יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי יעקב משה חרל"פ

רבי יעקב משה חרל"פ היה רבה של שכונת 'שערי חסד' הירושלמית. מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם יצחק הכהן קוק [הראי"ה] וראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

אבי לזר ז' בכסלו תש"ע - 24/11/2009 06:02
הרב דיסקין  
הגאון רבי יעקב משה חרל"פ נולד בשנת תרמ"ב לאביו רבי זבולון בעיר ירושלים. משפחתו של רבי זבולון - חרל"פ היא משפחת רבנים מפורסמת מדורי דורות המיוחסת עד לדוד המלך. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ואצל אביו רבי זבולון שהיה חבר בית הדין של הרב מבריסק – הגאון רבי משה יהושע לייב דיסקין. רבי יעקב משה קיווה לצקת מים על ידי הרב דיסקין אולם נטרפה השעה, שכן בהיותו צעיר לימים נפטר הרב דיסקין, ולאחר תשעה ימים נפטר עליו אביו רבי זבולון.

רבי יעקב משה נשבר מפטירות אלו מאד וכל עולמו חשך בעדו, אך מרגוע לנפשו הוא מצא אצל מורו ורבו רבי יהושע צבי מיכל שפירא - מגדולי ירושלים. רבי יהושע צבי מיכל נודע כצדיק עצום, ירא-שמיים, שהרבה באופן קיצוני במנהגי פרישות, התבודדות וסיגופים. הוא השתדל שלא לישון שנת קבע, ובכל חצות לילה היה טובל במקווה ועורך תיקון חצות בבכיות נוראות. התקרבותו של רבי יעקב משה לצדיק זה הייתה מפתיעה, שכן רבי יעקב משה נחשב כעילוי גדול ושקדן עצום, וזכה לכבוד גדול בין למדני ירושלים, ומקומו היה שמור לו בכותל המזרח של הלומדים. אולם כבר בגיל צעיר, מתוך כיסופים לקדושה יתירה, החליט הצעיר הלמדן להידבק בצדיק הפרוש, וביקש כי יקבלו כתלמיד. וראה זה פלא, על אף גילו הצעיר, הכיר רבי יהושע צבי מיכל את גדולת הבחור הצעיר בתורה, את נקיון מידותיו ורוב צדקותו, וצירפו למעגל תלמידיו הקרובים והמיוחדים. וכשפעם שאלו אחד מתלמידיו המבוגרים מדוע הוא מבכר את רבי יעקב משה על פניו, השיב לו רבי יהושע צבי מיכל: "מה אתה משווה עצמך אליו, הלא הוא דבר פלא".

באותה תקופה, שנת תרנ"ח בהיותו כבן שש עשרה שנים, בא רבי יעקב משה בקשרי נישואין עם בת אחיו של רבי דוד פרידמן מקרלין, אחד מגדולי הפוסקים שבליטא.

רבי יעקב משה נודע כבקיא ומעיין בהלכה, וכשהגיעה שאלה הלכתית מסובכת לפני רבי שלמה זלמן בהר"ן, מגדולי ירושלים, היה מבקש מידידו רבי יהושע צבי מיכל את רבי יעקב משה כדי לברר עימו את התשובה. רבי יהושע צבי מיכל שפירא סמך את ידיו עליו ואף מסר לו את כל כתביו בחידושי תורה. מספרים, שפעם קנה רבי יעקב משה שולחן חדש ומודרני בעל שלוש רגלים. הדבר נודע לרבו רבי יהושע צבי מיכל, והוא מיחה בידו. בתור תלמיד נאמן לרבו מיהר רבי יעקב משה לביתו, והחליף את השולחן בפשוט יותר.

בנוסף להתקשרותו ברבי יהושע צבי מיכל, היה רבי יעקב משה לומד בישיבת "תורת חיים" בחברותא עם הגאון רבי יונה ראם שהיה מבוגר ממנו באחת עשרה שנים. לאחר זמן, כשנבנתה שכונת "כרם" בירושלים החדשה, ורבי יונה נבחר לרבה, החל רבי יונה לפרסם את גדולתו של רבי יעקב משה.

עוד לפני שעלה הרב אברהם יצחק הכהן קוק לארץ ישראל, כבר הספיק רבי יעקב משה לשמוע על גדולתו וגאונותו בתורה, וכבר הספיק ללמוד כמה ממאמריו ולהתרשם מעומק רעיונותיו. כששמע שהרב קוק עלה לכהן כרבה של יפו והמושבות, חיפש את ההזדמנות להכירו. לכן קיבל בשמחה את פקודת רופאו לרדת ליפו לרחוץ בים, שכך יוכל להכיר את הרב קוק. וכך, ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ ישראל, בחודש אייר שנת תרס"ד, הגיע רבי יעקב משה ליפו. הרב קוק היה אז כבן שלושים ותשע ורבי יעקב משה בן עשרים ושתיים. לתפילת חג השבועות הגיע רבי יעקב משה לבית הכנסת של הרב קוק, וכבר ממבט ראשון הוקסם ממראה פניו ומדביקותו בתפילה. לשיא ההתרגשות הגיע בשעה שקראו לרב קוק לעלות ככהן לתורה, ולפני הקריאה התחיל הרב קוק באמירת "אקדמות" ברטט ובבכייה. רבי יעקב משה כל כך התפעל מהקריאה, עד שהבין כי לא רק גאון עולם הוא הרב קוק אלא גם קדוש עליון, והחליט להתקשר לרב קוק. הוא היה תלמידו הנאמן בלב ונפש ונחשב לגדול תלמידיו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק []

בשנת תרס"ח, עם הקמתה של שכונת שערי חסד נתמנה רבי יעקב משה לשמש כרבה והוא בן עשרים ושש שנים בלבד. לאחר מכן נתמנה גם לרבה של שכונת רחביה. לאחר פטירת מורו ורבו הרב קוק בשנת תרצ"ד, נתמנה רבי יעקב משה לכהן כראש ישיבת מרכז הרב תחת רבו. בתפקיד זה שימש עד סמוך לפטירתו.
ישיבת מרכז הרב []

בז' כסלו שנת תשי"ב נפטר רבי יעקב משה לבית עולמו והוא בן שבעים שנה. חיבורים רבים השאיר אחריו רבי יעקב משה, הידועים שבהם הם "מי מרום" - מאמרים הגותיים ושו"ת "בית זבול".