יום רביעי י"ז בתשרי תש"פ 16/10/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהודי טימישוארה

העיר טימישוארה שבמערב רומניה ידעה תהפוכות רבות, כרוב תהפוכותיה כן רבים היו הקהילות היהודיות שחיו ופעלו בעיר במשך שנים רבות

מוטי מרינגר כ"ו באדר תש"ע - 12/03/2010 06:01
במערב רומניה על גבול הונגריה וסרביה שוכן אזור המכונה בשם באנאט. אזור זה של רומניה ידע תהפוכות רבות במשך השנים, תקופות היה נסיכות עצמאית, בזמנים אחרים נשלט על ידי הטורקים העות'מאניים וזמן מה היה הוא אף תחת שליטתה של הונגריה. בירתו של אזור רב תהפוכות זה היא העיר הרומנית טימישוארה, בעיר טימישוארה התגוררו במאות השנים האחרונות יהודים רבים אולם אין ידוע בוודאות מתי הגיעו יהודים אלו אל העיר. יש הטוענים כי הקהילה היהודית בעיר הינה עתיקת יומין ורבת שנים וייסודה כבר לפני למעלה מאלף וחמש מאות שנה, אך הוכחות היסטוריות שיאששו השערות אלו אין בנמצא.

בראשית תקופת הרנסנס החלה האימפריה האוסטרית לגדול באירופה, שלטון בית הבסבורג שאף להתרחב על חשבון מדינות שכנות ובעקבות כך התנהלו קרבות רבים באירופה. אחת המדינות הלוחמות באוסטריה הייתה האימפריה העות'מאנית. ההתרחבות האוסטרית מזרחה איימה על עצמאותה של טורקיה ומלחמות רבות פרצו בין אוסטריה לטורקיה. בראשית המאה הט"ז לספירת הנוצרים בתקופה שכונתה 'המלחמה הארוכה' נכבש אזור באנאט ובכללו העיר טימישוארה על ידי הטורקים.

רק מתקופה מאוחרת זו – תקופה השלטון הטורקי - ישנן עדויות ברורות המעידות על קיומה של קהילה יהודית בטימישוארה. בבית הקברות היהודי - ספרדי שבעיר קיימת מצבה יהודית משנת ה'שצ"ו לערך, וזוהי העדות הראשונה המוכיחה על התגוררות יהודים בעיר. ייתכן באמת כי ראשיתה של קהילה יהודית זו שמוכרת כקהילה רומנית – אשכנזית, דווקא במתיישבים ספרדים שהתיישבו בטימישוארה עם הכיבוש הטורקי של העיר. עדות נוספת להתגוררות יהודים בעיר היא ממסמך שנותר מאותה תקופה – מסמך המתיר ליהודי בשם מאיר אמיגו ולעוד מספר יהודים מאיסטנבול להתגורר בעיר טימישוארה.

תהפוכות השלטון שעברה טימישוארה השפיעו רבות על יהודיה. בתקופת שלטונו של הקיסר האוסטרי פרדיננד הראשון שב אזור באנאט לשליטתה של אוסטריה והיה לפרובינציה נפרדת המסופחת לשאר הממלכה. לאחר מותו של פרדיננד שלטה באוסטריה הקיסרית מריה תרזה שהקשתה עולה על היהודים. בתקופתה של מריה תרזה בטל המעמד העצמאי של אזור באנאט, וטימישוארה הפכה רשמית לחלק מהונגריה. חלוקה טריטוריאלית זו הייתה אך כלפי חוץ, שכן ממלכה הונגרית לא באמת הייתה קיימת באותה העת והיא הייתה בשליטתה המוחלטת של אוסטריה. 

למרות הקשיים בהם נתקלו יהודי טימישוארה מצד השלטונות, דווקא בתקופה זו אנו מוצאים יותר ויותר עדויות לחיים יהודיים פורחים בטימישוארה. בשנת ה'תק"ג מוצאים אנו עדויות המספרות על חבורת מקובלים שנקראה בשם 'חברים עורכי תיקון חצות' שפעלה בעיר טימישוארה, וכן נוסדו בעיר שני בתי כנסיות אחד בעבור הקהילה האשכנזית ומשנהו בעבור הקהילה ספרדית. 

כעבור כארבעים שנה, בימיה האחרונים של מריה תרזה, כבר החלו מנשבות רוחות חדשות מכיוונו של בנה יורש העצר יוזף השני. יוזף השני, שלא כאמו, היה סובלני כלפי היהודים ואף פרסם בתקופת שלטונו את 'כתב הסובלנות' שהקנה זכויות חדשות ליהודים, ולמעשה היה ממבשרי האמנציפציה והשוויון באירופה. שנה לפני עלייתו של יוזף השני לשלטון נוסדה בטימישוארה ישיבה גדולה. רבה של הקהילה האשכנזית בעיר בתקופה זו היה הגאון רבי יוחנן בן רבי יצחק זצ"ל, שדברי תורתו מוזכרים בתשובותיו של הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל בשו"ת 'נודע ביהודה'. חתנו של רבי יוחנן היה הגאון רבי בייניש דייטש זצ"ל והוא זה שעמד בראשות הישיבה שבעיר מלבד תפקידו הרם כדיין בבית הדין של טימישוארה. ישיבה זו פעלה בטימישוארה במשך כשבע שנים ואחר נסגרה מסיבה לא ידועה.

בזמן רבנים גדולים אלו הייתה טימישוארה במרכזו של פולמוס הלכתי גדול אליו נדרשו רבים מגדולי אותו הדור. גם לאחר שנכבשה טימישוארה על ידי האוסטרים, הוסיפו להתגורר בה יהודים ספרדים שהגיעו מטורקיה. יהודים אלו מסורת הייתה בידם להחשיב כדג כשר דג בשם שטירל. דג זה היה משונה בקשקשיו משאר הדגים הכשרים ובני הקהילה האשכנזית בעיר שחפצו אף הם לאכול דג זה פנו לרבם רבי יוחנן בשאלה בדבר כשרותו של הדג. רבי יוחנן בדק את הדג והורה שאין לאוכלו לפי שספק אם הינו דג כשר. לאחר פטירתו של רבי יוחנן הוכתר כרבה של טימישוארה הגאון רבי צבי הירש סגל זצ"ל, רבי צבי הירש בדק בעצמו את הדג והחליט לשלוח את השאלה לפני רבו 'הנודע ביהודה'. יחד עם מכתב השאלה צירף רבי צבי הירש חתיכה מהדג על מנת שהנודע ביהודה יבדוק אותה. הנודע ביהודה פסק להתיר את הדג אך בכך לא תם הפולמוס. לאחר פטירתו של הנודע ביהודה התעורר הפולמוס בשנית, וגדולי הפוסקים ובראשם הגאון רבי מרדכי בנעט זצ"ל סברו לאסור את דג השטירל.

האמנציפציה ורוחות השוויון שהחלו מנשבות באירופה באותה העת הביאו עימם רווחה גשמית ליהודים אך גם סכנה רוחנית איומה. תנועת ההשכלה היהודית החלה מתפתחת במהירות ועשתה שמות בכרם בית ישראל. קהילות רפורמיות החלו צצות ברחבי אירופה ורח"ל הכניסו 'תיקונים' בדת היהודית, שקלקלו ופגעו במסורת ישראל. באזור הונגריה קיבלה התנועה הרפורמית את הכינוי התנועה הנא ולוגית. הנאולוגים לא היו שונים בהרבה מהרפורמים, הם שינו את מבנה בית הכנסת כך שבימת הקריאה זזה לקדמת בית הכנסת כמנהג הנוצרים בבתי תיפלתם, בנוסף הכניסו הנאולוגים את העוגב שילווה את התפילות בבית הכנסת.

גם בטימישוארה התפתחה קהילה נאולוגית שהתרחבה במהירות. בנוסף לנאולוגים נוצרה בעיר קהילה של זרם ביניים שנקרא בהונגריה 'סטאטוס קוו אנטה', זרם זה התנגד מחד לשינויים אותם הכניסו הנאולוגים, אך מאידך גם התנגד למלחמתם של החרדים לדבר ה' בתנועה הנא ולוגית. היו אלה יהודים שבחרו לישב על הגדר ולא לצאת ולהגן על מסורת ישראל. דרכם של יהודים אלו לא צלחה ורבים מהם הפכו לבסוף לנאולוגים, כך גם נפל בחלקה של קהילת 'הסטאטוס קוו אנטה' בטימישוארה, בית הכנסת של תנועה זו הפך ברבות הימים לבית כנסת נאולוגי.

ברם, למרות התרבות הנאולוגים ודומיהם, פרחה בטימישוארה גם הקהילה החרדית. בשנת ה'תרצ"ה נוסדה בעיר ישיבה קדושה בשם 'אהבת תורה'. מייסד הישיבה היה הגאון הרב אשר יונה וינברג זצ"ל, ויחד עימו כיהן בישיבה גם הגאון רבי יצחק צבי סופר זצ"ל. רבי יצחק צבי זכה לימים לעלות לארץ ישראל בה הוציא לאור את ספרו 'מספר הסופר' ובהקדמה לספר זה הוא מתאר את פריחתה של הקהילה החרדית בעיר '...הן זכיתי לעמוד על המשמר בתור רב דמתא בתוך עדה קדושה כארבעים שנה, טעמשוואר פאבריק תקרא בשמה, אנשים בה יראי ה' אוהבי ולומדי תורה מלאים חסד וחנינה, ועמדו לי לעזר בכל כוחם להחזיר עטרה ליושנה...' בני העיר הקצו לצורך הישיבה אולם גדול ואילו רבי יצחק צבי היה בוחן את בני הישיבה מדי שבוע במעמד בני העיר שנהנו לראות ברכה בעמלם.

בתקופה זו התרבו יהודי טימישוארה והקהילות היהודיות השונות בעיר מנו כשבעת אלפים נפש. הקהילה היהודית לא נפגעה במלחמת העולם הראשונה והיא הוסיפה לגדול. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר למעלה משנים עשר אלף יהודים שעמדו בפני סכנת הריגה על ידי הצורר הנאצי ימ"ש.

במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרפה רומניה לגרמניה ולחמה לצידה בברית המועצות. עובדה זו הייתה לרווחתם של יהודי טימישוארה בכך שלעת עתה נמנע גרושם למחנות ההשמדה, אך מצד שני השלטונות האנטישמיים לא הניחו ליהודים, ורוב הגברים שבטימישוארה נלקחו למחנות עבודה, ברם הייתה זו נחמה פורתא כשחייהם של רובם ניתנו להם לשלל.

כשנכבשה טימישוארה על ידי ברית המעוצות התגוררו בעיר כמעט ארבע עשרה אלף יהודים. הרוסים הקומוניסטים מיהרו להקים ברומניה שלטון בובות קומוניסטי והדת נאסרה על פי חוק. במהלך השנים הלכה והצטמקה הקהילה היהודית שבטימישוארה, היהודים עזבו את העיר, חלקם עלו לארץ ישראל ואחרים עברו למדינות אחרות בעולם. כיום נותרו בעיר מאות בודדות של יהודים רובם מבוגרים. מבין שלשת בתי הכנסת הגדולים של שלשת הזרמים השונים שפעלו בעיר, רק בית הכנסת החרדי נותר פעיל.