יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

והיו עשרת הדברים האלה

קריאת שמע, כפי שאנו נוהגים לקוראה כיום, חסרה חלק נוסף, שצריך היה להיכלל בה, ונאמר היה בכל בוקר בבית המקדש כחלק מקריאת שמע.

נ.ליברמן כ"ה באלול תשס"ט - 14/09/2009 06:09
בדברי חז"ל מובא קטע נוסף שבזמן בית המקדש היה חלק מגופה של קריאת שמע, אך אנו מחסירים אותו בכל יום באופן תמידי. הקטע הינו 'עשרת הדברות', כפי שהם מופיעים בתורה, ולפי דברי חז"ל היו חלק בלתי נפרד מקריאת שמע וברכותיה, ולמרות זאת אין המנהג לאומרם כיום.

במשנה במסכת תמיד, פרק ה' משנה א', בה מפורט סדר הקרבת תמיד של שחר וסדרי העבודה בבית המקדש,  מופיע מנהג זה, של אמירת עשרת הדברות כחלק מפרשיות קריאת שמע  בכל יום, בתיאור התכנסותם של הכהנים בלשכת הגזית לאחר שחיטת התמיד לקריאת שמע: "אמר להם הממונה, ברכו ברכה אחת, והן בירכו.  וקראו עשרת הדברים, "שמע",  "והיה אם שמוע", ו"ויאמר", ובירכו את העם שלוש ברכות, אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים; ובשבת, מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא".
 [צלם]


על פי תיאור המשנה, סדר קריאת שמע במקדש החל בברכת 'אהבה רבה', המשיך בקריאת פרשת עשרת הדברות, ורק אז נקראו פרשיות שמע. כאשר ר' בא בירושלמי, מסכת ברכות, פרק א' משנה ה' מתבטא על עשרת הדברות כי: 'אין מן הדא לית את שמע מינה כלום, ש'עשרת הדברות' הן הן גופה של שמע", והרמב"ם בפירושו למשנה מפרש, כי הטעם לקריאתן בכל יום הוא בשל היותן עיקרי התורה "מפני שהן יסוד הציווי ותחילתן".

למרות זאת, אין המנהג כך כיום, והסיבה לכך הינה מפני 'תרעומת המינים'; אחת מכתות הצדוקים – הקראים, נוהגים היו להעניק חשיבות מיוחדת רק לעשרת הדברות, בטוענם כי עשרת הדברות הינן דברי ה', אשר נתנם לעם ישראל מידו, וכי הן שונות מכל שאר התורה, שהינה תורת משה, ולא מפי ה', עפ"ל.

טענה זו נוגדת, כמובן את המסורת היהודית, ועל מנת להוכיח כן, כי אין אנו מעניקים מעמד ייחודי לעשרת הדברות, שהם אכן עיקרי התורה וחביבות נודעת להם, אך ניתנו ככל התורה מהר סיני, החליטו חז"ל לבטל את כלילת עשרת הדברות בקריאת שמע.

***

במסגרת מלחמתם בקראים הנהיגו חז"ל אכילת מאכלות שונים בשבת וביום טוב, כחמין והחמיצה.