יש לי מושג
שבת ביום ראשון
בעת מלחמת העולם השניה כאשר גלו רבים מיהודי אירופה לארצות המזרח הרחוק נולד הויכוח בין הפוסקים לגבי קביעת המועדים במזרח הרחוק.
בשנת תש"ג (1942) הוציא מרן החזון אי"ש זצ"ל את "קונטרס שמונה עשרה השעות" בו פסק, בהתבססו על דברי הכוזרי, כי על השבת ביפן- לחול ביום ראשון ולא בשבת, כפי שהיה נהוג עד לאותו הזמן.
פסק הדין יצא לאור עקב בריחתם של בני ישיבת מיר לסין וליפן בזמן מלחמת העולם השניה, ושאלה שעלתה לגבי קביעת השבתות והחגים.
שאלה זו התעוררה על רקע הבדלי השעות הקיימים בין קווי האורך, כאשר בין כל קו אורך (מרחק של 15°) ישנו הבדל של שעה, וקו דמיוני המתוח בסביבות קו האורך 180°, ומקביל לקו האורך 0° העובר בגריניץ', מכונה "קו התאריך", משום שמי שחוצה אותו, למעשה עובר לאזור זמן שבו התאריך הינו אחר.
כך יוצא, שבצידו המערבי של קו התאריך השעה היא שתים עשרה שעות לפני השעה בגריניץ, ומצידו המזרחי היא שתים עשרה שעות מאוחר יותר.
ומי שחוצה את קו התאריך מצד אחד למשנהו, מרוויח או מפסיד- יממה מאחר וההבדל בין צד אחד של קו התאריך למשנהו, הינו יממה שלימה.
מובן, שמצב זה הינו בעייתי לגבי קביעת השבתות והחגים, ודורש התייחסות הלכתית.
דעת החזו"א, כאמור, היתה- כי השבת ביפן חלה ביום ראשון.
להלכה בפועל נוהגים כדעה השניה, בה תמכו רבנים רבים, בהם רבי יחיאל טיקוצ'ינסקי- מחבר ספר 'היומם בכדור הארץ', וספרים הלכתיים נוספים, וכן האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור זצ"ל, אשר פסק כי יש לקדש את יום השביעי, כפי שהיה נהוג עד לעת בה התעוררה השאלה.
וינוחו ביום השביעי.