יום שני כ' בחשון תש"פ 18/11/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

קהילת וורמייזא

קהילת וורמייזא הייתה מהקהילות החשובות שביהדות אשכנז ופעלו בה גדולי הראשונים והאחרונים כרש"י בעלי התוספות ועוד רבים אחרים שמצבותיהם ניצבות עדיין בבית החיים היהודי של וורמייזא.

מוטי מרינגר, י"א באדר ב תשע"א - 17/03/2011 06:00

כבר לפני למעלה מאלף שנים פיארו את יהדות אשכנז שלושה קהילות יהודיות מפוארות שכונו בתואר 'קהילות שו"ם', שלושה קהילות אלו היו שפיירא וורמייזא ומגנצא. גדולי הראשונים בעלי התוספות ורבותיהם פעלו וחיו בערים אלו והותירו את חותמם בחיבוריהם הרבים עד ימינו אנו.


בחלוף השנים אבד המידע המדויק מתי החלו היהודים להתיישב בעיר וורמייזא. משערים שההתיישבות היהודית בעיר החלה עם הגעתם של יהודים מצרפת שבחרו להתיישב בוורמייזא. בין יהודים אלו מפורסם היה אחד מגדולי הראשונים – רבי אשר זצ"ל, רבי אשר הגיע לוורמייזא מהעיר ויטרי שבצרפת והיה מראשוני היהודים בוורמייזא. עד היום נוהגים בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם לומר את הפיוט 'אשר הניא' - אותו חיבר רבי אשר - לאחר קריאת מגילת אסתר ביום הפורים.

רש"י  

נכדו של רבי אשר היה רבי יצחק ב"ר אליעזר הלוי סג"ל זצ"ל. רבי יצחק חי אף הוא בוורמייזא והיה אחד משלושת רבותיו המובהקים של גדול הפרשנים רבינו שלמה יצחקי זצ"ל המפורסם בכינויו רש"י. רש"י חי ופעל גם הוא בעיר וורמייזא ובעיר אף קיים עד היום בית כנסת ובו כסא אבן עתיק שעל פי המסורת נהג רש"י לישב עליו בעת לימודו. ככלל, דברי ימיה של קהילת וורמייזא מעוטרים בגדולי עולם שפעלו וכיהנו בתפקידים שונים בעיר. בוורמייזא פעלה בתקופת הראשונים ישיבה גדולה שבראשה עמדו גדולי הראשונים ביניהם רבי אליעזר בנו של רבי יצחק ב"ר אליעזר, רבי קלונימוס ב"ר שבתי, רבי מאיר בר יצחק ועוד גדולים רבים אחרים. כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר פעל בוורמייזא רבי אלעזר מוורמס זצ"ל בעל מחבר 'ספר הרוקח' שהיה מגדולי תלמידיו של רבי יהודה החסיד בעל הצוואה המפורסמת שהנהגות רבות הנהוגות עד ימינו אנו מקורן בצוואה זו.


תקופה זו בה פעלו גדולי הראשונים בוורמייזא הייתה תקופה של פריחה רוחנית בעיר, אך מנגד סבלו היהודים קשות מידי הנוצרים שבדיוק באותה העת החלו עורכים את מסעות הצלב במהלכן נרצחו ונהרגו יהודים רבים על קדושת שמו יתברך.

מסעי הצלב
 

מסע הצלב הראשון החל בעקבות קריאתו של האפיפיור אורבנוס השני שר"י שקרא לנוצרים ברחבי אירופה לצאת ולכבוש את ירושלים עיר הקודש מידי המוסלמים. בעקבות קריאתו של האפיפיור יצאו המונים למסע הצלב תחת הנהגתו של נזיר מרושע ותימהוני בשם פטר ימ"ש. ההמונים שיצאו לדרך בפתאומיות וללא הכנות מתאימות מצאו עצמם עד מהרה ללא מזון וציוד והחלו לשדוד את היהודים בכפרים ובערים אליהם הגיעו בדרכם. אחד מנספחי מסע הצלב היה אביר צרפתי בשם וילהלם הנגר שר"י, אביר זה יחד עם מאות אנשים מההמון הנבער הגיעו אל קהילת וורמייזא ביום כ"ג באייר ד' אלפים תתנ"ו, ובמשך שבעה ימים ערכו ביזה ברכוש היהודים בוורמייזא. ביום ראש חודש סיוון החלו המרצחים במלאכת ההריגה, הברירה הוצבה בפני היהודים, להמיר את דתם רח"ל או למות, רובם המוחלט של היהודים בחרו למסור נפשם על קידוש השם ובלבד שלא ימירו דתם ובעקבות החלטה זו נרצחו מאות מיהודי וורמייזא על ידי ההמון הנבער והמוסת. גם יהודים שסברו כי מצאו מחסה בטירתו של ההגמון נכחו לגלות כי גם בפניהם ניצבת הברירה להמיר את דתם או למות, ואף הם מסרו את נפשם על קדושת שמו יתברך.


מאורעות קשים אלו שחלפו על יהודי וורמייזא ושאר קהילות אשכנז נחרתו לזיכרון עולם בהיסטוריה היהודית, ומעשי גבורתם של אותם קדושים וטהורים שמסרו את נפשם על קידוש השם היו לנס וסמל לדורות של יהודים שבחרו אף הם למות ובלבד שלא יפרו את בריתם עם הקדוש ברוך הוא. לזכר מאורעות תתנ"ו הקשים קבעו חכמי אשכנז לומר בכל שבת לפני תפילת מוסף את תפילת 'אב הרחמים', בה מבקשים אנו מהקדוש ברוך הוא שינקום את נקמת דם עבדיו השפוך ככתוב בתורת משה איש האלוקים 'הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו'.


לאחר מסע הצלב הראשון התקיימו עוד כמה וכמה מסעות צלב אך יהודי גרמניה כבר כמעט ולא נפגעו במסעות צלב אלו, אם בגלל חקיקה של השלטונות שהגנה עליהם, או בגלל תשלומי שוחד גבוהים אותם שלמו היהודים למושלי הערים על מנת שהללו יגנו עליהם. שונים מיהודי גרמניה היו קהילות יהודיות אחרות בעולם כקהילת יהודי יורק שבאנגליה שסבלה קשות במסע הצלב השלישי ומאות מיהודי העיר נהרגו אז על קידוש השם במגדל קליפורד.


החיים היהודיים בוורמייזא הוסיפו לפרוח וכמאה שנה לאחר מכן בשנת ד'תתקס"א מוצאים אנו עדות לקהילה יהודית פורחת בעיר. היה זה ביום ד' באדר שנפל באותה השנה ביום השבת ובו ביום באה העיר וורמייזא במצור. יהודי העיר עלו על גגות הבתים על מנת לצפות בתנועות האויב וכעבור שלשה ימים הוסר המצור. את כל פרשית המצור מתאר רבי מנחם ב"ר יעקב בפיוט שחיבר, וכך נכתב על הפיוט בכתב יד 'זמר זה יסד רבנו מנחם כשנתחלקה מלכות אדום בימי המלך צר על העיר וורמישא בארבעה לחדש אדר ביום השבת, ובז' בו נסעו משם', לא נאריך להביא את הפיוט כולו אלא רק את סופו בו מתאר רבי מנחם את ההצלה כך:
'ויגונן צל ידו / להקת עם המכבדו
ברוך א-לי / בצר גואלי / אר הפליא את חסדו
חודש אדר בשבעה בו / יום לידת ציר נאמן
זדון אשר בתוך קרבו / הפך א-ל הרחמן
שומר הברית אומן / הסיען ממקומן
יתפרדו ויאבדו / כמאז בנפול המן'


כמאתיים שנה מאוחר יותר הגיע אל וורמייזא מנהיג יהדות אשכנז בדורו הגאון רבי יעקב בן משה הלוי מולין המכונה המהרי"ל. המהרי"ל הגיע לוורמייזא בסוף חייו והוא נפטר ונטמן בבית הקברות היהודי שבעיר. עובדה מעניינת הקשורה בקברו של המהרי"ל היא כיוונו של הקבר. מסיבה עלומה נהגו יהודי וורמייזא לחפור את קבריהם לכיוון דרום, המהרי"ל התנגד למנהג זה וציווה לקוברו לכיוון מזרח אל עבר ירושלים עיר הקודש, ועד היום ניתן לראות הבדל זה בשרידיו של בית הקברות היהודי בוורמייזא. בבית הקברות של וורמייזא אף מצוי קברו של המהר"ם מרוטנבורג לצד קברו של רבי אלכסנדר בן שלמה וימפן - אותו יהודי שהוזיל מהונו סכום רב על מנת לפדות את גופו הטהור של המהר"ם מרוטנבורג ממגדל כלאו.

בית הקברות היהודי בוורמייזא []

כעבור כמעט שלש מאות שנה הגיע לכהן כרב בעיר וורמייזא הגאון רבי יאיר חיים בכרך זצ"ל מחבר הספר 'חוות יאיר'. בתקופתו של רבי יאיר חיים ידעה קהילת יהודי וורמייזא גזירת גירוש ויהודי העיר נאלצו לעקור מהעיר, אך עוד בחייו של רבי יאיר חיים בטלה הגזירה והוא שב אל העיר יחד עם כל בני קהילתו.


בימי מלחמת העולם הראשונה נלחמו יהודים רבים בשורות הצבא הגרמני וכי"ב אלפים מהם נפלו במלחמה ביניהם גם יהודים מקהילת וורמייזא. ערב מלחמת העולם השנייה, עם עלותו של היטלר לשלטון בגרמניה מנתה הקהילה היהודית בוורמייזא אלף מאה ארבעים וארבע יהודים, כעבור שמונה שנים עם פרוץ המלחמה התגוררו בוורמייזא שלש מאות שישים ושלש יהודים בלבד, רובם של היהודים זיהו את האווירה המתחממת ועלו לארץ ישראל אך רבים מיהודי העיר נלקחו למחנות ריכוז או נהרגו באירועים אנטישמיים שונים. בליל הבדולח הנודע לשמצה נבזז ונהרס בית הכנסת בוורמייזא, אך לאחר המלחמה הוא שופץ ושוחזר. במהלך המלחמה כינסו הנאצים את היהודים הנותרים שבוורמייזא אל הכיכר הסמוכה לבית הכנסת ולקחו אותם להריגה. במהלך תשופת השלטון הנאצי בגרמניה נהרגו ארבע מאות ושמונים וחמש יהודים תושבי העיר וורמייזא, ה' יקום דמם.

בליל הבדולח הנודע לשמצה נבזז ונהרס בית הכנסת בוורמייזא[]

כיום קיימת בוורמייזא קהילה יהודית קטנה אך יהודים רבים מרחבי העולם נוהרים אל העיר על מנת לפקוד את קברי הצדיקים הטמונים בבית הקברות היהודי שבעיר. בית הקברות עצמו נפגע בחלקו במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר הנאצים ימ"ש החליטו להעביר כביש דווקא בתוך בית הקברות היהודי. לאחר המלחמה שופץ בית הקברות ושברי המצבות שנמצאו פזורות סביבו שובצו בחומת האבן המקיפה את בית הקברות. גם הרובע היהודי של העיר שופץ וניתן כיום לראות במשקופי בתים רבים את השקע המיועד למזוזה המעיד כי בית זה בית יהודי הינו.