלת הארגון והיקף פעילותו שונה לחלוטין. תקציב הארגון גדל פי עשרה ומספר החברים בו עלה בתוך שבע שנים משמונת אלפים לחמישים אלף.

המבחן הראשון של איפא"ק היה בשנת 1981, בפרשת מכירת מטוסי האיוואקס לערב הסעודית. הארגון הפעיל את כל כושר שתדלנותו וגרם קושי רב לנשיא, שהתנגד לעמדת ישראל, אך בסופו של דבר, הסתיים המאבק בתבוסתו של הארגון.

שנות השמונים וראשית שנות התשעים היו שנות השיא של הארגון, שעסק בשתדלנות בכל זרועות הממשל. אחד המאבקים הגדולים שנרשמו היה הוויכוח סביב ההתנחלויות בימיהם של ראשי הממשלה יצחק שמיר ואריאל שרון.

ב-1991 שוב ניהלו כאלף וחמש מאות שתדלנים מלחמת שכנוע בקרב חברי הקונגרס, נגד עמדתו של ג'ורג' בוש הראשון כנגד ההתנחלויות. בוש ביקש להתנות את מתן הערבויות בהפסקת ההשקעה בהתנחלויות. בין בוש לשתדלני איפא"ק התנהלה מלחמה דו-צדדית, במהלכה פתח הנשיא במתקפה חריפה במיוחד נגד פעילות השדולה.

הנשיא ניסה לשכנע את חבריו בקונגרס כי אנשי השדולה פועלים אך ורק מתוך אינטרסים ישראליים ולא דואגים כלל לאינטרסים של ארה"ב. בסופה של המלחמה רשם לעצמו הארגון ניצחון חלקי, כשהצליח לגייס את תמיכת הקונגרס במתן הערבויות לישראל, לאחר שהושגה פשרה ועל פיה יקוזז מהם הסכום שהשקיעה ישראל בבניית ההתנחלויות.

המהפך השלטוני שהתחולל בישראל בראשית שנות התשעים כאשר השמאל תפס את הגה השלטון, הביא לירידה משמעותית בפעילות הארגון. הקשר בין הארגון, המחזיק בדעות ימניות, לבין הממשלה השמאלנית, דעך במעט. אולם גם כיום נחשב הארגון לשדולה השנייה בעוצמת השפעתה בקונגרס.

בשנת 2005 חלה פגיעה נוספת במעמדו של הארגון, כאשר שניים מבכיריו הסתבכו בפרשת העברת מידע מסווג לישראל. השניים מיהרו לפרוש מהארגון, אך שמו הטוב של הארגון נפגע.