יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

ספוד ובכה

ההספד הראשון בהסטוריה היהודית נישא לפני כארבעת אלפים שנה בקרית ארבע, וה'מתעצל' בהספד לתלמיד חכם עובר במצוות לא תעשה מדרבנן

נ. ליברמן ט' בכסלו תש"ע - 26/11/2009 06:07
ההספד הראשון בהסטוריה היהודית נישא לפני כארבעת אלפים שנה, בקרית ארבע שבארץ ישראל על ידי אברהם אבינו, אשר הספיד את שרה אמנו, כפי שמובא במקרא, בחומש בראשית, פרק כ"ג, פסוק ב': "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". 

הספד נוסף נזכר בתנ"ך, והוא הספדו של יוסף ואחיו השבטים ליעקב אבינו: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים." (חומש בראשית, פרק נ', פסוק י')

מצוות ההספד למת ידועה בישראל, אך מעבר לכך, קיימת מצוות לא תעשה דרבנן: 'שלא להתעצל בהספדו של חכם', כאשר חז"ל אומרים, כי המתעצל בכך נענש בקצור ימיו וראוי לקוברו חי. מצד שני, חז"ל אסרו את ההספדים אשר בהם מייחסים לנפטר תכונות ומעשים שלא היו בו, כפי שמובא באחד המקומות בהם נידון העניין: "מצווה גדולה להספיד על המת כראוי. וכל המתעצל בהספידו של אדם כשר – אינו מאריך ימים, וראוי לקוברו בחייו. ומצותו שירים קולו עליו, לומר דברים המשברים את הלב כדי להרבות בכייה, ולהזכיר שבחו. ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי, אלא מזכירין מידותיו הטובות שבו. ומוסיפין בהם קצת, רק שלא יפליג ביותר. ואם לא היה בו מידות טובות כלל – לא יזכיר עליו. וחכם וחסיד – מזכירין להם חכמתן וחסידותן. וכל המזכיר על מה שלא היה בו כלל, או שמוסיף להפליג יותר מדאי – גורם רעה לעצמו ולמת." ('ערוך שולחן', יורה דעה, סימן שד"מ, סעיף ד' בשם הטור)

מכאן, כי ההלצה של 'אחרי מות- קדושים אמור'  (אחרי המוות, עליך להספיד את הנפטר ולומר כי היה קדוש) אינה מאושרת בחז"ל, כאשר הדברים אינם נכונים כלל.