יום רביעי כ"ב באב תש"פ 12/08/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

זמן קודש הקודשים

מהו הזמן המיוחד לקריאת שיר השירים, אשר זכה לתואר 'קודש הקודשים'?

נ. ליברמן כ"ד באב תשס"ט - 14/08/2009 05:57


זמן המקובל בקרב קהילות ישראל  לאמירת שיר השירים, בנוסף לשבת של חג הפסח, הינו ערב שבת בין השמשות.


מנהג זה מיוחס לאר"י ז"ל, ולו מקור קדום, בן כמעט אלפיים שנה.


מקור המנהג נעוץ בעיתוי שבו נגלו לרבי עקיבא סודותיה ורזיה של מגילת שיר השירים, אשר נכתבה על ידי שלמה המלך.


הרזים נמסרו על ידי רבי אליעזר בן הורקנוס, רבו של רבי עקיבא, ביום שישי, שלפני פטירתו מן העולם. בשעה זו, אפפה אש קודש את שני התנאים, והתנאים, חבריו של רבי עקיבא, אשר באו יחד עימו לבקר את רבם שעל מיטת חוליו, יצאו מן החדר, מפני שהבינו כי הסודות מיועדים לרבי עקיבא בלבד.


לאחר מכן, כאשר דנו חכמים האם להכניס את מגילת שיר השירים כאחד מן ה'כתובים' שבתנ"ך, תמך בכך רבי עקיבא, באומרו, כי  "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים". (מדרש רבא, שיר השירים, פרק א' פסוק י"א ומסכת ידיים, פ"ג, מ"ה), וכן, התבטא על גודלו של יום כתיבת שיר השירים על ידי שלמה המלך: "אין כל העולם כולו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים לישראל." (מסכת ידיים פרק ג' משנה ה')


לפני כחמש מאות שנה הנהיג האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא, ה'רצ"ד- ה'של"ב) את אמירת שיר השירים בערב שבת, והמנהג השתמר בקרב קהילות ישראל; יש הנוהגים לקוראו לפני תפילת מנחה של ערב שבת, יש הקוראים לאחר תפילת מנחה, לפני תפילת 'קבלת שבת', ויש הקוראים לאחר 'קבלת שבת' לפני תפילת ערבית.


בספר 'מעשה רוקח'  לרבי אלעזר רוקח מובא, כי האומר שיר השירים בערב שבת בכוונה שלמה ניצול מדינה של גהינום.


"שירו לנו משיר..."