יום רביעי כ"ה בטבת תש"פ 22/01/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

את הצוואר ואת הרגל שבור – בהצלחה ?

דווקא שפתם של בני העם הגרמני, שהפגינו כל כך הרבה אנטישמיות ועליונות כלפי העם היהודי, מורכבת מביטויים שונים, שמקורם בשפת היהודים.

נ. ליברמן י"ג באלול תשס"ט - 02/09/2009 00:45
דווקא שפתם של בני העם הגרמני, שהפגינו כל כך הרבה אנטישמיות ועליונות כלפי העם היהודי, מורכבת מביטויים שונים, שמקורם בשפת היהודים.

דוברי גרמנית רבים משתמשים כיום באיחול מוזר, מבחינתם, להצלחה: "האלס אונד ביינברוך" (hals und beinebruch) שפירושו, בתרגום מילולי לעברית: 'שבור את הצוואר ואת הרגל'. אין זאת אלא שיבוש האיחול היהודי: 'הצלחה וברכה', בהגייה אשכנזית.

מקורו של הביטוי הגרמני 'תאכלעס רעדען' (tacheles redden) הינו המילה 'תכלית' שבעברית, והביטוי 'זו לאנגע זול מיין צורעס דורען' (so lange soll mein zores dauren) שפירושו: 'שלא לאורך זמן ישלטו צרותי' נושא את המילה הגרמנית 'צורעס', שאינה אלא צורת ההגייה האשכנזית למילה העברית 'צרות'.

מילים עבריות נוספות השתרבבו לשפה הגרמנית, דרך שפת היידיש, כמילה  'חוסר מזל', שהינה בגרמנית 'וורמאזעלט' (vermasselt) המילה העברית, העומדת בבסיסה של מילה זו הינה 'מזל', לה הוספה התחילית הגרמנית ‘ver’ שמשמעותה בתרגום לעברית הינה 'שיבוש', כך נוצר 'חוסר מזל'.

המונח הגרמני, המקביל למונח העברי 'פשיטת רגל' הינו 'Pleite', פלאייט, מונח זה, מקורו במילה העברית 'פליט', המיטיבה להגדיר את מצבו של פושט הרגל: בורח מנושיו, והינו פליט. אף הביטוי 'שנה טובה', המשמש את בית ישראל לקראת ראש השנה, השפיע על מקבילו בשפה הגרמנית, להבדיל, שהינו: '’Guten Rutsch. הפירוש המילולי של המונח יוצר את האיחול 'החלקה טובה', הניתן להתפרש כאיחול למעבר חלק לשנה החדשה, ולא כך הוא. המילה Rutsch’' שהינה 'החלקה' אינה אלא שיבוש המילה 'ראש' מ'ראש השנה', שבו מברכים היהודים זה את זה בברכת 'שנה טובה' ...

תופעה הפוכה קיימת אף היא בין שתי השפות, כאשר השפה הגרמנית השפיעה על יצירת מילים למושגים חדשים בשפה העברית, שלא היו קיימים בלשון הקודש, כמילה 'עיתון', אשר מקורה במונח הגרמני 'צייטונג' שהינו 'זמן' / 'עת' בעברית. המילה 'מברשת', שמקורה בפועל הגרמני Bürste, שפירושו 'להבריש', וביטויים גרמניים נוספים, אשר שימשו את העולים לארץ ישראל בסוף המאה ה-19, וחדרו לשפה העברית כמילים תקינות .