יום רביעי ט"ו בחשון תש"פ 13/11/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

רעיון גאוני או שיגעון אופנתי?

בכל מקום ניתן לפגוש אותו, בכל עיתון שמכבד את עצמו יש לו כבר מדור... כ-ו-ל-ם פותרים אותו: מגיל הגן (בעזרת ציורים ותמונות) ועד שיבה (יש אומרים שעוזר למניעת אלצהיימר), בשלל דרגות קושי ורמות. קבלו אותו – את הסודוקו!

מ. פרידמן, י"ג באייר תש"ע - 27/04/2010 12:28

חידת הסודוקו או כמו שנהגת ביפנית מדוברת סודקו (בד' קמוצה) הוא תשבץ מספרים שבו צריך למקם ספרות על לוח משובץ שגודלו (לרוב) 9×9, המורכב מ-9 מצולעים (בדרך כלל ריבועים, אך לא תמיד) בני 9 משבצות כל אחד.


מטרת המשחק - למקם את 9 הסמלים (לרוב הספרות 1 עד 9) על גבי לוח המשחק כך שבכל טור, בכל שורה, ובכל מצולע, יופיע כל סמל בדיוק פעם אחת. בלוח המשחק נתונים כמה סמלים, ויש להתייחס אליהם בעת מיקום הסמלים במהלך המשחק.


החידה הפכה פופולארית ביפן בשנת תשמ"ו ובבריטניה, בקנדה ובישראל בשנת תשס"ה בעקבות קידומה בעיתונות.


מה מקורו של הסודוקו?


במאה ה-18 חקר המתמטיקאי השוויצרי לאונרד אוילר ריבועים שבהם תוכן המשבצות שונה בכל שורה ובכל עמודה. הוא קרא לריבועים האלה ריבועי קסם, אך מכיוון שאוילר מילא את משבצות הריבועים באותיות לטיניות, מכנים אותם גם בשם ריבועים לטיניים.


משחק המבוסס על ריבועים לטיניים מסוג זה הופיע לראשונה בעיתון ניו יורקי בשם "Math Puzzles and Logic Problems" ("תשבצים מתמטיים ובעיות היגיון") בשנות ה-70 של המאה ה-20.


משחק הסודוקו, שבו נדרש המילוי לקיים עוד תנאי נוסף, הופיע בראשונה ביפן בשנת תשמ"ד ונקרא: "סואוז'י ווא דוקושין ני קאגירו" שמשמעו - "מוגבל למספר יחיד". בהמשך קוצר השם ל"סודוקו", שמשמעו ביפנית (נוסף על היותו ראשי תיבות של הביטוי לעיל) "מספר יחיד".


ניו זילנדי בשם ויין גולד, בעברו שופט בהונג קונג, פיתח תוכנית מחשב המייצרת תשבצים אלה, ובשנת תשס"ד החל לספקם לעיתון "הטיימס" הבריטי, אשר החל לפרסמם במדור יומי קבוע בעיתון.


כיום, החידות מפורסמות ביפן ובבריטניה גם בעיתונים יומיים, וכן בעיתון ה-"New York Post" בניו יורק. גם העיתונים האוסטרליים "האוסטרליאן" וה"סידני מורנינג הרלד" החלו בפרסום מדורים קבועים.


משנת תשס"ה גם עיתונים ישראלים החלו לפרסם סודוקו על בסיס קבוע. בישראל פורסם סודוקו בירחוני התשבצים  עוד לפני שפשטה האופנה בעיתונים, תחת השם "תשע ברבוע".


במרס תשס"ו, בעיר לוקה (Lucca) שבאיטליה, התקיימה אליפות העולם הראשונה לפתרון סודוקו. המשתתפים היו בני כל הגילים מגיל 15 (המשתתף מגרמניה) ועד גיל 61 (המשתתף מאיטליה). ובזה הוכיחו לעולם ולכולם שהסודוקו מתאים לכל גיל, לכל מין ולכל עם.