רוצים לתרום למדינה? תדלקו בתחנות הדלק בכביש 6: המדינה תקבל עשרות מליוני שקלים עבור תחנות הדלק הפועלות בכביש חוצה ישראל. הסכומים, שהם תמלוגים מרווחי החברה מהפעלת תחנות הדלק, יזרמו לקופת המדינה לאורך כל חיי הזכיון של חברת כביש 6 על הפעלת תחנת הדלק.

שותפותה של המדינה בתמלוגים באה בעקבות בפסק בוררות שנתן השופט המחוזי (בדימוס) שלום ברנר התקבלה במלואה תביעתה של חברת כביש חוצה ישראל, שהיא הרשות הממונה מטעם המדינה, נגד חברת דרך ארץ-זכיינית כביש 6 על תמלוגים מההכנסות מתחנות הדלק המוצבות לאורך הכביש.

בהתאם לחוזה הזיכיון, שבין המדינה לדרך ארץ, קיבלה על עצמה חב' דרך ארץ להקים, לתחזק ולתפעל את כביש 6 לתקופה של 30 שנה. כך גם מחייב החוזה את הזכיינית להקים 4 תחנות דלק, הנחשבות בין תחנות התדלוק היוקרתיות והמובילות במדינה, לא מעט בזכות מיקומן האטרקטיבי לאורך הכביש.

בחוזה הזיכיון נקבע מנגנון לפיו המדינה תעביר לחב' דרך ארץ תשלומים במידה והיקף הנסיעות יהיה קטן מהצפי והמדינה תקבל חלק מהרווחים, אם היקף הנסיעות יהיה גדול מהצפי. להכנסות מאגרה יתווספו גם הרווחים מתחנות הדלק.

דרך ארץ טענה כי לצורך חישוב הכנסותיה מתחנות התדלוק יש לנכות את הכספים שהושקעו על ידה בהקמת התחנות, וכי על פי חישוב זה אין רווחים עדיין.

חברת כביש חוצה ישראל, שהיא הרשות הממונה מטעם המדינה, לא קיבלה את עמדתה של חברת דרך ארץ והתנגדה להתחשב בעלויות ההקמה, וזאת כיון שבחוזה מסוג B.O.T  על פיו הוקם הכביש, עלויות ההקמה של תחנות התדלוק כלולות בהוצאות ההקמה של הזכיין, היו ידועות לזכיין, ואף תומחרו על ידו במחיר האגרה. לפיכך, הבהירה חברת כביש חוצה ישראל כי התחנות רווחיות.

הבורר, השופט המחוזי (בדימוס) שלום ברנר, בפניו נדונה המחלוקת המשפטית, קיבל במלואה את תביעת כביש חוצה ישראל וקבע כי נוכח מערכת היחסים החוזית הייחודית שבין הצדדים, ומהיות חוזה הזיכיון מסוג B.O.T אין להתיר את ניכוי עלויות הקמת תחנות התדלוק וכי: "ברור ששני הצדדים לא התכוונו בעת שנכרת החוזה ובאין הוראה אחרת לסתור שהזכיין יוכל לזקוף לזכותו, לאיזו מטרה שהיא, הוצאות הקמה כלשהי שאותה התחייב להוציא על חשבונו ואחריותו"

עוד קבע כי:" חוזהB.O.T  דוגמת הנדון כאן – ובכלל – בנוי, בין השאר, גם על עקרון "חלוקת סיכונים"  בין הצדדים. ניכוי וגם/או קיזוז עלויות תחנות התדלוק, שכבר תומחרו ומוחזרות לזכיין במסגרת מחיר האגרה, מזכה אותו ב"הנאה כלכלית כפולה", מחציתה על חשבון הרשות הממונה, תוצאה שאינה מתיישבת עם העיקרון האמור, לא משפטית ולא ערכית".

כאמור, משמעותו של פסק הבוררות היא תקבולים של עשרות מיליוני ₪, לאורך חיי הזיכיון, לקופת המדינה.