מאמר
השבתאות והמאבק בה
במהלך הדורות גרם הלחץ והסבל שסבלו היהודים בגלות להופעתם של מספר משיחי שקר כאשר המפורסם שבהם הוא שבתי צבי ימ"ש.
ב. וולף ל' בניסן תשס"ט - 24/04/2009 05:00
צרות ותלאות הגלות פיתחו בנפש היהודית כמיהה אדירה לגאולה, וצפיה לבוא המשיח. העם היהודי, שסבל רבות כל כך, עבר פרעות ופורענויות וספג מכות איומות מידי גוליו ומשעבדיו, חיפש במצוקתו דבר מה להיאחז בו, גואל להאמין בו.
על קרקע כאובה זו צמחו משיחי ונביאי השקר, כדוגמת שבתאי צבי, "נביאיו" וממשיכי דרכו.
היה זה בשנים שלאחר פרעות ת"ח ות"ט בהם השמידו קהילות שלמות ברוסיה. בתורכיה קם אדם בעל כשרון – אך מופרע בנפשו, שבתאי צבי שמו, והכריז על עצמו כמשיח. כלפי חוץ הוא התנהג בפרישות, עסק בקבלה ובנסתר, ונהג גינוני מלכות. שבתאי צבי יצר סביבו, על ידי מופתים, קסם אישי והנהגות שונות ומשונות, הילה אשר טשטשה את ראייתם החדה של רבים וטובים מקרב העם.
מחלוקת עזה ומסוכנת התפתחה בעקבות השפעתו של שבתי צבי. אחוזים גדולים מהעולם היהודי דאז העריצו אותו והאמינו לכל מה שאמר. מעטים הצליחו לחדור אל מאחרי מסך התרמית שהקיפה אותו ולגלות את השקר הטמון שם. אולם גדולי תורה אלה נקראו "כופרים" ו"מעכבי הגאולה" והסתכנו בנפשם, בנסותם לגלות את דעותיהם בפומבי.
גם לאחר התאסלמותו ומותו של שבתאי צבי, כשרבים כבר התפקחו מהאשליה המשיחית, היו עוד כאלה שהמשיכו להאמין במשיחיותו של שבתאי צבי, ואף צמחו ועלו רמאים וחולמי חלומות שקראו לעצמם "נביאים". הללו באו ובשרו ליהודים על הגאולה הקרובה לבוא, על שבתאי צבי המשיח שעתיד לקום שנית ולהוליכם לירושלים השלמה.
לאורך כל הדרך, למין ימיו של שבתאי צבי, נלחמו גדולי הדורות בתנועות משיחיות אלו מלחמות חורמה, שכן י"ג עיקרי היהדות, קרי – האמונה התמימה בקב"ה, בנביאיו ובמשיח צדקנו (ולא במתחזים לכאלה) – הם הם הבסיס לקיומו של העם היהודי.
הט"ז, החכם צבי, רבי יעקב ששפורטאש ורבי יעקב עמדין היו מהלוחמים המפורסמים ביותר בשבתאי צבי, מאמיניו וממשיכי דרכו. מלחמות אלו היו מלחמות קודש, שגבלו במסירות נפש של ממש. הצדדים גייסו לעזרתם כל דרך אפשרית, כדי לשמור על טוהר ההשקפה היהודית.
בזמנו של שבתאי צבי פנו פרנסי קושטא, בהוראת רבניהם, למלכות תורכיה והלשינו על שבתאי צבי, שהוא מבקש לכבוש את המדינה, וזאת כדי לאלצו לעזוב את ארצם ולהציל את עצמם ואת הדור הצעיר מאמונה בו ובמשיחיותו.
במשך הדורות, עד לשקיעת האמונה השבתאית, התפרסמו מכתבים רבים בעולם היהודי בעניינים אלה, גלויי דעת של רבנים וראשי קהילות, שעוררו פעמים רבות התנגדויות גורפות ואילצו את מביעי הדעת לעזוב את מקומם ולהגר לארצות אחרות.
כשהגיע נביא השקר נחמיה חיון לאמסטרדם, גילה הגאון רבי צבי אשכנזי בעל ה"חכם צבי", שהיה רבה של הקהילה האשכנזית את שבתאותו ויצא נגדו בגילויי דעת חמורים. בני הקהילה הספרדית שנכבשו בקסמו של נחמיה, התנגדו ל"חכם צבי" בתקיפות.
ה"חכם צבי" הטיל חרם על נחמיה ועל ספרו, שהיה מלא בדברי כפירה ושבתאות והתעוררה מחלוקת עזה בין הקהילות. ה"חכם צבי" פנה לשאר רבני אירופה לבקש את עזרתם והחרם על השבתאי התפשט באירופה כולה.
אך בני הקהילה הספרדית, שאהדו את נחמיה חיון והאמינו לשקריו, התנגדו לחרם. ובשל כוחם ומעמדם של הספרדים, שהיה חזק מזה של האשכנזים בהולנד, נאלץ ה"חכם צבי" לוותר על רבנותו ולעזוב את הולנד, והוא עלה על כס הרבנות בעיר לבוב שבפולין.
לעומתם, דור אחר כך, הפרנקיסטים, נאמניו של יעקב פראנק שהציג את עצמו כנביאו של שבתאי, פנו לאנשי הכנסיה כדי לקבל אישור לשרוף את ספרי התלמוד.
מגדולי הנלחמים בהם היה בנו של ה"חכם צבי", הגאון רבי יעקב עמדין. רבי יעקב נולד בשנת תפ"א לאביו הגאון רבי צבי אשכנזי, בעל ה"חכם צבי". בבית הוריו ספג רבי יעקב לתוך עצמותיו את האמונה התמימה בבורא עולם ובהנהגותיו, וחווה רבות את מלחמות הקודש שנלחם אביו במשיח השקר הגדול, שבתאי צבי.
ה"חכם צבי" היה מהמומחים הגדולים בנושא זה של גילויי כפירה ושבתאות, משיחות ונביאות שקר. וזאת משום שבצעירותו חי בתורכיה והכיר מקרוב את השבתאים, דעותיהם הכוזבות ומעלליהם. וכך גם למדו וחונכו בני ביתו לדעת לזהות את הנקודות המסוכנות, המעוררות חשד.
בהמשך דרכו היה רבי יעקב רב בעיר עמדין וכאשר עלו והתגלו נביאי השקר כדוגמת נחמיה חיון, ליבלי פרוסטיץ, משה מאיר מזאלקווא ויעקב פראנק, שניסו שנית להאדיר את שמו ומשיחיותו של שבתאי צבי והתאמצו לכבוש לעצמם ולאמונותיהם הכוזבות מאמינים, יצא רבי יעקב עמדין, כאביו בשעתו, למלחמת הקודש ללא חת. למרבה הצער, מתוך פחד מפני עירוב קבלה בעבודת ד' (שכן בדרכם של השבתאים מעורבים סממנים של קבלה כוזבת), כאשר החל הגאון רבי יונתן אייבשיץ לתת קמיעות לאנשים סובלים, התסיסו תלמידיו של הגאון רבי יעקב עמדין את רבם לצאת נגדו. לימים, כאשר הוכחה גדולתו העצומה של רבי יונתן אייבשיץ ברבים, הרוחות נרגעו והמחלוקת פסקה.
בין כתביו של רבי יעקב מתוארות פרשיות רבות אודות מלחמותיהם של הרבנים בנביאי השקר.
על קרקע כאובה זו צמחו משיחי ונביאי השקר, כדוגמת שבתאי צבי, "נביאיו" וממשיכי דרכו.
היה זה בשנים שלאחר פרעות ת"ח ות"ט בהם השמידו קהילות שלמות ברוסיה. בתורכיה קם אדם בעל כשרון – אך מופרע בנפשו, שבתאי צבי שמו, והכריז על עצמו כמשיח. כלפי חוץ הוא התנהג בפרישות, עסק בקבלה ובנסתר, ונהג גינוני מלכות. שבתאי צבי יצר סביבו, על ידי מופתים, קסם אישי והנהגות שונות ומשונות, הילה אשר טשטשה את ראייתם החדה של רבים וטובים מקרב העם.
מחלוקת עזה ומסוכנת התפתחה בעקבות השפעתו של שבתי צבי. אחוזים גדולים מהעולם היהודי דאז העריצו אותו והאמינו לכל מה שאמר. מעטים הצליחו לחדור אל מאחרי מסך התרמית שהקיפה אותו ולגלות את השקר הטמון שם. אולם גדולי תורה אלה נקראו "כופרים" ו"מעכבי הגאולה" והסתכנו בנפשם, בנסותם לגלות את דעותיהם בפומבי.
גם לאחר התאסלמותו ומותו של שבתאי צבי, כשרבים כבר התפקחו מהאשליה המשיחית, היו עוד כאלה שהמשיכו להאמין במשיחיותו של שבתאי צבי, ואף צמחו ועלו רמאים וחולמי חלומות שקראו לעצמם "נביאים". הללו באו ובשרו ליהודים על הגאולה הקרובה לבוא, על שבתאי צבי המשיח שעתיד לקום שנית ולהוליכם לירושלים השלמה.
לאורך כל הדרך, למין ימיו של שבתאי צבי, נלחמו גדולי הדורות בתנועות משיחיות אלו מלחמות חורמה, שכן י"ג עיקרי היהדות, קרי – האמונה התמימה בקב"ה, בנביאיו ובמשיח צדקנו (ולא במתחזים לכאלה) – הם הם הבסיס לקיומו של העם היהודי.
הט"ז, החכם צבי, רבי יעקב ששפורטאש ורבי יעקב עמדין היו מהלוחמים המפורסמים ביותר בשבתאי צבי, מאמיניו וממשיכי דרכו. מלחמות אלו היו מלחמות קודש, שגבלו במסירות נפש של ממש. הצדדים גייסו לעזרתם כל דרך אפשרית, כדי לשמור על טוהר ההשקפה היהודית.
בזמנו של שבתאי צבי פנו פרנסי קושטא, בהוראת רבניהם, למלכות תורכיה והלשינו על שבתאי צבי, שהוא מבקש לכבוש את המדינה, וזאת כדי לאלצו לעזוב את ארצם ולהציל את עצמם ואת הדור הצעיר מאמונה בו ובמשיחיותו.
במשך הדורות, עד לשקיעת האמונה השבתאית, התפרסמו מכתבים רבים בעולם היהודי בעניינים אלה, גלויי דעת של רבנים וראשי קהילות, שעוררו פעמים רבות התנגדויות גורפות ואילצו את מביעי הדעת לעזוב את מקומם ולהגר לארצות אחרות.
כשהגיע נביא השקר נחמיה חיון לאמסטרדם, גילה הגאון רבי צבי אשכנזי בעל ה"חכם צבי", שהיה רבה של הקהילה האשכנזית את שבתאותו ויצא נגדו בגילויי דעת חמורים. בני הקהילה הספרדית שנכבשו בקסמו של נחמיה, התנגדו ל"חכם צבי" בתקיפות.
ה"חכם צבי" הטיל חרם על נחמיה ועל ספרו, שהיה מלא בדברי כפירה ושבתאות והתעוררה מחלוקת עזה בין הקהילות. ה"חכם צבי" פנה לשאר רבני אירופה לבקש את עזרתם והחרם על השבתאי התפשט באירופה כולה.
 |
|
| חתימתו של רבי יעקב עמדין | צלם |
אך בני הקהילה הספרדית, שאהדו את נחמיה חיון והאמינו לשקריו, התנגדו לחרם. ובשל כוחם ומעמדם של הספרדים, שהיה חזק מזה של האשכנזים בהולנד, נאלץ ה"חכם צבי" לוותר על רבנותו ולעזוב את הולנד, והוא עלה על כס הרבנות בעיר לבוב שבפולין.
לעומתם, דור אחר כך, הפרנקיסטים, נאמניו של יעקב פראנק שהציג את עצמו כנביאו של שבתאי, פנו לאנשי הכנסיה כדי לקבל אישור לשרוף את ספרי התלמוד.
מגדולי הנלחמים בהם היה בנו של ה"חכם צבי", הגאון רבי יעקב עמדין. רבי יעקב נולד בשנת תפ"א לאביו הגאון רבי צבי אשכנזי, בעל ה"חכם צבי". בבית הוריו ספג רבי יעקב לתוך עצמותיו את האמונה התמימה בבורא עולם ובהנהגותיו, וחווה רבות את מלחמות הקודש שנלחם אביו במשיח השקר הגדול, שבתאי צבי.
ה"חכם צבי" היה מהמומחים הגדולים בנושא זה של גילויי כפירה ושבתאות, משיחות ונביאות שקר. וזאת משום שבצעירותו חי בתורכיה והכיר מקרוב את השבתאים, דעותיהם הכוזבות ומעלליהם. וכך גם למדו וחונכו בני ביתו לדעת לזהות את הנקודות המסוכנות, המעוררות חשד.
בהמשך דרכו היה רבי יעקב רב בעיר עמדין וכאשר עלו והתגלו נביאי השקר כדוגמת נחמיה חיון, ליבלי פרוסטיץ, משה מאיר מזאלקווא ויעקב פראנק, שניסו שנית להאדיר את שמו ומשיחיותו של שבתאי צבי והתאמצו לכבוש לעצמם ולאמונותיהם הכוזבות מאמינים, יצא רבי יעקב עמדין, כאביו בשעתו, למלחמת הקודש ללא חת. למרבה הצער, מתוך פחד מפני עירוב קבלה בעבודת ד' (שכן בדרכם של השבתאים מעורבים סממנים של קבלה כוזבת), כאשר החל הגאון רבי יונתן אייבשיץ לתת קמיעות לאנשים סובלים, התסיסו תלמידיו של הגאון רבי יעקב עמדין את רבם לצאת נגדו. לימים, כאשר הוכחה גדולתו העצומה של רבי יונתן אייבשיץ ברבים, הרוחות נרגעו והמחלוקת פסקה.
בין כתביו של רבי יעקב מתוארות פרשיות רבות אודות מלחמותיהם של הרבנים בנביאי השקר.
פרשת המרגלים טרם כניסתם לארץ ישראל, שלחו בני ישראל מרגלים לבדוק את הארץ. הם הוציאו את דיבת הארץ רעה, ובגין כך נענשו המרגלים ושומעי דבריהם
חוזרים לסיני: בקולות, ברקים ועשן כבד דוד סופר חוזר אל מדבר סיני ומשרטט את הקולות והברקים, את החיל ואת הרעדה: היינו שם כולם, בפעם הראשונה שנפגשנו, במאורע הכביר הקריטי ביותר בעולם כולו שהתרחש בדיוק היום, (כמעט) חודש וחצי אחר צאתם של בני ישראל ממצרים, כשקיבלו את התורה בהר סיני
גטו לבוב גטו 'לבוב', היה מגדולי הגטאות, הגטו איכלס בשיאו 120,000 יהודים, ובעקבות רציחות נוראיות וכן גירושים למחנות ההשמדה, נותרו בו בסוף המלחמה לא יותר מ-200 איש, שהצליחו לשרוד במסתור