יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

מחריבייך ממך

רובם של הוויכוחים היהודים - נוצריים, בהם הוכרחו היהודים להשתתף, על מנת שהנוצרים יוכלו לנגח בהם, יוזמיהם היו דווקא יהודים מומרים

נ. ליברמן ה' בחשון תש"ע - 23/10/2009 05:46

לאורך ההסטוריה היהודית אולצו היהודים פעמים רבות לעמוד בוויכוח עם 'אנשי דת' או משכילים נוצריים על מנת, כביכול, לבדוק על פי התנ"ך, אשר הינו ספר הדת היהודית, ולהבדיל, אף הנוצרים אמצוהו לעצמם כספרם לאחר שינויים מרחיקי לכת, מי מבין שתי הדתות: היהדות או הנצרות, עפ"ל, היא הצודקת.

מטרת וויכוחים אלו היתה על מנת לשמש עילה לפרעות ביהודים, ולהמטת גזירות נוספות על ראשם. ברובם של הוויכוחים עמדו היהודים בעמדה נחותה ומשפילה, כששלוחיהם ניצבים 'בין הפטיש לסדן'; במקרה של הפסד הצד היהודי, שהיה סביר ביותר בשל ההגבלות שצוו עליהם, היתה זו סיבה לפוגרומים ולגזירות על היהודים. במקרה הנגדי, בו הוכיחו היהודים את צדקת דרכם, היה הזעם הנוצרי מתפרץ על ראשם, ושוב היו נטבחים.

מומרים אלו רכשו את לב המנהיגים הנוצריים בכך שהעידו, כביכול 'מבפנים', על עיוותים בתנ"ך, הטפה לשנאת הגויים, ועל הוכחות מקראיות כי 'אותו האיש' הינו המשיח, עפ"ל.

דוגמאות לכך לאין ספור נמצאו לאורך ההסטוריה היהודית:

המלך חיימה (עקיבא) הראשון צלם
וויכוח ברצלונה, אשר בצידו היהודי עמד הרמב"ן, רבי משה בן נחמן (ד'תתקנ"ד, 1194 - ה'ל, 1270) נערך ביוזמתו של היהודי המומר  פאולוס כריסטיאני (paulus Christiani), אשר מכונה בספרו של הרמב"ן, 'ספר הוויכוח' בשם "פראי פול".

וויכוח ברצלונה נערך בעיר ברצלונה, בירת חבל קטלוניה שבצפון מזרח ספרד בשנת ה'כ"ג (1263) על ידי המלך יעקב הראשון (חיימה הראשון) ולמרות מאמציו של המומר כריסטיאני, הסתיים הוויכוח כשיד היהודים על העליונה והמלך אף שמע מאת הרמב"ן דברי טיעון ניצחים, שבסיומם העניק לו המלך 300 דינרי זהב.

וויכוח נוסף שנערך אף הוא בספרד, היה 'וויכוח טורטוסה', אשר נערך בין המאות ה-13 וה-14 כאשר בצד הנוצרי שוב עמד מומר: יהושע הלורקי, אשר אימץ לעצמו שם נוצרי, הירונימוס דה סנקטה פידה  (וכונה גם ג'ירונימו) רופאו של האנטי אפיפיור בנדיקטוס ה-13.

כשברקע, הוביל להתנצרות המונית הנזיר וינסנט פרר, אשר רווחת הדעה כי היה ממוצא יהודי.

בעת 'וויכוח פריז', וויכוח נוצרי - יהודי, שנכפה לפני כשבע מאות ושישים שנה בשנת ה' אלפים (1240) בצרפת ואשר בשלו נגרמה 'שריפת התלמוד', לא עמד מומר אחד בלבד, כי אם סוללה של מומרים, בראשותו של המומר ניקולס דונין, והיא שהביאה את הטענות הנוצריות.

אף בעת החדשה עמדו מומרים בצד הנוצרי כבקיאים בתנ"ך ובתלמוד. בעת 'משפט בייליס' שנערך ברוסיה בשנת ה'תרע"א (1911) העיד המומר פאריינטיס כי התורה והתלמוד מורים על שנאת הגויים ועל רציחתם. תבוסתו אז היתה מגוחכת ונרשמה בדפי ההסטוריה, כאשר נשאל על ידי ההגנה, במטרה להוכיח את בורותו בידע תורני, 'מתי חיה בבא בתרא', 'נפל' פאריינטיס בפח שנטמן לו והשיב כי 'אינו יודע'.