יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

נסיונות

שומע תפילה

לכוון כראוי בתפילה היא שאיפתו של כל יהודי, אולם כאשר יושבים מול הסידור לרבים מאיתנו חולפת התפילה מבלי משים, עד שהקב"ה מעיר אותנו ומזכיר לנו להתפלל כראוי.

ו' בניסן תשס"ט - 31/03/2009 14:00
זה הכי חשוב לי - לחיות את התפילה. לזכור שאני לא מקריא טקסט רצוף, אלא משוחח עם ה' יתברך, אבי אוהבי. על זה אני עובד ומייחל כבר שנים, כל פעם מנסה מחדש, וב"ה, כבר היו לי הרבה רגעים יפים של התעלות והתרוממות. עדיין, כך חשתי, ארוכה הדרך, ולכן בחרתי בנושא התפילה כדי להתחיל לעבוד עליו, והחלטתי שמלמחרת היום, אני מתחיל "התחלה חדשה בכוונה בתפילה"..

החברים סיפרו לי, שאני עתיד לחוש תוצאות נפלאות בכל נושא שאבחר לעבוד עליו. בהתכנסותנו השבועית, דיברנו הרבה על הכוח ההדדי שאנו מעניקים זה לזה בהצטרפותנו לקבוצה מאוחדת. כל אחד מאיתנו מתפלל על הצלחת כל החברים מדי יום, כל אחד יודע וחש שאינו לבדו בעבודה הרוחנית החשובה הזו אלא הוא חלק מקבוצה, וכידוע בספרים הקדושים פעמים רבות, לאחדות ולהצטרפות יש כוח עצום. לא בכדי שורה שכינה בעשרה - עשרה בישראל שהצטרפו למנין יש להם כוח להמשיך את השכינה הקדושה ולגלותה בעולם. קמתי בבוקר ומיד הציפה אותי תחושה חגיגית, במצב רוח מתרונן ציפיתי לתפילה, ולהתרוממות הרוח שאחוש בה בודאי, מכוח ההתחלה החדשה. נכנסתי לבית המדרש שמח ומצפה, פתחתי את הסידור שמח ומצפה, ו- משהו כה משונה התרחש לאחר מכן, שאין לי עד עכשיו שום הסבר הגיוני לו.

פשוט שכחתי. ברגע אחד, בין לפני פתיחת הסידור ובין לאחריה - פרח ממוחי כל הענין כולו. נעלמה ההתרגשות החגיגית, נעלמו הרצונות, התכנונים, הצפיות, הכל היה כלא היה!

התפללתי תפלה פשוטה ושגרתית, פשוט אמרתי את המילים כהרגלי ובלי שום התכוונות מיוחדת, ואתם יודעים איך זה לפעמים, לצערנו, לא בדיוק זכרתי מה היה בפסוקי דזמרה, ואפילו תהיתי, איך זה שאני כבר באהבת עולם, הרי לפני רגע הייתי ב'ויושע'.. המילים הידקלמו מאליהן ואני - כמו אוטומט, מתפקד והולך...

רק בשמונה עשרה, אחרי שסיימתי את כל סדר השבח, ונכנסתי לענין בקשה, במילים 'ראה נא בעוניינו וריבה ריבנו', הקצתי משיכחתי המוזרה וקפאתי על מקומי בתדהמה מוחלטת. "ההחלטה! המבצע! ה'עידן החדש' בתפילה! הקבוצה, החברים, ההתרגשות... מה קרה לי? האמנם אני כבר עמוק בתוך שמונה עשרה? ואיפה הייתי כל הזמן הזה, על מה חלמתי? איך הגעתי עד כאן?"

רגע ארוך עמדתי ככה, נטוע במקומי, ברגע הבא הזכרתי לעצמי ש'את התפוחים שעוד נותרו לי בסל' עלי להתכופף ולאסוף כמיטב יכולתי, כמשל המפורסם של החפץ חיים, והכרחתי את עצמי לחזור אל המקום בתפילה שאחזתי בו. בלב נשבר נעצתי את עיני בסידור והשתדלתי לראות את המילים הכתובות בו, והנה אני שומע את עצמי אומר, המום כולי ומאוכזב מהכישלון המשונה שלי - "ראה נא בעוניינו, וריבה ריבנו..." ולמילים היתה לפתע משמעות עצומה. הרגשתי כל כך עני וכל כך דל וקטן. אין לי שום יכולות, אין לי שום הצלחות, אין לי שום המראות ולא התחלות חדשות. ברגע אחד זוכר ומצפה ובמשנהו - הכל מחוק...

"ראה נא בעוניינו", ביקשתי מה' וכמעט שניגרו דמעות על לחיי. אכן עני אני וזקוק לישועה...

בפגישה הבאה, כאשר סיפרתי על הענין כולו לחברים, ראיתי אותם מחליפים חיוך ביניהם. חיוך של הבנה ושל הנאה. "על מה החיוך?" ביקשתי לדעת. חיים, הבוגר בינינו, הסב את תשומת ליבי לכך שאני אולי שכחתי והתבלבלתי, אבל ה' לא שכח ולא התבלבל, כביכול. לפני שאני מתחיל להעמיק בתפילה, 'העמיד אותי ה' במקום', והראה לי בפשטות, מה מצבי האמיתי - עוני, דלות וחוסר ישע. דבר כה מוזר מעולם לא קרה לי לפני כן ולא אחר כך. עד היום אין לי ספק, שיד ה' היתה כאן, והשגחתו הפרטית המלווה אותי היא שעצמה את עיני לאורך כל התפילה ופקחה איתן היישר אל - ראה נא בעוניינו...