יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

המוסד - פרופיל של ארגון ביון

שם שמעביר צמרמורת במזה"ת וברחבי העולם כולו, ועכשיו נישא בכותרות. מקרי מוות בלתי פתורים, יכולות מודיעיניות מדהימות ותעוזה. אז, מי זה בעצם המוסד?

אהרן שיין ויחיאל בראון, ט' באדר תש"ע - 23/02/2010 23:56
 את הדי הפיצוצים שאירעו לאחרונה במקומות שונים ברחבי המזרח התיכון, הרגישו היטב מספר אנשים השוהים בדירות מסתור בדמשק ובבונקרים מבוצרים היטב בלבנון. גם בטהרן, בסודן ועכשיו אפילו בדובאי נקלטו לאחרונה מסרים שקטים ומאוד אפלים על היכולת לגרום ברגע אחד לאדםלהתאחד עם בוראו.

לכל המקרים הללו מכוונת אצבע אחת (על פי מקורות זרים, כמובן) והיא מורה על 'המוסד' – ארגון הביון הישראלי. אז מה זה בעצם המוסד? מיהו? ומה מטרותיו? בשורות הבאות.

ה'מוסד', או בשמו המלא 'המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים', הוא אחד מגופי מערכת הביטחון בישראל. המוסד הוא ארגון הביון של ישראל, הממונה על איסוף מידע אזרחי וצבאי ופעולות ביטחון חשאיות מחוץ לגבולות המדינה. בעולם, מוערך המוסד כאחד מארגוני הביון המוצלחים והנועזים ביותר. המוסד כפוף למשרד ראש הממשלה. בראשות המוסד מכהן מאז תשס"ב- 2002 ועד עתה, האלוף (במיל.) מאיר דגן. המטה המרכזי של המוסד שוכן בסמוך לצומת גלילות בצפון תל-אביב.

בהגדרה הרשמית, תפקידיו של המוסד מוגדרים כך:

* איסוף חשאי של מידע מחוץ לגבולות המדינה.

* סיכול פיתוח נשק בלתי קונבנציונאלי על ידי מדינות עוינות והצטיידותן בו.

* סיכול פעילות חבלנית במטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל.

* פיתוח קשרים חשאיים מיוחדים, מדיניים ואחרים, מחוץ למדינה ואחזקתם.

* העלאת יהודים ממקומות שהעלייה מהן אינה מתאפשרת באמצעות מוסדות העלייה המקובלים של מדינת ישראל.

* הפקת מודיעין אסטרטגי, מדיני ומבצעי.

מה שכולנו יודעים: לאורך השנים הוטלו על המוסד תפקידים מיוחדים, כגון; חיסול ראשי ארגוני טרור, עזרה לקהילות יהודיות ברחבי העולם בעת מצוקה (כדוגמת העלאת יהודי אתיופיה) ומצוד אחר פושעים נאצים.

 
"באין תחבולות יפול עם ותשועה ברב יועץ"

Flash 90
מאיר דגן, ראש המוסד הנוכחי  צלם
מילים אלו, שנכתבו בספר משלי (יא, יד) מהוות את המוטו של המוסד מיום הקמתו. מתי ומדוע הוקם המוסד?
ב-29 בנובמבר 1947 (כ"ט בנובמבר) קיבלה עצרת האו"ם את החלטת החלוקה – החלטה שנתנה לראשונה גם לעם היהודי מקום לבנות את מדינתו. ההחלטה הכניסה את ארץ ישראל למערבולת דמים ובהמשך עם קום המדינה למלחמה מול צבאות ערב. עד מועד קום המדינה פעלו ביישוב היהודי מספר ארגוני מחתרת, ארגונים אלו נזקקו למודיעין עבור פעולותיהם הייעודיות, ובהן הצלת יהודים, העפלה, פגיעה בפורעים הערבים ופעולות נגד המנדט הבריטי.
ארגון "ההגנה" שהיה המאורגן שבארגונים אלו, הקים שירות ידיעות (ש"י) לאיסוף מידע, שמטרתו לסייע לפעילות "ההגנה" השוטפת והשגת מודיעין בנושאים שנגעו בהתמודדות המדינית והצבאית עם ערביי ארץ ישראל, עם המדינות הערביות ועם שלטונות המנדט. עם קום המדינה ופלישת צבאות ערב נוצר צורך דחוף בבניית תשתית מודיעינית ממלכתית עם תחומי עבודה מוגדרים.

ארגוני המודיעין הראשונים

מיד לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הבין ראש הממשלה דאז מר דוד בן גוריון, את הצורך הדחוף להקמת גופי מודיעין שיסייעו למדינה הצעירה באתגרים הקשים שעמדו בפניה. לצורך כך זימן בן גוריון את ראובן שילוח, שעבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ואת איסר בארי ("איסר הגדול") שהיה המנהל של הש"י (ארגון המודיעין של ההגנה). בפגישתם הסדיר בן גוריון לראשונה את תחומי פעולתם של ארגוני המודיעין. בן גוריון תיאר ביומנו את נוסח ההחלטה:
"יש להקים שרות ידיעות צבאי ע"י המטה [= המטכ"ל] תחת ראשות איסר [בארי] וויויאן [חיים הרצוג]. הש"י הצבאי יהיה אחראי לביטחון (זהירות), צנזורה ואנטי ריגול. שרות ידיעות פנימי תחת איסר (הקטן) [איסר הראל] ויוסף י. [יוסף יזרעאלי]. שרות ידיעות מדיני חיצוני – ראובן שילוח יעמוד בראשו. יהיה כפוף עד תום המלחמה למשרד הביטחון; אחר כך אולי למשרד החוץ".

בשנת קיומה הראשונה של המדינה פעלו הארגונים האלו, אלא שתחומיהם לא היו מוגדרים היטב ולעיתים קרובות חדרו האחד לתוך תחומי חברו, דבר שהוביל מטבע הדברים למלחמות פנימיות. בעקבות המהומה שנוצרה שוכנע בן גוריון להקים "מוסד מרכזי לריכוז ולתאום שירותי המודיעין והביטחון" מטרת ההצעה הייתה להגיע ליתר תיאום בפעילות המודיעינית. המאבקים שהחלו אז היוו את יריית הפתיחה במה שמכונה 'מלחמות היהודים' - מאבקי יוקרה וכוח שמתנהלים מאז ועד עתה בין גופי המודיעין השונים בקהילת המודיעין. נושא שלא ניגע בו בכתבה זו.

בחודש דצמבר 1949, עבר הארגון שינוי נוסף והוא החל להיקרא "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" - גוף זה הוא "המוסד" עתה. בתחילה עוד היה המוסד כפוף למשרד החוץ, אולם, בתחילת שנות החמישים נתן בן גוריון לארגון מעמד של רשות עצמאית.
 
מבנה הארגון

המוסד מטבע הקמתו הוא ארגון ביון חשאי וככזה הוא נמנע מלמסור כל פרטים על פעולותיו, על מבנהו ועל המשרתים בו. עד לשנות התשעים היה שם ראש הארגון חסוי, אולם עם ההתפתחות התקשורתית הוחלט בשנת 1996 להתיר את שמו של ראש השירות (אז, דני יתום) לפרסום מכיוון שממילא זהותו ידועה לרבים.

על פי פרסומים זרים, מחולק הארגון למספר אגפים מרכזיים:

תבל - האגף שמופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים. האגף אחראי לקיים קשרי עבודה עם גופי מודיעין מקבילים של מדינות אחרות. בדרך כלל, כוללים שיתופי פעולה אלו החלפת ואיסוף ידיעות ותיאום פעילות. בנוסף, באחריות 'תבל' לטפח קשרים עם מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
צומת - האגף שאחראי על הפעלת קציני איסוף, ועל רשת הסוכנים של המוסד ברחבי העולם.

מצדה ("קיסריה") - האגף המבצעי. 'מצדה' מאגד בתוכו יחידות לוחמות, המוכרת שבהן "כידון" שעל פי פרסומים זרים אחראית על ביצוע חיסולים.

נביעות ("קשת") – האגף האלקטרוני, נביעות אחראי על השגת מודיעין אלקטרוני, כולל פעילות מבצעית של הטמנת אמצעי ציתות והאזנות.

אגף המודיעין – האגף כולל את חטיבת המחקר, שתפקידה לבצע הערכה מדינית ומחקרים ארוכי טווח על יעדי המוסד.
 
היסטוריה

רוב פעולות המוסד אינן ידועות לציבור, אולם במהלך השנים התפרסמו חלק מהן:

המוסד החל להתפרסם בעולם במהלך שנות החמישים כאשר הצליח להשיג ולהפיץ בקרב גופי המודיעין במערב עותק מנאומו הסודי של המנהיג הסובייטי, ניקיטה חרושצ'וב - אותו נשא בפני חברי הוועידה ה־20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ובו הוקיע את פשעי סטלין. היה זה שינוי משמעותי בעמדתה של ברית-המועצות שעד אז לא הכירה בפשעי סטלין. פרטים מן הנאום דלפו עוד קודם לכן, אולם במערב ייחסו חשיבות רבה לתוכנו המדוייק, ועד לאותה העת לא הצליחו להשיגו. הנאום במלואו, הועבר על ידי העיתונאי ויקטור גרייבסקי לאנשי שגרירות ישראל בוורשה, ומשם הועבר במהירות לישראל. ישראל מצידה, מיהרה לחלוק את המידע עם ה CIA. העברת הנאום ל־CIA העלתה את קרנו של המוסד בעיני שירותי הביון הזרים, והביאה להכרה עולמית כי המוסד משתווה ואף עולה ביכולותיו על ארגוני ביון ותיקים ומנוסים ממנו.

'הישג' (מפוקפק מאוד, יש לציין) נוסף של המוסד בתחילת שנות השישים הוא חיסול פרשת יוסל'ה שוחמכר, שהסעירה את המדינה. שוחמכר הוסתר על ידי על ידי סבו החרדי, ר' נחמן שטרקס, במטרה להצילו רוחנית מידי הוריו החילוניים. עם התגברות החיפושים הוברח שוחמכר לארצות הברית כדי לגדלו כחרדי וכל החיפושים אחריו עלו בתוהו. הפרשייה צברה תאוצה ועוררה מאד את דעת הקהל עד כדי כך שראש הממשלה הטיל על "המוסד" לאתר את שוחמכר. לבסוף, המוסד הצליח במשימתו, וביולי 1962 נמצא שוחמכר בשכונה חרדית בניו יורק והוחזר להוריו.

Yad Vashem
אייכמן - נלכד על ידי המוסד בארגנטינה צלם

המוסד גם ראה מחובתו ללכוד ולהביא לדין את כל פושעי המלחמה הנאצים. גולת הכותרת של מאמציו בתחום הוא לכידתו של אדולף אייכמן, ראש המדור היהודי באס אס, שנמלט בסוף המלחמה לארגנטינה. אייכמן נלכד על ידי סוכני המוסד, הורדם והובא לישראל, בה נשפט ונתלה. הצלחה גדולה פחות הייתה במאמצים ללכוד את הפושע הנאצי יוזף מנגלה המכונה 'מלאך המוות', מאמצים רבים הושקעו בניסיון ללוכדו, אך ללא הועיל.

במשך שנות ה-60 היה המוסד מעורב במספר אירועים, ביניהם שליחת מעטפות נפץ למדענים הגרמנים שעבדו בתעשיית הטילים של מצרים. בהמשך היה המוסד מעורב בסיוע למורדים המלוכנים בתימן שלחמו בכוחות המצריים. כמו כן, ב-1965 חוסל באורגוואי פושע המלחמה הלטבי הרברטס צוקורס. גולת הכותרת באותן שנים הייתה הבאתו לישראל של מטוס מיג 21 עיראקי שערק ביחד עם הטייס – הישג מודיעיני כביר באותם ימים.
בשנות ה-70 התפרסם המוסד בעקבות פעולות חיסול רבות של ראשי הטרור בארגון אש"ף, ושל המחבלים שהיו מעורבים ברצח אחד עשר הספורטאים הישראלים במינכן.

בשנות ה-80 דאג המוסד, לחטוף את מרגל האטום, מרדכי וענונו ברומא ולהביאו למאסר בישראל. בהמשך היה המוסד מעורב עמוקות ב'מבצע שלמה' להעלאת יהודי אתיופיה לארץ.

בשנות ה-90 עם עלייתן של תנועות טרור פלסטיניות נוספות החל המוסד לטפל בארגון ה'חמאס' ובג'יהאד האסלאמי. ב-1995 ירו אלמונים מתוך אופנוע חולף 3 כדורים לעבר ד"ר פתחי שקאקי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, שקאקי מת במקום. מאוחר יותר קשרה ישראל עצמה לאירוע.

אירוע שהתקשר עם המוסד, אך זכור שלא לטובה בגין תוצאותיו הכושלות הוא ניסיון החיסול של ראש הזרוע המדינית של 'חמאס', חאלד משעל בירדן. עם פרוץ גל הפיגועים באמצע שנות ה-90 הורה ראש הממשלה נתניהו, לחסל את, חאלד משעל. סוכני המוסד שנצמדו אליו בעת שהותו בירדן, ניסו להרעילו באמצעות הזרקת חומר לאוזנו, משעל נפגע, אולם הסוכנים נלכדו, שערורייה מדינית פרצה וישראל נאלצה כחלק ממאמצי הפיוס עם ירדן להעביר חומר שינטרל את הפגיעה במשעל, שאכן שב לאיתנו.

כישלון זה ביחד עם מספר כישלונות נוספים שבהם נלכדו סוכני מוסד במהלך פעילות מבצעית הוביל את ראש המוסד דאז, אפרים הלוי להנמיך את פרופיל הפעולות המבצעיות. בעקבות החלטתו של הלוי נוצר רושם ציבורי שהמוסד איננו כבעבר והארגון איבד מיכולותיו המפוארות. אריאל שרון שכיהן בהמשך כראש ממשלה החליט כי הוא מעוניין להשיב את יוקרת המוסד לקדמותה, לצורך כך הוא מינה ב-2002 את אל"מ (מיל.) מאיר דגן לעמוד בראש המוסד.

מאיר דגן מוכר כלוחם עז וללא חת וכיצירתי במיוחד. מאז מונה דגן לתפקיד החל אט אט המוסד לשנות את דרך פעולתו ובשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה ברורה בפעילותו המבצעית. רשימה חלקית שמעולם לא אושרה בידי ישראל: במהלך 2004 התפוצצה בדמשק מכוניתו של בכיר החמאס עז א-דין שייח' ח'ליל.‏‏ ב- 2006 חוסל בכיר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מחמוד אל-מג'זוב בצידון בפיצוץ ליד מכוניתו. ב- 2008 התפוצצה משענת הראש במכוניתו של בכיר חזבאללה עימאד מורנייה, פעולה זו מהווה אולי את גולת הכותרת בפעולות החיסול של ישראל (במידה וזו אכן ישראל). בתחילת 2010 חוסל בדובאי בכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח, פעולה שעדיין רב בה הנסתר על הגלוי.
 
בעשור האחרון ניצב המוסד בפרט זה שבראשות מאיר דגן בחזית נוספת – הגרעין האיראני. במסגרת זו (על פי פרסומים זרים כמובן) נרשמו היעלמויות מסתוריות של מדענים גרעין איראנים בכירים, של פקידי ממשל איראנים שעוסקים בנושא הגרעין. כמו כן מספר אנשים מתו בנסיבות שונות, האחרונה שבהן היא של מדען הגרעין האיראני הפרופסור מסעוד עלי מוחמדי. בינואר 2010 בשעת בוקר מוקדמת ברחוב שקט בצפון טהרן, התפוצצה פצצה רבת עוצמה בשעה שהפרופסור ניסה להיכנס למכוניתו שחנתה מחוץ לביתו, הפרופסור נהרג במקום. כמו כן, בוצעו חבלות מסתוריות במכונות שרכשה איראן לצורך תעשיית הגרעין שלה, דבר שהקשה ומקשה עליה לממש את תכניותיה. 
 פרופסור סעיד עלי מוחמדי, מוות מסתורי.
הרכב המרוטש []
 

מה שכולנו יודעים: לאורך השנים הוטלו על המוסד תפקידים מיוחדים, כגון; חיסול ראשי ארגוני טרור, עזרה לקהילות יהודיות ברחבי העולם בעת מצוקה (כדוגמת העלאת יהודי אתיופיה) ומצוד אחר פושעים נאצים.
 

ציוני דרך
 

לאורך השנים היו בחיי המוסד אירועים רבים שמצריכים התייחסות רחבה, אולם עקב מגבלות המקום נאזכר בקיצור חלק מהם:

עסק הביש
– בתחילת שנות ה-50 הופעלה במצרים רשת של סוכנים שגויסה מתוך חברי הקהילה היהודית בקהיר. באותה תקופה התנהלו מגעים בין ממשלות מצרים ובריטניה על נסיגה בריטית אפשרית מתעלת סואץ. ישראל שחששה מהשלכות של כזה מהלך, החליטה להפעיל את סוכני המוסד במצרים לצורך ביצוע חבלות במתקנים של מדינות מערביות ולהציג פעולות אלו כפעולות של גורמים מצריים לאומנים – במטרה לחבל בקשרים שבין מצרים לבריטים. לאחר מספר פעולות, בעקבות ניהול מבצעי ומודיעיני לקוי, נתפסו כל חברי החוליה והועמדו לדין, על חלקם נגזר מוות ועל חלקם תקופת מאסר ממושכת. הפרשה הובילה גם לתסבוכת פוליטית, לאחר שבצמרת המדינית הוחלפו האשמות בשאלה מי היה אחראי לתסבוכת.

משבר המדענים הגרמנים
– בתחילת שנות ה-60 התגלה כי מצרים עוסקת בפיתוח טילים ארוכי טווח. לפי המידע שהתקבל, בתעשיית הטילים המצרית עובדים מדענים גרמנים. בישראל התחוללה סערה והובע חשש כי עבודתם של המדענים הגרמנים תוביל לחימוש הטילים בראשי נפץ בלתי קונבנציונליים. בעקבות כך, החל המוסד לשגר מעטפות נפץ למדענים הגרמנים ולאיים עליהם. אולם, בן גוריון הורה לחדול מפעילות זו בטענה שאין סיכון שאכן יפותח נשק לא קונבנציונלי. בעקבות הוראתו של בן גוריון התפטר ראש שירותי הביטחון, איסר הראל.

מלחמת יום הכיפורים
– 'הקונספציה' – על השאלה הופתעה ישראל בפרוץ מלחמת יום כיפור ניטש קרב מר בין גופי המודיעין. המוסד מצידו גייס את גיסו של נאצר, אשרף מרואן (ששמו נחשף בשנים האחרונות) והוא מסר יום לפני פרוץ המלחמה התרעה על המלחמה שבפתח. מנגד, טוענים יריביו של המוסד – אנשי אמ"ן שמרואן היה למעשה סוכן מצרי כפול. סביב נקודה זו קיים ויכוח אמוציונאלי ומרתק שראוי לכתבה נפרדת.

לילהאמר
– חיסולו בשוגג של המלצר המרוקני אחמד בושיקי. לאחר אירועי רצח י"א הספורטאים במינכן, הוחלט לחסל את עלי חסן סלאמה מפקד ארגון 'ספטמבר השחור' – שהיה אחראי לטבח במינכן. בעקבות פעולה מודיעינית לקויה וחובבנית, זוהה בטעות אחמד בושיקי, מלצר פשוט בלילהאמר - כחסן סלאמה. סוכני מוסד שפגשו בו ירו בו למוות. כעבור חקירה קצרה תפסו שלטונות נורבגיה את כל המעורבים בפרשייה והם נדונו לתקופות מאסר שונות.

כמובן, שומה עלינו לציין, כי "לא בכח יגבר איש כי אם ברוחי", ואין ספק שרק רחמי שמים על רבבות ישראל החיים בארה"ק וזכות התורה והמצוות של אלפי יהודים היא שעומדת לזכות וסוד הצלחת מוסדות ההגנה על בטחון יושבי הארץ והתפוצות.