יש לי מושג
עברית תוצרת גרמניה
ביטויים רבים בשפה העברית נוצרו על ידי שאילה מן השפה הגרמנית, שפת העולים מגרמניה לארץ ישראל במאות ה-19 וה-20.
ביטויים רבים בשפה העברית נוצרו על ידי שאילה מן השפה הגרמנית, שפת העולים מגרמניה לארץ ישראל במאות ה-19 וה-20.
ביטויים אלו השתרשו בשפה העברית, כשהם מתורגמים באופן מילולי מגרמנית לעברית. על פי רוב, המדובר בביטויים המורכבים ממילים עבריות, שקיימות היו בשפה מאז ומתמיד, אלא שעל ידי השאילה הפכו לשמש באותה המשמעות שמשמש מקורן בגרמנית. רבים מן הביטויים עברו 'בתיווכה' של שפת היידיש, שפת היהודים ברחבי הגולה.
מן הביטויים: שם מחלת הילדים 'אבעבועות רוח' , אחות (רחמניה), אין לו מושג, איחר את הרכבת, אין לו חשק, אמרת כנף, אם כבר אז כבר, אני קורא אותך לסדר (Ordnungsruf), באופן יחסי, בית חולים, במלוא מובן המילה, בסדר, בערבון מוגבל (mit beschraenkter (Haftung, גלגל שיניים, דמעות תנין, דפיקות לב, הלך לאיבוד, הפך זבוב לפיל, התפוח לא נפל רחוק מהעץ, זעזוע מוח, חומר נפץ, חוק יסוד (Grundgesetz das), חלון ראוה, טאטא מתחת לשטיח, יצא ממנו האוויר, 'מושבעים' (חבר מושבעים,Geschworene), כלב נובח לא נושך, כרת את הענף שעליו הוא יושב, כתב עת, לאט אבל בטוח, לרקוד לפי החליל שלהם, לשקר אין רגליים, לתת תשובה, מדבר אל הקיר, מוציא לאור, מלחמת תרבות, מסילת ברזל, מתחת לכל בקורת, נייר ערך (Wertpapier), עזוב אותי במנוחה, עיתון, על כל צעד ושעל, עשה רוח, קופת חולים, קנה חתול בשק, שתי ידיים שמאליות וביטויים נוספים.
המושג העברי המוכר והנפוץ 'גן הילדים' מגיע אף הוא מן השפה הגרמנית, והינו תרגום המילה (Kindergarten), אף הציונים הניתנים לתלמידים במערכות החינוך העבריות, מקורם משאילה גרמנית: בלתי מספיק, טוב מאד, מצויין וכו' .
מלבד ביטויים אלו, שעברו בתרגומי שאילה לשפה העברית, קיימות בשפה מילים גרמניות שלא עברו אף תרגום שהוא, אלא חדרו כמות שהן לשפה העברית. לחלק מן המילים נוצר מונח תקין בעברית, אך לרובן לא.
קטגוריית ענף הבנייה עשירה במילים כגון אלו:
איזולירבנד (Isolierband, סרט בידוד), אינסטלטור (Installateur, שרברב)] בטון (Beton)] גומי ( Gummiמקורה המילה במילה המצרית העתיקה Kemai ), דיבל (Dübel), טפט (Tapete), לַייסְט (Leiste), נירוסטה (Nirosta), שאלטר (Schalter), שיבר (Schieber), שפכטל (Spachtel), ומילים נוספות.
אף בתחומים נוספים חדרו מילים גרמניות לשפה העברית:
אוטו, טרמפּ, וינקר, וישר. טורט, (עוגה) שטרודל, שניצל , ביס, בוידעם (Boden קיצור של Dachboden,עליית גג), צימר, מישמַש, פלטפוס, פן, קאנט, קיטש, שוונג.
תופעה זו, של שאילת מילים נפוצה בין שפות, ונוצרת בעיקר בין שפות אותן דוברות קבוצות היושבות בסמוך. השפה הגרמנית השפיעה רבות על השפה העברית, בשל דמיונה הרב של שפת האידיש אליה, ובשל היות האידיש שפת היהודים, בנוסף לכך היתה השפה הגרמנית שפת הוראה רישמית במרבית מוסדות החינוך בארץ ישראל בתחילת ימי היישוב. אך גם שפות רבות נוספות השפיעו על העברית לאורך השנים. ביניהן: ארמית, אנגלית, ערבית ולהבדיל, אידיש.
בשל קרבת האידיש- שפת היהודים לגרמנית, קיימת אף תופעה הפוכה, של ביטויים גרמניים אשר מקורם בשפה העברית.