יום שלישי ט"ז בתשרי תש"פ 15/10/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

קוד בקודקודם

על מנת לשרוד לצד שכניהם הגויים, יצרו יהודי הגולה פעמים רבות קודים שונים, נסו לזהות כמה מהם...

נ. ליברמן כ"ו בכסלו תש"ע - 13/12/2009 06:02

על מנת לשרוד לצד שכניהם הגויים, יצרו יהודי הגולה פעמים רבות קודים שונים, על מנת שיוכלו לשוחח ביניהם, ללא שהגוי יבין את מושא הדברים, ויתנכל אליהם בשל כך.

יהודי העיירה 'שופפלוך' שבמחוז פרנקוניה (Franken)  אשר בדרום גרמניה, לדוגמא, פיתחו לעצמם שפה בעלת מאות מונחים, שנוצרה על מנת למנוע משכניהם הגויים לרדת לסוף שיחתם. שפתם, אשר כונתה 'לכוידיש' שילבה מילים מלשון הקודש עם הגייה מקומית, והכילה קודים כ'הרגענען' (להרוג) ו-'שעכטן' (לשחוט). יצירת קודים 'לכוידישיים' למילים אלו, נבעה מן הסיבה, כי היהודים לא חפצו שהגוי ישמע אותם מזכירים מילים אלו בשפה המדוברת, וימצא בהן עילה לעלילת דם.

יהודי רוסיה, אשר ביקשו לכתוב בעיתונים העבריים שיצאו לאור ברוסיה על פרעות שנערכו ביהודי המדינה, לא הותרו על ידי הצנזורה. משום כך, מצאו שמות קוד  לערי המדינה, וכך הותרו לכתוב על פוגרומים שנערכו בארצם, מבלי שאנשי הצנזורה יחשדו כי מדובר במקום ברוסיה.

כך, בעת פוגרום קישינב בשנת ה'תרס"ג (1903) כשלא הורשו העיתונים לאזכר אף במילה אחת את הפרעות, דיווחו העיתונים העבריים על 'גזרות שביקין' (שביקין= קישינב) והקורא היהודי הבין נכוחה מה מייצג הקוד. הפרעות שנערכו בקיוב, בירת אוקראינה, ובוורשא בשנת ה'תרמ"ב, (1882) סוקרו כמתרחשים ב'יבוק אשר ברומניה' (שם הקוד לקיוב, יבוק= קיוב) וב'באר שבע' (וורשא).