יום רביעי י"ז בתשרי תש"פ 16/10/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

נסיונות

אור התורה (פרק ב') - לשבור קירות ולרסן יצרים

טל וקובי, הגיעו אל הגמרא, כל אחד, מרקע שונה. טל מנסה לשבור קירות, וקובי מבין שבתורה טמונה הדרך לריסון נפשו הסוערת

עולם החסידות כ"ז בכסלו תש"ע - 14/12/2009 06:01
סיפורו של טל חקוק בי בעומק לבבי. טל הגיע אלינו היישר מטייסת קרבית, אבל הוא לא נהנה באותם ימים מכושר של טייס. הוא היה אחרי תאונת אימונים אשר פגעה בו קשות, והקטינה את הפרופיל שלו מ-97 לשלושים בערך... הוא כמובן פרש מן הטייסת ועבר שיקום ארוך, במהלכו נתקל בבתי חולים בכמה מתנדבים שידעו לעודדו ולהחזיר אליו את האמון, ש"יש חיים גם אחרי הטייסת". במילים אחרות, רק אותם מתנדבים חרדיים, ובפרט אחד מהם שיצר עימו קשר אישי - הצליחו לחלצו מדיכאון עמוק מאוד שהיה נתון בו, כאשר לא הגיב לשום טיפול תרופתי.

לאחר ששוחרר מהשיקום והשתתף בשני סמינרים, הגיע טל אל הישיבה, והצטרף אל הלומדים. הוא עדיין סבל מכאבים וממוגבלויות שונות, היה עליו לתרגל המון פיזיותרפיה, בעיקר כדי להפעיל יד ורגל ימין שנפגעו. סדר יומו היה גדוש הוראות של רופאים, ועל פניו נראה היה שאין לבחור היקר הזה מתי לשבת ליד דף הגמרא מרוב טירדותיו הרפואיות. אבל כוח הרצון שלו נותר מעולה, והוא חתר למטרה בנחישות מבהילה.

חוסר האונים שלו מול דף הגמרא הראשון היה נוגע ללב. לראשונה התגלה לו אז, שגם יכולת הריכוז שלו פחתה ונפגעה. עד אז לא בדק את עצמו מול טקסט עיוני, וכעת, מול הגמרא, היה המום לגלות עד כמה קשה לו להתרכז. "אתה יודע איך בלעתי את החומר של הבגרויות?" נהג להגיד. "ישבתי דבוק לכסא שמונה שעות לפני כל בחינה. וכעת - אחרי עשרים דקות אני מפסיק לשמוע מה אתה אומר, ומתחיל להרגיש שהמילים עפות סביבי בלי קשר..."

בתחילה כמעט נשבר, אבל לאחר מכן גבר כוח הרצון שלו על כל המגבלות. הוא החליט להתאמן בגמרא כמו שהוא מתאמן בהליכה ובהפעלת היד. "באתי לתרגול גמרא", היה מודיע בחיוך. " אני יושב כאן עד שאני מתעלף".

אי אפשר היה לעמוד בשוויון נפש מול המאמצים שלו, וההתחזקויות שלו בכל פעם שהרגיש שהגיע לסף היכולת. "כשאני נתקל בקירות, דבר ראשון אני חוטף בום כזה, שנהיה לי שחור בעיניים", אמר לי פעם, בחיוך שחיפה על המון רצינות. "אבל אחרי שהשחור מתפזר אני אומר לעצמי, טל, בשביל מה שמו לך פה קיר? בשביל שתפרוץ אותו! אז קדימה, טל!!"

הרבה פעמים, הרבה הרבה פעמים, השתמשתי במילים האלה של טל. הוא נשאר אצלנו שנה, ולאחר מכן נסע לארצות הברית, שם המשיך תהליך השיקום שלו, במקביל ללימודים תורניים בישיבה גדולה בקרבת בית החולים. קיבלנו ממנו רק כרטיס ברכה אחד לראש השנה אחרי שנסע ולאחר מכן לא שמענו עליו עוד. אני מקווה שהוא עושה חיל, בריא ושלם ועולה ומתעלה.. אבל הרושם שהותיר בי ובכולנו - הוא רושם בל יימחה. נכון, כשנתקלים בקיר חוטפים 'זבנג' ונהיה שחור בעיניים, אבל אחרי זמן מה, מבינים - בשביל מה ה' שם כאן קיר? כדי שנתגבר עליו, אז קדימה...

* * *

גם קובי הותיר בי רושם עצום. הוא בא שנה אחרי שסיים שירות צבאי, וסיפרו עליו בבואו כי הוא בחור עשיר ביותר. התברר כי תוך שנה הצליח לרכוש רשת של מסעדות וכדו' באזור המרכז, ובהיותו מומחה לטעם הציבור ולרצון הלקוחות, הוא מפעיל מקומות המושכים אליהם קהל רב. קובי הגיע בעקבות קלטות של רב מפורסם, שזעזעו את שלוותו והטרידו את מנוחתו, אבל הבעיה שלו היתה, שמעולם - אבל ממש מעולם - הוא לא ישב מול ספר פתוח. "איך היה לך בבית ספר, קובי?" שאל אותו פעם אחד החברים.

"אה, העברנו אותה", הוא ענה בשפתו המחוספסת. "המורים היו נכנסים לכיתה ואומרים 'קובי החוצה' עוד לפני שהגיעו לשולחן שלהם. קובי החוצה זה היה כמו הצלצול - סימן להתחלת השיעור. אם אני שם אין שיעור, אם אני הולך, אפשר להתחיל להתארגן... ואני בין כך  אהבתי את החתולים של המגרש יותר מאשר את הפרצוף של המורים. ככה שזה הלך יופי".

תארו לכם בחור רחוב כזה, בעל ראש ממולח, רעמה של תלתלים, מבט כמעט מפחיד בעיניים ורצון עז להתקדם - כשהוא מתיישב לראשונה בחייו מול אותיות של גמרא. איזה סיכוי היה לו בכלל?

הוא לקח מורה פרטי, הלך לאבחון והתגלתה אצלו (באיחור של עשרים שנה) דיסלקציה חמורה. נעלם מהישיבה לחצי שנה, עבר טיפול אינטנסיבי אצל מומחים ו...חזר. לא האמנו כשראינו אותו מופיע שוב. "קובי, מה העניינים?"

"עכשיו אני כבר יודע לקרוא בלי שהאותיות תקפוצנה מול העיניים", בישר, "אז אני רוצה ללמוד תורה".

והוא נמצא איתנו עד היום! את רשת המסעדות שלו מכר, את המוח העסקי שלו הפנה לתיווך נדל"ן, זכה להינשא ולהקים בית, ועדיין כל הווייתו - זרה ומוזרה להיכל הישיבה. עדיין הוא איש של טפיחות כתף הדדיות ודומיהן. עדיין הוא מארח 'חמולות' של חברים בדירת הענק שלו, ולרגל כל יום הולדת או אירוע דומה, החאפלות הן ברמה שרק קובי יודע... ולמרות שאין לו מראה של אברך כולל ולא יהיה לו לעולם, קובי מגיע כל יום. הוא מתקדם בעקביות. סיים את ש"ס המשניות וגמר כמה וכמה מסכתות בש"ס.

"אתה יודע מה, הרב", אמר לי פעם בגילוי לב, "לפעמים אני שואל את עצמי, קובי, מה הסיפור שלך? למה אתה בא לישיבה - הרי בינינו, הרב עובדיה לא תהיה בכל מקרה, אז מה הקטע שלך. ואני - אין לי תשובה ברורה, רק אני מרגיש, שזה עושה אותי בנאדם. חוץ מהכל, השכר והחשיבות של התורה והעולם הבא וכל זה, חוץ מהכל - הלימוד עושה אותי בנאדם.

אני, ה' ברא אותי חיה טורפת. באמת, בלי צחוק. הוא שם בי בלגאנים כאלה בתוך הלב, שאם לא הייתי פה הייתי ראש מאפיה... ואם אני מצליח להיות בעל טוב ואבא נורמלי, אתה יודע בזכות מה זה, הרב? בזכות מה שהתנאים והאמוראים אומרים לי כל יום פה בדפים של הגמרא. הם אומרים לי: קובי, תתרסן. תתאפק. קובי, תשתנה, תגדל. קובי - תלך על הדבר הנכון, אל תפספס את החיים שלך, קובי!"

וגם המילים האלה מהדהדות בי עד היום.

המשך בפרק ג' אי"ה.
  1. 1. מקסים [לל"ת]
    יהודית 14/12/2009 09:29