יום שני כ"א בתמוז תש"פ 13/07/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

'חיידר מסוכן'

מתי נקרא מוסד ה'חדר' על ידי הציבור החרדי: מוסד מסוכן, ומתי לאורך ההיסטוריה שימש כמוסד לימוד לבנות?

נ. ליברמן ו' בתשרי תש"ע - 24/09/2009 06:01
לפני כמאה שנים קמו ביהדות מזרח אירופה כאלף חדרים אשר נקראו על ידי החרדים לדבר ה': 'חדר מסוכן'.

היתה זו שנינות לשונית אשר יצרה ביטוי המבהיר את מהותו הקלוקלת של המוסד, על ידי הגיית שמו המקורי: 'חדר מתוקן', בהברה אשכנזית, בה ת' שאינה דגושה נהגית כ-ס', והרי: 'חיידר מסוכן'.

שוקי לרר
  צלם
ה'חדר המתוקן' הראשון הוקם בשנת ה'תרנ"ט, 1897, כאשר תוך ארבע שנים מאז הוחל בהקמת ה'חדרים המתוקנים', בשנת ה'תרס"ג, 1903, קיימים היו כמעט אלף מוסדות שכאלו: 934 חדרים ו'תלמודי תורה' באזורי תחום המושב, לשעבר: באודסה, ביקטרינוסלאב, בבֶנדֶרי, בניקולאייב, במריופול , ביליסאבטגראד ובערים נוספות. מאז סתיו 1899 עברה היוזמה לפתיחת אותם "חדרים". ואף "תלמודי תורה" בסגנון דומה, לשאר אזורי "תחום המושב."

ה'חדר המתוקן' היה עוד פרי ביאושים של ההשכלה, כאשר מקימיו, חברי התנועה הלאומית- ציונית ברוסיה, טוענים כי הוא מוקם דווקא על מנת לבלום את השפעת ההשכלה, אשר אנשיה, בשתפם את הגורמים הממשלתיים בצורך זה, ובאכיפת שלל דרכיהם לענות עליו, דרשו לסגור לחלוטין את החדרים ותלמודי התורה, ולהופכם לבתי ספר כלליים, בהם ילמדו ילדי ישראל מקצועות חול לרוב, ו'ינוערו מן החושך ומן הבערות המנוונת'.

הציונים שברוסיה טענו, כי פתיחת החדרים המתוקנים מצילה, למעשה, את המוסד התורני, אשר הורי התלמידים כבר לא אובים לשלוח אליו בשל היושן המאפיין אותו, ואף השלטונות אינם מתירים את קיומו, ומטרתה: לחימה בהשכלה ובמגמת ה'רוסיפיקציה'.

בחדר המתוקן למדו מקצועות קודש, אך עם הזמן בצורה 'מקוצצת'. הילדים למדו מתוך חומשים מקוצרים, כאשר השיטה בלימוד התנ"ך במוסדות החילוניים, שמטרתה: להפוך את התנ"ך מספר קודש המורה הלכות חיים, לספר היסטורי ומקור למקצוע ה'מולדת', מוצאת את שורשיה במוסדות אלו, באשר התלמידים למדו רק את ה'קטעים הרלוונטיים'. הדגש הושם על לימוד 'עברית בעברית' ולא באידיש או בשפת המקום. מוסדות אלו היוו אחר כך את הבסיס ל'מהפכה העברית'- מלחמת השפות (אשר יצאה  מן הטכניון בחיפה- 1913, ה'תרע"ג) בארץ ישראל, שכמובן, לא חרטה על דגלה את השימוש הטהור ב לשון הקודש.

הציונים היו גאים ביותר בהישגם, מגמה אשר מונצחת בכתביו של  הסופר חיים נחמן ביאליק, בה הוא מסביר באופן דמגוגי את מטרתם: "החדרים המתוקנים לא באו לבטל את החדרים, שהם בתי ספרינו הלאומיים היחידים ואין לנו לעת עתה תמורתם, אבל באו לתקן את החדרים למען לא יתבטלו. הם חפצים לשפר ולשכלל את החדר העברי בחיצוניותו ובפנימיותו. בתוכו וברו, למען לא יהיה לשמצה ולתועבה בעיני הזרים נקיי דעת, ולמען לא ישחית את הבנים ולמען יגדל לנו דור יהודים נאמנים, כמו שהיה החדר בימים הראשונים בטרם סרה מעליו השגחת העם ובטרם עבר לידי מלמדים בורים ועמי ארץ, שאינם מבינים בטיב החינוך אפילו כזנב הלטאה (!) כי באמת רק קלקול האומה וירידתה גרמו גם לקלקלת החינוך העברי.
 [צלם]

החינוך העברי חדל מהיות לצורך נחוץ ומוכרח ועל כן חדלו לשים אליו לאמור "ירעה עד שיסתאב". או ש"בקיה לרויא דממילא נפל". כלומר לא חפץ העם בקיומו של החדר, אז ממילא היה מתוקן ושוכלל מאליו. אבל הוא חפץ בביטולו או לכל הפחות לו אחת היא אם יתקיים ואם יתבטל, כי רק לצאת ידי איזה חוב ישן מלמדים ההורים החדשים "עברי" או "סדור" את ילדיהם ואת החכמה הגדולה יכול ללמד כל זב וכל צרוע. בקיצור, הלאומים רואים שהחדר, החינוך העברי, נופל ויורד וסופו שיתבטל; על כן שמו לב להחזיר את העטרה ליושנה. כלומר לתקן ולשפר את החדר למען ימשך גם את לב ההורים המשכילים המואסים בחדר, ובפרט שהשעה מוכשרת לכך והאינטרס ליהדות גבר ברבים מן המשכילים. לתכלית זאת קמו (בעצת אחד-העם וסיעתו, ובכלל כל העבודות הלאומיות פה הן על פי כחו או בא-כחו) ליסד חדר כזה על יסודות רחבים".

התוצאות העגומות שהמיט החינוך הקלוקל בחדרים מתוקנים אלו, מוכיחות עד כמה טעה או הטעה ביאליק במחשבותיו ובדבריו אודות איכות החינוך במוסדות אלו.

השלטונות הסובייטים שהבחינו כי ה'חדרים המתוקנים' הופכים לתנועה לאומית- פוליטית, (עובדה המוכיחה כי אכן לימוד תורה לא היה מטרת העל שבהם, כי אם החדרת אידיאלים ציוניים) הצרו את צעדי התנועה, עד שפסקה לגמרי.

ב'חיידרים המסוכנים' הנהיגו את הלימוד בכיתות מעורבות, כך שגם בנות, למדו בחיידר. ומכאן הדרך להתדרדרות המוסרית והערכית שבאה בעקבותיה היתה קצרה.