יום רביעי כ"ה בטבת תש"פ 22/01/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

חמין וחמיצה- מנה בסגנון קראי

שניים ממאכלי השבת (והחג) היהודיים המסורתיים, מקורם במלחמה נגד סברות קראיות כפרניות.

נ. ליברמן ז' בתשרי תש"ע - 25/09/2009 05:51

אכילת חמין  (טשולנט) בשבת נוהגת עד ימינו, על מנת להוכיח את ההתנגדות היהודית לסברה כפרנית שנולדה בימי הביניים, כך גם ה'בורשט', (חמיצת סלק) אשר נוהגים להכינו לכבוד חג הפסח.

שני מאכלים אלו הינם חלק ממנהגים רבים אחרים אשר קבעו קדמונים במלחמתם נגד כתות הקראים והצדוקים אשר הפילו חללים בעם ישראל. זאת מפני שה'גלישה' אל כתות אלו היתה מסוכנת בשל הקלות להגיע אליה, מאחר והקראים נראו היו כיהודים לכל דבר, ומשום כך לא היה לחלשים שבעם סימן ניכר לכפירתם, וכך יכלו לנעוץ טפריהם בעם היהודי.

חז"ל נחלצו למלחמה בכתות אלו על ידי יצירת חיץ בינם לבין העם, בכך שהצליחו ליצור בידול בין  מנהגיהם למנהגי העם היהודי ולהנהיג מנהגים שנוגדים בכוונה תחילה את השקפת הקראים. וכאשר התאפשר על פי ההלכה, אף בטלו מנהגים יהודיים, במקרה שהיו עלולים להתפרש כמאשרים את השקפת כתות אלו.

כך 'נולד' החמין, אשר מוכיח כי פירושם המסולף של הקראים לפסוק שבחומש שמות, פרק ל"ה, פסוק ג': "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" וטוען כי אסור שתהיה אש דלוקה בשבת, אינו נכון על פי ההלכה היהודית, והוכחה לכך הינו החמין שנאכל חם ביום השבת, ובכך מוכיח כי דלקה אש בעצם השבת לצורך שימור חומו.

באותה הדרך נכנס גם מנהג שתיית החמיצה בחג הפסח.

מנהג זה בא לסתור את הפירוש המסולף של הקראים למילה 'מחמצת', שבה נוקב המקרא באיסור שאין לאכול חמץ, וכל תערובת המחמיצה שאר בצק, כמובא בחומש שמות, פרק י"ב פסוקים י"ט, כ': "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם  כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל... כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ..."

פירוש הקראים כלל לא היה מכוון אל החמץ, שהינו תערובת של קמח ומים ששהו יחד מעל שמונה עשרה דקות בלא עיסוק בם, עד שהגיעה התערובת לכדי חימוץ ותפיחה, אלא לפי טענתם, ההלכה אוסרת אכילת מאכל חמוץ בלבד...

על מנת להוכיח קבל עם כי אין בדברי הבל אלו ממש, הנהיגו בעם ישראל את שתיית החמיצה בחג הפסח.

החמיצה המדוברת הינה מרק סלק קר וחמוץ, ונקראת גם כן 'בורשט' - התעתיק הפונטי של המילה סלק ברוסית.


   ***


מפני כתות הקראים השונות שקשות היו כספחת לישראל לאורל התקופות השונות, נקטו חז"ל צעדים נוספים על-מנת לבדלם מקהל יראי ה'. אחד מהם הינו: ביטול כלילת חלק בקריאת שמע היומית, כפי שנהוג היה בבית המקדש: אמירת עשרת הדברות, שאינה נוהגת כיום.