יום ראשון י"ד בתשרי תשע"ט 23/09/2018
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

קהילת "הישוב הישן" - "הפרושים"

בשם "הישוב הישן" מכונים הקהילות האשכנזיות בארץ ישראל שנוסדו על ידי תלמידי הגר"א. ביום כ"ו באדר שנת ה'תרפ"ב נפטר רבי משה נחום וולנשטיין זצ"ל שהיה ממנהיגי "הישוב הישן, בארץ ישראל.

מוטי מרינגר כ"ו באדר תשס"ט - 22/03/2009 12:16
ראשיתו של הישוב הישן עם עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, עליית תלמידי הגר"א החלה עם הגעתם לחופי ארץ ישראל של כמאה וחמישים יהודים בראשותו של תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב זצ"ל ביום ח' באלול ה'תקס"ט.

חתימתו של רבי ישעיה ברדקי צלם

העולים מצאו משכנם בעיר טבריה שם כבר הייתה קיימת קהילה אשכנזית של חסידים, לאחר תקופה קצרה גילו תלמידי הגר"א הליטאים כי ישיבה לצד החסידים תגרור מחלוקות וריבים וכדי להימנע מכך עקרו בני הקהילה מטבריה ועברו לדור בצפת.

מספר חודשים לאחר הגעתם של קבוצת תלמידי הגר"א הראשונים, הגיעה לארץ ישראל קבוצת תלמידים נוספת בראשותו של תלמיד הגר"א רבי סעדיה בן נתן נטע, לאחר זמן עלתה קבוצה נוספת בהנהגת רבי ישראל משקלוב ורבי חיים משקלוב, שתי קבוצות אלו הצטרפו לקבוצה הראשונה שהתיישבה בצפת ויצרו יחד קהילה בת כמה אלפי נפשות, עליית תלמידי הגר"א נמשכה עוד שנים ארוכות וכללה כ-5000 נפשות.

בשנת תקע"ו עזב רבי מנחם מנדל משקלוב את העיר צפת ונשא פניו אל ירושלים עיר הקודש, אל רבי מנחם מנדל הצטרפו כמה משפחות מתלמידי הגר"א וביניהם רבי אברהם שלמה זלמן צורף הי"ד.

עתיקות העיר טבריה  צלם

באותם הימים נאסרה על היהודים האשכנזים הישיבה בירושלים, כמאה שנה קודם לכן הגיעה לירושלים שיירתו של רבי יהודה החסיד, רבי יהודה לווה סכומים עצומים על מנת לבנות בית הכנסת לקהילתו אולם נפטר מספר ימים לאחר הגיעו לירושלים, שאר העולים שנותרו בעלי חוב ניסו לגייס כספים על מנת להשיב את המלווה ומשלא הצליחו נמלטו מירושלים, מאז אותם ימים כל יהודי אשכנזי שפקד את העיר נאסר ונדרש לפרוע את חובם של האשכנזים, השטח אותו קנה רבי יהודה החסיד נותר כל אותה העת חרב וכונה "החורבה" שם זה דבק במקום עד היום.

רבי מנחם מנדל לא נרתע מהחוב המוטל על האשכנזים ובאמצעות קשרים שהפעיל הותר לבני הקהילה להשתכן בירושלים. בתחילת דרכם בירושלים לא קיבלו האשכנזים רישיון להקים בית כנסת ולכן התפללו בחצר ישיבת "אור החיים", בשבתות וימים טובים נדדו המתפללים לפרוזדור שבין ארבעת בתי הכנסת שבבית כנסת הרמב"ן ושם התפללו.

במשך כל אותם ימים פעל רבי אברהם שלמה זלמן צורף להוכיח כי הבעלות על שטח חורבת רבי יהודה החסיד שייכת לקהילת האשכנזים וכן להגיע להסדר תשלומים בעבור החוב אותו נותרו חייבים חבורתו של רבי יהודה החסיד. בשנת תקפ"ד הגיע הראש"ז צורף להסכמה עם מושל העיר בדבר פריסת תשלומים ושטח החורבה עבר לרשות קהילת ה"פרושים", בשטח זה הקימו במשך השנים בני הקהילה האשכנזית מספר בתי כנסת ביניהם בית הכנסת "מנחם ציון" ובית הכנסת "סוכת שלום" של רבי ישעיה ברדקי.

בשנת תקפ"ז נפטר רבי מנחם מנדל משקלוב ונקבר בהר הזיתים לצד קברו של ה"אור החיים" הקדוש.

במשך השנים עברו רבים מבני קהילת ה"פרושים" שבצפת לירושלים, ביום כ"ד בטבת שנת ה'תקצ"ז פגעה בעיר צפת רעידת אדמה מהקשות ביותר שידע האזור, באסון נהרגו כמה אלפי איש ורוב בתי העיר נחרבו, לאחר רעידת אדמה זו נטשו אחרוני קהילת הפרושים את צפת וחברו לאחיהם שבירושלים תחת הנהגתו של רבי ישראל משקלוב.

בשנת תקצ"ט נפטר רבי ישראל משקלוב וחתנו רבי ישעיה ברדקי מונה לעמוד בראש קהילת הפרושים לאחר שנתיים בשנת תר"א עלה משקלוב לארץ ישראל רבי משה ריבלין, הוא הגיע באוניה לנמל יפו ומשם פנה לירושלים יחד עם רבי שמואל סלנט שעתיד לכהן כרב קהילת ה"פרושים", עם הגיעו לירושלים מונה רבי משה לכהן כרב קהילת "הפרושים" בעוד רבי ישעיה ברדקי מכהן כמנהיג הקהילה.

ביום כ"ח באלול שנת תר"ו נפטר רבי משה ריבלין וכרב קהילת הפרושים התמנה רבי יוסף זונדל מסלנט, יחד עימו נתמנה חתנו רבי שמואל סלנט לכהן כאב"ד של קהילת ה"פרושים", רבי יוסף זונדל מסלנט היה רבו של מייסד שיטת המוסר רבי ישראל סלנטר וכיהן כרבה של ירושלים עד שבשנת תרכ"ו נספה במגיפת כולרה והלך לעולמו.

לאחר פטירתו של רבי יוסף זונדל כיהן חתנו רבי שמואל סלנט כרב הקהילה במשך 45 שנה, רבי שמואל סלנט נודע ברבים בפיקחותו וחוכמתו שבעזרתם סייע לכל יהודי שנקלע לצרה, בתקופת כהונתו התרחבה קהילת הפרושים שבירושלים והייתה לקהילה האשכנזית הגדולה ביותר בירושלים.

באותם הימים פיארה את ירושלים דמותו רבת ההוד של רבי יהושע לייב דיסקין "הרב מבריסק", רבי יהושע לייב לא נשא כל תפקיד רשמי בקהילה אולם למרות זאת היה אחד מגדולי המשפיעים על צביונו של ה"ישוב הישן", באותה העת החלו לנשב רוחות חדשות של השכלה וקידמה בארץ ישראל ובעולם כולו, רבי יהושע לייב הוביל קו תקיף נגד כל דבר שריח המערב נדף ממנו, מלחמותיו העיקריות היו נגד הקמת בית ספר מסיונרי ובית ספר מודרני של חברת "כי"ח-אליאנס" בירושלים, למלחמה זו הצטרף רבי שמואל סלנט שפעל ביחד עפ רבי יהושע לייב והתייעץ עימו בכל עניין ועניין.

ביום כ"ט באב תרס"ט נפטר הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל וקהילת הפרושים נותרה תקופה קצרה ללא מנהיג, לאחר מלחמת העולם הראשונה שבמהלכה כבשו האנגלים את ארץ ישראל, הונהג בארץ ישראל שלטון המנדט, במסגרת שלטון זה הנהיגו האנגלים את "חוקת הקהילות" המצווה כי על כל ציבור בארץ ישראל, הן יהודים והן ערבים, להקים לעצמו הנהגה שתעמוד למולם כנציגי הציבור, מצד היהודים הוקם באותם הימים ה"ועד הלאומי", בוועד זה שלט רוב ציוני מוחלט ובציבור הירא לדבר ה' פרצה מחלוקת האם יש להצטרף ל"וועד הלאומי" אם לאו, הראי"ה קוק והרבנות הראשית הצטרפו לוועד ואילו בני הישוב הישן שבירושלים פרשו מהוועד והעמידו בראשם את רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל כרב ומורה דרך.

לאחר שהציבור החרדי הכיר בוועד הלאומי ופעל יחד איתו במספר נושאים תחת דגל "אגודת ישראל" בראשותו של רבי משה בלוי, פרשו חלק מקהילת הפרושים והקימו את "העדה החרדית", עד היום מזוהים בני ה"עדה החרדית" שבירושלים כבני ה"ישוב הישן" וכממשיכי דרכם וזאת למרות שרוב בני הקהילה האשכנזית בארץ ישראל חלקו עליהם ולא הלכו בדרכם.
  1. 1. השמטה
    יחזקאל 14/06/2009 20:34
    שכחתם לכתוב אודות הרב מקאליש ר' מאיר אוירבאך ובית דינו.
    הפיסקא האחרונה שכתבתם היא סילוף, אגודת ישראל פרשה מהוועד הלאומי ביחד עם העדה החרדית, היא נתפלגה מהעדה החרדית אחרי שהפסידו בבחירות מול הניטורי קרתא.
    לכתוב שרוב בני הקהלה האשכנזית באר"י חלקו עליהם, היא שיכתוב היסטאריא במקרה הטוב ושקר בולט.