יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

אל פתח לו

הביטוי הנפוץ 'אל תפתח פה לשטן', מקורו באיסור של ממש מדרבנן, ואינו המלצה בעלמא.

נ. ליברמן ז' באב תשס"ט - 28/07/2009 05:53

הביטוי הנפוץ 'אל תפתח פה לשטן', אשר עם השנים קמו לו השלמות היתוליות שונות, מקורו באיסור של ממש מדרבנן, ואינו המלצה בעלמא או אמונה תפלה.

הביטוי מצוי לראשונה בגמרא במסכת ברכות, דף י"ט ודף ס', וכן במסכת כתובות, דף ח':  "אמר רבי שמעון בן לקיש... תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פה לשטן." 

כמו כן, אומרים חז"ל, כי 'ברית כרותה לשפתיים' (תלמוד בבלי, מועד קטן, דף י"ח, עמוד א') "אפילו אם מדבר שלא בכוונה, ממשיך הדבר על עצמו". (השל"ה הקדוש) לכן  יש להיזהר ביותר במה שאדם מוציא מפיו.

לדעת רבי אלעזר בן משה אזכרי (ה'רצ"ג, 1533 – ה'ש"ס, 1600) בעל 'ספר החרדים', אסור לפתוח פה לשטן, כלומר, לנבא דברים קשים שיקרו, משום שנותנים פתחון פה לשטן, והדבר עלול ביותר להתרחש.

'ספר החרדים', בין ספרי מוסר והלכה נוספים, הדנים בנושא, מזכיר זאת במניינו למצוות לא תעשה מדרבנן, התלויות בדיבור פה, ונוקב בדוגמא, כי אין להתרות באדם אשר עומד לעשות מעשה, במילים: 'אם תעשה כן, לא תהיה יהודי', או כל חלופה אחרת המבטאת את אותה המשמעות, וכן לומר לחברו, כי לפי מעשיו העכשוויים או העתידיים - המתוכננים, הוא ישתמד בסופו של דבר, אסור גם כן.

אף בדרך הלצה, אסור דרבנן לומר דברים קשים, שמא יתממשו.

ספר החרדים מביא במקום ( פרק מ"ז מצוות מדברי קבלה ודברי סופרים סעיף כ"א) דוגמא ל'פתיחת פה לשטן' אשר התממשה לבסוף, מדברי יהוא בן נמשי, (עשירי ממלכי ישראל) אשר בדרך עורמה אמר כי אחאב המלך עבד מעט עבודה זרה, ואילו הוא, יהוא ( אשר מיגר את תופעת העבודה לבעל) יעבוד הרבה, כביכול: "ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אליהם; אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה!" (מלכים ב', פרק י', פסוק י"ח)  ואחרית דבר היתה, שאכן אף יהוא נכשל ביותר בעבודה זרה: "ויהוא לא שמר ללכת בתורת ה' אלוהי ישראל בכל לבבו, לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל."  (מלכים ב', פרק י', פסוק ל"א)

דוגמאות נוספות מן התורה להתגשמות 'נבואות שחורות', דבריהם של אנשי דור ההפלגה, אשר אמרו: "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".(חומש בראשית, פרק י"א, פסוק ד')  וכך היה: "וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (חומש בראשית, פרק י"א, פסוק ח') 

וכן דור המדבר: "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר" (חומש שמות, פרקי"ד, פסוק י"א) אשר התגשמו, ואכן נענשו: " בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ". (חומש במדבר, פרק י"ד, פסוק ל"ה) 

אף הגויים נזהרים בכך. דוגמא לכך נמצאת במקרא, בדברי המצרים לגבי עם ישראל, וחששם כי יתרבו ובעת מלחמה יצטרפו אל שונאיהם, ואז ייאלצו המצרים 'לעלות' מארצם לגלות, בחומש שמות, פרק א' פסוק י': "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ". רש"י במקום מביא את דברי חז"ל, כי המצרים 'תלו קללתם באחרים', לא רצו לנבא שחורות על עצמם, ועל כן דברו על עם ישראל כביכול.

לשון סגי נהור, (לשון הפוכה) המשמשת בלשון הקודש, מהווה פתרון למצבים בהם רוצה הדובר לדון במצב שעלול לקרות, אך באופן המותר על פי ההלכה, ומשתמש בביטוי הפוך ממחשבתו, באופן שהמשוחח עימו מבין כי עליו להפך את המשמעות.