יש לי מושג
פורים, על שום מה?
חג הפורים הינו אחד משני המועדים אשר נוספו מדברי סופרים, לצד חג החנוכה
חג הפורים הינו אחד משני המועדים אשר נוספו מדברי סופרים, ואינם מוזכרים באופן מפורש בתורה: חנוכה ופורים, ולא יבטלו גם לימות המשיח.
חג זה, הינו החג היחיד, הנחגג על ידי יושבי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, בהם: ירושלים, יפו, טבריה, בצרה ובגדד. ביום אחר מן היום אשר בו נחגג על ידי כל יהודי התפוצות.
חג הפורים נקבע על ידי חז"ל כזכר לנס הפורים, ושמו ניתן לו על שם ה'פור' – הגורל שהטיל המן האגגי מזרע עמלק, על מנת להחליט מהו החודש המתאים ביותר לבצע את הטבח בכל יהודי ממלכת פרס, אשר שלטה על מאה עשרים ושבע מדינות, שהיוו את רוב העולם בתקופה זו, שבין בית ראשון (לאחר החורבן) לבית שני, וכיבוש ממלכת בבל על ידי הפרסים.
תקופת גלות פרס, אשר בה התרחש נס הפורים, מאופיינת בהסתר פנים, שהסתיים בנס הפורים, בו חזר המלך אחשוורוש מגזירתו, אשר נגזרה בעקבות מחשבתו הרעה של המן האגגי, המשנה לאחשוורוש, ואשר הורתה על טבח כל היהודים שבממלכתו, טף ונשים ביום אחד, יום "שלושה עשר לחודש שנים עשר", י"ג באדר.
נס זה התרחש ביום י"ג בסיון, אך חג הפורים אינו נחגג ביום זה, אלא בי"ד באדר, יום לאחר י"ג באדר, היום שבו התקיים 'ונהפוך הוא', ובו מימשו היהודים את רשות המלך להרוג באויביהם, ונחו במשתה ושמחה למחרת, י"ד באדר, יום הפורים לדורות.
[צלם]
יהודי שושן הבירה, אשר היתה מוקפת חומה, קיבלו את הרשות להרוג באויביהם גם למחרת היום, י"ד באדר, ומשום כך, יושבי ירושלים, יפו, טבריה, בצרה ובגדד. הערים אשר לגביהם עדות ברורה כי היו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון, חוגגים את החג ביום ט"ו באדר, יום אשר בו נחו יושבי שושן הבירה מאויביהם. כך נוצר 'פורים דפרזים', הנחגג על ידי יושבי הערים הפרוזות, חסרות החומה, ו'פורים דמוקפים', הנחגג על ידי תושבי הערים הנ"ל, ומכונה אף 'שושן פורים'.
נס חג הפורים מסופר במגילת אסתר, ונחגג בכל שנה ושנה, על ארבע מצוות היום:
מקרא מגילה
משתה ושמחה
משלוח מנות
מתנות לאביונים.
נוטריקון נדרש ליום הכיפורים: כ-פורים, הרומז על כך שכוחו של יום הפורים ככוחו של יום השבתון המקודש ביותר, ואף מעבר לכך. יום הפורים נודע כמסוגל לישועות גדולות, בבחינת 'כל הפושט יד, נותנים לו' (מהלכות מצוות מתנות לאביונים, שולחן ערוך, סימן תרצ"ד, סעיף א') לוואי ונזכה.