יום ראשון ז' בחשון תשפ"א 25/10/2020
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

חברות ומשקיעים בינלאומיים נרתעים מהקמת קווי יצור בארץ

חברות ומשקיעים בינלאומיים נרתעים מהקמת קווי יצור בארץ, הישראלים מוותרים במהירות, ממהרים למכור ותעשיית ההייטק לא ממריאה

יהודה שפיגל א' באדר תש"ע - 15/02/2010 15:46

 "חברות ומשקיעים בינלאומיים נרתעים מהקמת קווי יצור בארץ, הישראלים מוותרים במהירות, מוכרים וכולנו מפסידים כך אומר "טוני גרגורי, בעליה של חברת קודה מילניום.

רק שתיים מתוך 100 החברות הישראליות הגדולות ביותר על פי דן אנד ברדסריט קשורות לתעשיית ההי טק. למרות כל הרעש על הצלחת ההיי טק הישראלי, עדין לא הצלחנו להרים חברה בסדר גודל "נוקיה" הפינית עם 125 אלף עובדים ומכירות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
 
מדוע?

אי אפשר למצוא את הסיבה לכך בהעדר משאבים טבעיים או הגודל הקטן של המדינה והאוכלוסיה. פינלנד, עם פחות מ-6 מיליון תושבים, היא בית לשתי חברות ענק עם מחזור כולל של יותר מ-100 מליארד; סינגפור, עם אוכלוסיה של פחות מ 4 מיליון בשטח זעיר עם מוקפת במדינות מתפתחות היא המרכז לבנקאות בדרום-מזרח אסיה; שוודיה, עם 9 מיליון תושבים היא מרכזה של 5 מתוך 100 החברות הגדולות ביותר בעולם; הולנד, עם פחות מ-17 מיליון תושבים, מארחת 12 מתוך 100 החברות הגלובליות הגדולות.
 
הבעיה אינה הגודל או התנאים הכלכליים הפנימיים, אלא האמון של השוק הבינלאומי בנו. הפורום הכלכלי העולמי המדרג את המדינות מבחינה כלכלית ממקם את ישראל במקום ה-27. החדשנות מקפיצה אותנו למעלה, אולם היציבות האזורית פוגעת בנו.
 
בעיני המשקיעים הבינלאומיים, כדאי להשקיע בסטרטאפ ישראלי, שזה בסופו של דבר קבוצה קטנה של אנשים יצירתיים שבמקרה חרום אפשר להטיס אותם ולהעתיק את הפעילות לחו"ל. אבל להשקיע בתשתית להקמת קונצרן בינלאומי זה כבר סיפור אחר. מפעל לא ניתן להזיז מעבר לטווח טילים במקרה הצורך.
 
במצב כזה יזמים ישראליים מגיעים לחומת ברזל. עד השלב של גיבוש תיק מוצר שלם משתפים הגורמים הבינלאומיים פעולה, אבל לאחר מכן פועלים להעביר למקום אחר את השלב הבא, שהוא הייצור שצפוי להכניס כספים ולספק מקומות עבודה לאורך שנים רבות.
 
סיפורה של תעשיית ההייטק בישראל מזכיר ניהול חווה חקלאית. החקלאי מוציא את הפרות לשדה לאכול עשב ואז לוקח מהן את החלב. למרבה הצער, אנחנו בסיפור הזה הפרה ולא החקלאי. 
 
המיזם המתוקשר של "בטר פלייס" הוא דוגמה כמעט יחידה שבה היזם שי אגסי ושותפיו לפרויקט התעקשו להפוך את מדינת ישראל למובילה בתחום והצליחו לרתום לפרויקט את חברת "רנו", בנקים מממנים וגורמים אחרים. אין ספק שהצלחתם תביא לתרומה עצומה לכלכלת המדינה.
 
על מנת שבטר פלייס תהיה דוגמא יוצאת מן הכלל אנו חייבים לשנות את דפוס החשיבה של היזם הישראלי: להמציא ומייד למכור ו"לרוץ לספר לחבר'ה".
 
כולנו זקוקים לשינוי סגנון חשיבה שיעדיף את הטווח הארוך והקמת ה"נוקיה" הבאה בישראל על פני כמה מיליונים מהירים בכיס.