שבת ט"ז בכסלו תש"פ 14/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

נסיונות

עשה לך רב- פרק ג': כן או לא, יכול או לא יכול ?

מן הסתם נראיתי כמו אחד שנחת מן הירח, כי חנוך מיהר להתנצל בפני קרוביו ונכנס לחדר מודאג למדי. בקושי רב, ובגמגום מתקשה להאמין, ציטטתי לו את הצעתו של ר' נחום שמעון.

עולם החסידות כ"ט באלול תשס"ט - 18/09/2009 12:08

לפרק הקודם

שלש שנים וחצי חלפו, ובהן היה לי רב, רב נהדר ותומך כזה שאני מאחל ממש לכל אחד מישראל. הלימודים בכולל התקדמו מאד וכבר היינו קרובים לתחילת השנה החמישית של המסלול, שנת הסיום שבסופה, המבחנים הקשים.

הלימודים היו חזקים מאוד, ובעיצומם, קרא לי ר' נחום שמעון יום אחד וביקש שאעלה לביתו בשעות הערב, לשוחח.

דבריו הממו אותי "ברצוני לפתוח בקרוב ישיבה לבחורים כלל חסידיים" אמר לי "וברצוני למנות אותך כמגיד שעור בשעור ב'. בעז"ה הרישום מתנהל כעת והישיבה תיפתח כנראה לאחר פסח. האם היית מעוניין לקבל את ההצעה?"

נותרתי נטוע במקומי מרוב תדהמה. הדבר הראשון שעלה בדעתי היה הכולל. "כן, חשבתי על כך רבות" אמר ר' נחום שמעון. "ושלוש אפשרויות בדבר:

 א', שתלמד במקביל לתחילת עבודתך בישיבה, והדבר יחייב הרבה עבודה קשה מצידך, אבל לפרק זמן של לא יותר מעשרה חודשים. אחרי עשרה חודשים כבר יסתיימו הלימודים בכולל ותוכל לנוח מן העמל הרב ולעבוד רק בישיבה.
 
ב', אתה יכול פשוט לעזוב עכשיו ולוותר על מבחני הסיום, ובאמת, למה לך להתעקש ולהשלים דווקא את לימודי ההלכה, אם ממילא יש לך כבר ישרה תורנית מזומנת וממתינה.
 
ג' אתה יכול לדחות את השלמת הלמודים והמבחנים למסלול הבא של הכולל, כלומר לעוד חמש וחצי שנים, ואז תשלים את מה שתחסיר עכשיו"

הסתכלתי על ר' נחום שמעון ודימיתי בעצמי שאני חולם או הוזה בהקיץ. דבריו נשמעו כה לא הגיוניים, כה רחוקים משכל צלול וממחשבה הגיונית! לעזוב את הכולל כעת? אחרי כל ההשקעה? ללמוד וללמד גם יחד? להיבחן בעוד חמש שנים, כאשר אשכח את כל מה שלמדתי ואצטרך לעמול על הכל מתחילה?

"אני לא יודע" גמגמתי "זה נשמע לי... נשמע לי..."

"נשמע מרגש מאד" השלים את משפטי ר' נחום שמעון בכיוון שבכלל לא התכוונתי אליו. "אני מבין אותך. הבה תחשוב על כך זמן מה ואז אשמח לשמוע את הסכמתך. אולי תבוא אלי במוצאי שבת, יחד נלך אל השיעור ונסכם את הפרטים. ערב טוב לך"

יצאתי הלום רעם, עליתי לביתי, הודעתי לאשתי שעלי ללכת, לקחתי את ארנקי ונסעתי לביתו של חנוך. צנחתי לביתו כאשר חמיו וחמותו ישבו אצלו לביקור, והודעתי לו שאני ממתין לו בחדר, עד שיסיים לארח אותם. מן הסתם נראיתי כמו אחד שנחת מן הירח, כי חנוך מיהר להתנצל בפני קרוביו ונכנס לחדר מודאג למדי.

בקושי רב, ובגמגום מתקשה להאמין, ציטטתי לו את הצעתו של ר' נחום שמעון. "ללמד?" שאל חנוך באי אמון, "אתה?!" הטון הישיר שבו דיבר העליב אותי עד עמקי נשמתי. "למה?" התקוממתי "האם אתה כל כך בטוח שאני לא מסוגל לכך?"

"אני לא בטוח ואי אפשר להיות בטוח אבל אני חושב שאינך מוכשר להיות מגיד שיעור" אמר חנוך חד וחלק "ההוכחה לך מן השמים היא, שהדבר בא באופן כל כך לא הגיוני, תוך דרישה להרוס ארבע שנים של עמל בלימוד הלכה לקראת סופן?

"אולי אוכל ללמוד וללמד במקביל" אמרתי.

חנוך תקע בי מבט מפוכח "לא תוכל וחדל לדמיין. על שנינו ללמוד בלי לנשום רק בשביל לעמוד בבחינות. לא שייך בכלל לעשות שום דבר חוץ מזה בשנה הקרובה"

"אבל איני יכול לסרב לר' נחום שמעון" אמרתי, ועדיין לא עיכלתי בדיוק מה מתרחש סביבי.

"מדוע אינך יכול?" שאל חנוך, "ההצעה שהציע לך לא נראית לך מתאימה כרגע, ואתה אומר זאת במלוא הנימוס והדרך ארץ. מה בכך?"

נאנחתי. "ר' נחום שמעון אמר שנדון בפרטים במוצאי שבת" הסברתי "הוא בטוח שאקבל את הצעתו"

"ואני בטוח" אמר חנוך באיטיות ובהדגשה "שכל ההצעה הזאת באה לך, כדי לבדוק אם עוד נותר בך מעט דעה צלולה, או שהפכת כולך לאיזה אוטומט העושה מה שר' נחום שמעון מצווה עליך בלי שום חשיבה עצמית. אני בטוח שכל תכלית ההצעה הזאת היא להכריח אותך להתמודד עם סירוב לר' נחום שמעון, כלומר, להכריח אותך לשוב ולהיות אתה עצמך, אחרי שזמן רב אינך אלא בובה מתנועעת על חוט"

מלבד זאת, לא כך חונכנו וגדלנו, למדנו לאורך כל שנות היותנו בישיבה, את הביטול האמיתי צריך לבטל לרבי שליט"א, ולא לאחד שמסדר לך כולל.
מאד ומתמיד חשבתי שר' נחום שמעון שלך אינו שליח של היצר הטוב, בלשון המעטה, אף שאני ידידך בלב ונפש, נזהרתי תמיד לא לזלזל בחשוב לך, וגם לא הייתי משוכנע במאת האחוזים בהרגשתי שר' נחום שמעון סתם אוהב לראות איך אנשים פשוטים נהפכים לשפוטים שלו. אבל עכשיו אני רואה את זה בהוכחה גמורה והגיע הזמן שתפעיל את הדעת שחנן אותך הבורא ולא תפעל לפי הדעת שחנן הבורא את ר' נחום שמעון.

קמתי ויצאתי מביתו של חנוך. הוא דיבר בצורה בוטה שמעולם לא נקט בה. הוא לא הכיר את ר' נחום שמעון, מעולם לא פגש בו ולא ידע עד כמה הוא, נערץ ונפלא. מצד שני, הוא דיבר דברי אמת, והוא צדק. היה עלי להודות בכך.

קשה לי לתאר במילים עד כמה היה אותו שבוע מפרך עבורי. כה מפרך ומתיש עד שלפני שבת חליתי באנגינה חזקה ואשתי התקשרה להודיע לר' נחום שמעון, שאני חולה ולא אבוא לשיעור. עוד שבוע של סיוט עבר עלי, מפני שמועד שיחתי עם ר' נחום שמעון נדחה בינתיים, ושוב תקפו אותי ספקות ולבטים ועינויים. אינספור פעמים דמיינתי מה קורה, אם אני מקבל את הצעתו של ר' נחום שמעון. דמיונות הבל על הצלחה מסחררת היו פוקדים אותי, אבל בליבי ידעתי בברור שהכל אשליה והונאה עצמית. בעוד שבלימוד שקדני ומתמיד יכולתי בעז"ה להצליח הרי שלעמוד מול בחורים וללמדם, דבר זה נבצר ממני כמו לעלות אל הירח.

ידעתי בוודאות שאיני מוכשר לכך, ולא הבנתי כיצד טעה בי ר' נחום שמעון בצורה כזאת. חוץ מזה עמדה לפני שאלת הלמודים בכולל. רציתי לסיים את המסלול ולהצליח במבחנים, לא רציתי שכל עמלי ירד לטמיון, לא יכולתי ללמוד וללמד במקביל, לא היתה שום דרך אחרת, אלא להשיב לר' נחום שמעון בשלילה.

מצד שני, להשיב לר' נחום שמעון בשלילה?!! הייתי שמח להמיר את הרעיון הזה בתענית של שלושה ימים רצופים. מה יהיה?? 
 

--------------

המשך בפרק ד' בעז"ה