יום רביעי ג' בחשון תשפ"א 21/10/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

ראשית העליות

את התואר ה'עלייה הראשונה' נטלה עליית 'חובבי ציון' שהחלה בסוף המאה ה-19,וזאת למרות שקדמו לה בלמעלה ממאה שנה עליית תלמידי הבעש"ט ועליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.

נ. ליברמן ו' באייר תשס"ט - 30/04/2009 10:00

בעוד מתגאה ההסטוריה הישראלית - ציונית, כי העליה לישראל של "חובבי ציון" שהחלה רק בסוף  המאה ה-19, נחשבת ל"עליה הראשונה" ולחברים בה - שמורה הזכות להקמת היישוב בארץ ישראל, מספרות העובדות הנכונות כי, עליות החסידים בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק במשך מאה השנים שקדמו לה, ועליית תלמידי  הגר"א משנת תקס"ח ואילך (1808) הן אלו שהיוו את הבסיס ליישוב היהודי הראשון בארץ ישראל, והם שהקימו את המושבים החקלאיים היהודיים הראשונים בארץ ישראל, גיא אוני שליד צפת (כיום ראש פינה) ופתח תקוה.

מפני האופי החרדי של העולים, אשר בחרו לעלות לארץ החרבה מתוך התשוקה לאדמת הקודש, ובחרו להתיישב בארבע ערי הקודש: ירושלים, חברון, צפת, טבריה, כינו העולים הבאים את פועלם של קודמיהם כ"יישוב הישן",  ואילו את עצמם כינו: "עולי העליה הראשונה."

וויכוח עתיק יומין ניטש לגבי המושג "העליה הראשונה", כשהדרישה הינה להכיר בעליות החסידים, כ"עלייה הראשונה".

אך, מבחינתם של מקבלי ההחלטות, ערכן של עליות החסידים שואף לאפס- באשר לא תרמו לכלכלה עצמאית, והפחת הרוח החלוצית בארץ.

לנו נותר להעמידן במקומן הראוי - לפני העליה הראשונה. והרי - ראשית העליות.