שבת כ"א באלול תשע"ט 21/09/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

מה שלא ידעתם על ל"ג בעומר

יש עוד משהו אחד שלא ידענו על ל"ג בעומר. מלבד יום פטירתו המפורסם של הרשב"י זהו גם יום פטירתו של רבי משה איסרליש – הרמ"א. משה אמת ותורתו אמת

מ. פרידמן, י"ח באייר תש"ע - 02/05/2010 09:22
רבי משה איסרליש - הרמ"א - נולד בעיר קרקוב בפולין. אביו, שהיה מראשי ההנהגה היהודית, שלח אותו ללמוד תורה בעיר לובלין. 

לאחר נישואיו, חזר הרמ"א לקרקוב, ושם התמנה לאב בית דין. הרמ"א שימש כרב העיר קרקוב במשך 22 שנה, וגדולתו בתורה התפרסמה בכל רחבי פולין. נוסף על בקיאותו בתחומי היהדות היה הרמ"א בקיא מאוד גם בפילוסופיה, באסטרונומיה ובהיסטוריה.

חיבורו המפורסם ביותר של הרמ"א הוא "המפה" - תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו. בזכות "המפה" הפך ה"שולחן ערוך" לספר יסוד בהלכה גם בקרב קהילות האשכנזים.

לכל סעיף בספרו של רבי יוסף קארו ה– "שולחן ערוך" - כתב הרמ"א הערות ותיקונים על-פי מנהגי יהודי אשכנז. ובכך כאילו פרס 'מפה' אשכנזית על ה"שולחן" הספרדי של יוסף קארו. שני החיבורים - השולחן ערוך והמפה - התמזגו בכך לספר הלכה אחד, שנדפס בפולין במהדורות רבות. המהדורה הראשונה נדפסה בקרקוב בשנת ה'ש"ל – ה'של"א, חמש עשרה שנים לאחר הדפסתו הראשונה של השולחן ערוך בוונציה.

 
אלה הם דברי הרמ"א בהקדמתו להגהות השולחן-ערוך ובמלים אלו הגדיר את מטרת חיבורו ומפעלו הגדול שבו פרש את "המפה" האשכנזית על "השולחן ערוך" הספרדי: "ולא זה השולחן אשר ערך לפני ה' ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובו מנהגיו במדינות אלו לא נהיגינן כוותיה - - - כי כבר אמרו ז"ל אין למדין מן הכללות, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הזה לעצמו לפסוק אחרי הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם ועי"ז נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים שהם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז וצרפת... אשר אנו מבני בניהם, ואני ראיתי כי דבריו בשו"ע כנתנו מפי משה מפי הגבורה ויבאו התלמידים הבאים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת... ע"כ ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראין לי דבריו כדי לעורר התלמידים". 

מדי שנה בשנה, בל"ג בעומר, היו נאספים אלפי יהודים מפולין ומגליציה על קברו של רבינו הרמ"א. מלבד תלמידי חכמים ומנהיגי קהילות, השתתפו גם אלפי אנשים מ"עמך", וכוונתם הייתה לא רק לתת כבוד לאישיות דגולה אלא גם להתחמם לאורה ולהתברך ולהתעלות ע"י התקרבות ממשית אל מקום מנוחת עצמותיה, כמו שהעיד רב אחד מלפני מאה שנה: "תהלתו בקהל עדתו, ועדותה נאמנה מאוד כי בצדק הוחק על מצבתו: 'ממשה ועד משה לא קם כמשה'! רב! עוד רבינו משה איסרלש חי בתוכנו - - שלוש מאות שנה עברו, וגם בדור הזה מדי שנה בשנה בהגיע תור פקודת הרמ"א (ל"ג בעומר) יקהל הקהל על קברו, לשמוע מענת הרב האב"ד על קושיות הפוסקים האחרונים אשר העמיקו שאלה על דבריו, להראות כי משה איסרלש שפיר קאמר!". 

אף השנה יגיעו יהודים רבים ביום ל"ג בעומר לפקוד את קברו של הרמ"א ויעתירו בתפילה בעד עם ישראל כולו.