יש לי מושג
מה שלא ידעתם על ל"ג בעומר
יש עוד משהו אחד שלא ידענו על ל"ג בעומר. מלבד יום פטירתו המפורסם של הרשב"י זהו גם יום פטירתו של רבי משה איסרליש – הרמ"א. משה אמת ותורתו אמת
לאחר נישואיו, חזר הרמ"א לקרקוב, ושם התמנה לאב בית דין. הרמ"א שימש כרב העיר קרקוב במשך 22 שנה, וגדולתו בתורה התפרסמה בכל רחבי פולין. נוסף על בקיאותו בתחומי היהדות היה הרמ"א בקיא מאוד גם בפילוסופיה, באסטרונומיה ובהיסטוריה.
חיבורו המפורסם ביותר של הרמ"א הוא "המפה" - תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו. בזכות "המפה" הפך ה"שולחן ערוך" לספר יסוד בהלכה גם בקרב קהילות האשכנזים.
לכל סעיף בספרו של רבי יוסף קארו ה– "שולחן ערוך" - כתב הרמ"א הערות ותיקונים על-פי מנהגי יהודי אשכנז. ובכך כאילו פרס 'מפה' אשכנזית על ה"שולחן" הספרדי של יוסף קארו. שני החיבורים - השולחן ערוך והמפה - התמזגו בכך לספר הלכה אחד, שנדפס בפולין במהדורות רבות. המהדורה הראשונה נדפסה בקרקוב בשנת ה'ש"ל – ה'של"א, חמש עשרה שנים לאחר הדפסתו הראשונה של השולחן ערוך בוונציה.
אלה הם דברי הרמ"א בהקדמתו להגהות השולחן-ערוך ובמלים אלו הגדיר את מטרת חיבורו ומפעלו הגדול שבו פרש את "המפה" האשכנזית על "השולחן ערוך" הספרדי: "ולא זה השולחן אשר ערך לפני ה' ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובו מנהגיו במדינות אלו לא נהיגינן כוותיה - - - כי כבר אמרו ז"ל אין למדין מן הכללות, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הזה לעצמו לפסוק אחרי הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם ועי"ז נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים שהם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז וצרפת... אשר אנו מבני בניהם, ואני ראיתי כי דבריו בשו"ע כנתנו מפי משה מפי הגבורה ויבאו התלמידים הבאים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת... ע"כ ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראין לי דבריו כדי לעורר התלמידים".
מדי שנה בשנה, בל"ג בעומר, היו נאספים אלפי יהודים מפולין ומגליציה על קברו של רבינו הרמ"א. מלבד תלמידי חכמים ומנהיגי קהילות, השתתפו גם אלפי אנשים מ"עמך", וכוונתם הייתה לא רק לתת כבוד לאישיות דגולה אלא גם להתחמם לאורה ולהתברך ולהתעלות ע"י התקרבות ממשית אל מקום מנוחת עצמותיה, כמו שהעיד רב אחד מלפני מאה שנה: "תהלתו בקהל עדתו, ועדותה נאמנה מאוד כי בצדק הוחק על מצבתו: 'ממשה ועד משה לא קם כמשה'! רב! עוד רבינו משה איסרלש חי בתוכנו - - שלוש מאות שנה עברו, וגם בדור הזה מדי שנה בשנה בהגיע תור פקודת הרמ"א (ל"ג בעומר) יקהל הקהל על קברו, לשמוע מענת הרב האב"ד על קושיות הפוסקים האחרונים אשר העמיקו שאלה על דבריו, להראות כי משה איסרלש שפיר קאמר!".
אף השנה יגיעו יהודים רבים ביום ל"ג בעומר לפקוד את קברו של הרמ"א ויעתירו בתפילה בעד עם ישראל כולו.