יום שני י"א בכסלו תש"פ 09/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

שלום, שלום

מהי המשוואה בין שלום לתורה, ומה היתה דעת הרב ש"ך על משוואה זו?

ב. וולף א' בכסלו תש"ע - 18/11/2009 06:05
"ויסעו מרפידים ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט). ישנה השאלה המפורסמת מדוע התחיל הפסוק בלשון רבים (ויסעו ויחנו) וסיים בלשון יחיד (ויחן)?

רש"י מבאר: "ויחן שם"- כאיש אחד בלב אחד, שעד עתה כל נסיעתם וחנייתם היתה במחלוקת ותרעומת ואילו חנייתם האחרונה היתה בשלום. ללמדנו שכדי לזכות לקבל את התורה ישנו תנאי מקדים - שלום.

קיימת משוואה בין שלום לתורה.  

אם נפתח את התלמוד הן הבבלי והן הירושלמי, את דברי המפרשים - הראשונים והאחרונים ובפרט את ספרי השו"ת (שאלות ותשובות (לגווניהם, נגלה אלפי אלפים של מחלוקות. דווקא התורה שהיא כולה מהותה שלום הרבתה מחלוקות רבות בישראל. אך זאת עלינו להבדיל, ישנה מחלוקת וישנה מחלוקת "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים, איזו היא מחלוקת לשם שמים? הלל ושמאי.

ושאינה לשם שמים? קורח ועדתו". מחלוקת שהיא לשם שמים מותרת וסופה להתקיים וכמו שכתוב: "יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוקים חיים והלכה כבית הלל". הדעות שתיהן היו דברי אמת, וקבלו אות וראיה משמים. מחלוקת זו אינה מהווה סתירה לתורה, לא זו המחלוקת אשר אינה דרה בכפיפה אחת עם התורה. אך מחלוקות בענייני חולין, אשר  המניע שלהן הוא כבוד ושררה וכל מהותן הם שיקולי הבל, הם - אין סופן להתקיים.

לכן - קודם מתן תורה לא היה שייך מחלוקת לשם שמים, שהרי התורה טרם נתנה, כל המחלוקות בהן היו נתונים בני ישראל היו של חולין ועמם לא יכול היה הקב"ה לתת את התורה, לפיכך חיכה והמתין להם על מנת שיהיו במצב של "ויחן".

על מחלוקת שהיא לשם שמים כתוב: "בעלי אסופות נתנו מרועה אחד" חילוקי הדעות כולם ממקור אחד.

"וכל נתיבותיה שלום" הנתיבים כולם על אף שמרובין, הם שלום. "האמת והשלום אהבו" נאמר על מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי, גם אמת היתה שם וגם שלום.

ידועה ומפורסמת המחלוקת הגדולה בין רבינו יהונתן אייבשיץ והיעב"ץ. תלמידיהם עשו הסכם ביניהם שהראשון שיפטר מן העולם, יתגלה לשני בחלום ויאמר לו כדעתו של מי פסקו בשמים. לאחר פטירת אחד התלמידים נתגלה הנפטר בחלום ותיאר את שני הרבנים יושבים ועטרותיהם בראשם ונהנים מזיו השכינה. אך, התלמידים שליבו אש של שנאה הם נידונים בגהינום. המסקנה היא ברורה וחותכת, מחלוקת הנקיה משיקולים אישיים ומנותקת מהאגו של האדם, היא מבורכת וגורמת לנחת רוח. אולם עתידין לשאת בעונשם כל אותם המתערבים בה לשם ריב ומדון.

ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך היה אומר על מימרת חז"ל 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם', כי בשמים נקצבים בכל שנה כמות המחלוקות שאמורות להיות בעולם, ומחלוקות החכמים בבתי המדרש מפחיתות מהסך הכללי של המחלוקות שהיו אמורות לבוא לעולם, ובכך - במחלוקתם הם -החכמים מרבים שלום בעולם.

מחלוקת משולה לאש. שלהבת המתחילה בניצוץ קטן, העולה ושורפת כל שנקרה בדרכה.

מריבה דרכה לצאת מכלל פרופורציה  ולעיתים משכיחה ומטשטשת את גרעין המחלוקת.

הגמרא משווה את המחלוקת לחור קטן שעוברים בו מים, לאט לאט גדל החור עד שמגיע שלב מסוים בו אי אפשר לסותמו, הנזק הוא בלתי הפיך. לפי"ז מתבארים הפסוקים: "ויהי ריב בין מקנה רועי אברהם ובין מקנה רועי לוט... ויאמר אברהם אל נא תהי מריבה ביני ובינך..." (בראשית, י"ג)

שהתחיל בריב שהוא קטן וסיים במריבה שהיא גדולה, ריב - לשון זכר, מריבה - לשון נקבה שפורה וגדלה.
 "ה' עוז לעמו יתן  ה' יברך את עמו בשלום".