יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

כלכלה

רק שליש מהאוכלוסיה מנצלים את חוק הפיקדון

10 שנים מאז שנכנס לתוקף חוק מחזור מיכלי השתייה: רק שליש מהאוכלוסייה מחזירים בקבוקים ומנצלים הפיקדון, כך עולה מסקר שערך מכון רותם-.TRI. אריה רותם, מנהל מכון המחקר: "מדובר בכישלון מהדהד של המדינה". ירון ברדוגו, אסופתא: "הצרכנים זורקים כסף לרצפה ואין להאשים אותם"

יוסי בלוך, ב' באב תש"ע - 13/07/2010 12:08

כישלון בן 10 שנים. כמעט 10 שנים לאחר תחילת יישום חוק פיקדון בקבוקי המשקה עולה כי הצרכן הישראלי עדיין אינו נענה ליוזמה ורק כשליש מהאוכלוסייה מעידים על עצמם שהם מחזירים את הבקבוקים ואת מיכלי השתייה שרכשו – כך עולה מסקר טלפוני בנושא שערך מכון המחקרים האסטרטגיים רותם TRI בקרב מדגם מייצג שנערך בקרב 500 נשאלים מהאוכלוסייה היהודית דוברת עברית. עוד עולה מהסקר כי פלח האוכלוסייה המסורתי נוהג למחזר במידה הרבה ביותר בהשוואה לחרדים ולפלח האוכלוסייה החרדי/דתי.

חוקרי מכון רותם-TRI מסבירים, כי בין הסיבות המרכזיות להיענות הנמוכה לחוק (המאפשר קבלת החזר כספי), הן כי לצרכן אין מקום איסוף קרוב, או כי מדובר בכסף קטן, והן כי בתחום מעורבים גורמים פליליים.

לדברי אריה רותם, מנהל מכון רותם-TRI, שערך את הסקר: "התוצאות מעידות על כשלון מהדהד של החוק".

לשאלה האם אתה נוהג להחזיר בקבוקי זכוכית או פלסטיק ששולם עליהם פיקדון, ענו רק 33% מהנשאלים כי הם נוהגים להחזיר את המיכלים תמיד או כמעט תמיד. כ-18% השיבו שלפעמים הם מחזירים וכ-49% השיבו בנחרצות: לעולם לא.

פילוח התוצאות מבחינת הגדרה דתית מעלה כי פלח האוכלוסייה המסורתי נענה בצורה הגבוהה ביותר לאפשרות החזר מיכלי השתייה – כ-36% מהם העידו כי תמיד או כמעט תמיד הם מנצלים את אפשרות ההחזר; כ-22% השיבו לפעמים ו-42% השיבו כי לעולם לא אינם מחזירים. פלח האוכלוסייה החרדי נוהג להחזיר בקבוקים בשיעור הנמוך ביותר – כ-24% - מה שמסביר נתון זה הוא העובדה שאוכלוסייה זו מממעיטה להשתמש בבקבוקים קטנים. 32% מהנשאלים החרדים העידו כי לפעמים הם מחזירים – והיתר לא מחזירים. בקרב פלח האוכלוסייה החילוני נרשם שיעור אי-ההיענות הגדול ביותר – כ-54%. רק 12% מהחילוניים העידו כי לפעמים הם מחזירים מיכלי שתייה והיתר (34%) תמיד או כמעט תמיד.

שאלה נוספת בסקר ניסתה להתחקות אחר הסיבות לאי החזרת בקבוקים ששולם עליהם פיקדון. השאלה הופנתה לאילו שהשיבו כי הם נוהגים להחזיר מיכלי משקה לפעמים או לעולם לא. לשאלה זו ניתנה אפשרות למתן יותר מתשובה אחת ובנרמול התוצאות ל-100% עולה כי הסיבה המרכזית לאי ההחזרה היא כי אין מקום איסוף קרוב (כ-35%). הסיבה השנייה בחשיבותה לאי ההחזרה (כ-29%) היא תחושת המשיבים כי מדובר בכסף קטן שאינו שווה את הטרחה. כעשירית מהתשובות היו כי הם נמנעים מהחזרות בשל מעורבות גורמים פליליים. תשובות נוספות, בשיעור של פחות מ-5%, כל אחד, היו כי אי ההחזרה נובעת מחוסר זמן, מעצלות או מחוסר עניין. עוד עולה מהסקר כי הבעיה בחוק אינה חוסר מודעות, כיוון שרק כ-3% העידו כי לא ידעו שאפשר לקבל על זה כסף.

לדברי אריה רותם, מנהל מכון רותם-TRI "התוצאות מעידות על הבעייתיות של החוק הזה שגרם לכך שמחירי המשקאות באריזות אלו התייקרו ב-30 אג' ומצד שני רק אחוז נמוך של האוכלוסייה מממש את זכאותו להחזר. מעבר להפסד הכספים לצרכנים מדובר גם על מצב שהחוק שנועד לגרום לאחוז ניכר יותר מהאוכלוסייה למחזר, לא ממש מצליח לעשות זאת. לאור זאת  אפשר רק להסיק שמדובר על כישלון מהדהד שלהחוק – מדובר על חוק שהוחל ביישומו לפני כ-10 שנים ושעבר מספר תיקונים בדרך. אך הוא עדיין משיג תוצאות דלות מבחינתו של הגורם שאמור היה להיות המרכזי בביצועו, הצרכן".

רותם הוסיף, כי "העובדה שהחוק נוגע רק לאריזות קטנות מגחיכה את עצם קיומו. הרי הנפח העיקרי של הפלסטיק הוא באריזות הגדולות יותר. ולכן תוצאות הסקר מעידות על כך שמדובר על 'חוק שאינו שלם', שלא ממש עושה עבודה משמעותית (נאמר מבלי לבחון את הסטטיסטיקה של המהלך בפועל)"

רותם מצעי גם לנקוט מספר צעדים שיקדמו את איסוף הבקבוקים:

א.    לבטל את הפיקדון כדי להפסיק את הקנס על הצרכנים, ולעודד, באמצעי תקשורת שיווקית (כפי שכבר נעשה), צרכנים למחזר את כל האריזות בכלובים השכונתיים (למעט אריזות פח וזכוכית שמחייבות טיפול מיוחד)
ב.    להעלות את מחיר הפיקדון מה שיעלה את כדאיות הפעולה ויתגבר על חלק מבעיית העצלות
ג.    להגדיל את נגישות נקודות ההחזרה כולל שילוט מאיר עיניים היכן ומתי ניתן להחזיר את האריזות. ובמקביל להנהיג קנסות גבוהים לעסקים שמנסים להתחמק מהפעולה.

ירון ברדוגו, מנכ"ל אסופתא, החברה לאיסוף מיכלי משקה למטרת מחזור בשרות חוק הפיקדון, שהיא חברת האיסוף הגדולה בארץ, לא הופתע מהתוצאות. לדבריו: "הצרכנים אינם מפנימים עדיין את משמעות החוק וחבל שכך – אדם שקונה שתייה אחת או שתיים ביום יכול להחזיר לעצמו כ-200 שקל בשנה. אצל משפחה זה כבר יכול להגיע למאות או אף יותר מ-1,000 שקל בשנה – התנהגות צרכנית כזו היא כמו לזרוק כסף על הרצפה".

ברדוגו מאסופתא, המפעילה מרכזי איסוף בכל רחבי הארץ, אוספת גם מיכלי שתייה בשיתוף עם משרדים של מספר חברות מובילות בישראל, מפעילה גם שירות איסוף מהבית (מעל 500 בקבוקים למשלוח, בתיאום טלפוני), טוען כי אין להפנות את האשמה לצרכן: "נושאי האיסוף, המחזור  ובכלל איכות הסביבה, חשובים לאזרח הישראלי והמודעות להם הולכת ועולה – מההתחלה התגלו מספר בעיות בחוק להן לא נמצא עדיין פתרון".

לדבריו, לפי הנתונים הנרשמים בתחנות האיסוף של אסופתא, תמונת המצב עגומה עוד יותר וכ-95% מהבקבוקים הנאספים לצרכי מחזור אינם מובאים על ידי מי ששתה אותם. לפי נתוני החברה, שאספה בשנת 2009 כ-60 מיליון מיכלי משקה (הכוללים בקבוקי פלסטיק עד ליטר וחצי, כל סוגי הפחיות ובקבוקי הזכוכית), 95% הובאו על ידי אנשים שלא היו אלה שרכשו את המשקה. 70% מהמיכלים הובאו על ידי אספנים וקבלני משנה, כ-15% הובאו על ידי ילדים למטרות כסף כיס; כ-10% מגיעים דרך חברות מסחריות שהפעילו הסכמי שת"פ עם אסופתא והיתר כאמור על ידי הצרכנים עצמם.

  1. 1. נכון. ממחזרים פחות. לנו יש ערכים אחרים, מיחזור? נו. [לל"ת]
    יצחק מאיר 16/07/2010 11:39