יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הרב חיים מיכאל דב וויסמנדל

הרב חיים מיכאל דב וויסמנדל היה רב חרדי בנייטרא שסלובקיה, ומפעילי ההצלה הבולטים ביותר בתקופת השואה. לרוע מזלו, יהודים אחדים לא חפצו לסייעו, דבר שהוביל לרציחתם של מאות אלפים מיהודי הונגריה וצ'כסלובקיה

דוד סופר ו' בכסלו תש"ע - 23/11/2009 06:01
הגאון רבי חיים מיכאל דב [רחמ"ד] וויסמנדל נולד בדברצן שבהונגריה בשנת תרס"ד לאביו ר' יוסף. בהיותו ילד עברה המשפחה לגור בעיר טירנוי ואביו ר' יוסף שימש שם כשוחט. רחמ"ד למד בתחילה בחיידר המקומי שבטירנוי ולאחר שגדל, נסע ברכבת מדי יום לעיר הסמוכה סרד כדי ללמוד תורה מפי רבו רבי דוד ווסלי.

בשנת תש"א, בהיותו כבן שלושים ושבע, נפטר ר' יוסף אביו של הרחמ"ד. פטירה זו גרמה לו לזעזוע נפש, שכן ביום שישי לפני כניסת השבת בא מולו אדם ושאלו כמה פעמים - מה היה שמה של אמו של אברהם אבינו? אותו אדם חזר כמה פעמים על שאלתו זו והוסיף ואמר שאם הוא לא יענה לו הרי שהוא יצטער על זה צער רב. במוצאי שבת קיבל הרחמ"ד את הידיעה המרה על פטירת אביו. עוד באותו הערב מצא הרחמ"ד את הכתוב במסכת שמחות שאמירת "אמתלאי בת כרנבו אימא דאברהם אבינו" משמש כסגולה בשעת הסכנה. הרחמ"ד הבין כי באותה העת שנשאל על שמה נפל אביו למיטת חוליו אשר ממנה לא קם יותר.

בשנת תרע"ו, זמן מועט קודם גיל הבר מצווה, הכין הרחמ"ד את דרשת הבר-מצווה לבדו. סבו העניו, שידע את גודל חריפות מוחו של נכדו, חשש שהשמעת הדרשה תגרום לנכד גאווה ויוהרה ולכן הבטיח לו כי אם יחדל מאמירתה הוא ייתן לו סכום כסף. הרחמ"ד נענה לבקשת סבו, ובכסף שקיבל קנה את הספר "רבינו בחיי" על התורה. בסוף ימיו סגר הרחמ"ד את מעגל חייו כשהוא מעיין בספר זה בעת צאת נשמתו. את דרשת הבר מצווה שהרחמ"ד לא השמיע בעת שמחתו, הוא השמיע כשלושים ושש שנים לאחר מכן לפני תלמידי ישיבתו. התלמידים השתוממו מאד למשמע שיעור כה חריף ועמוק, ורק בסופה פלט שזו הייתה דרשת הבר-מצווה שלו שלא נאמרה לבקשת סבו!

את עיקר תורתו קיבל הרחמ"ד מרבו רבי שמואל דוד אונגר רבה של טירנוי ולאחר מכן רבה של נייטרא. בהיותו בחור ישיבה היה כבר בקיא בש"ס ובפוסקים. הבנה מיוחדת הייתה לו בהלכות מקוואות ובחישובים מתמטיים שהיו נחוצים לתכנון הקמת מקווה כשרה. הרחמ"ד גם גילה את שיטת ה"דילוגים" בתורה. שיטה המבוססת על דילוגים שווים באותיות התורה שיוצרים מילים עם משמעויות.
ארגון הידברות
שיטת ה"דילוגים" בתורה [צלם]

הרחמ"ד הירבה לנסוע לגדולי התורה שבפולין ובליטא. במסגרת מסעותיו אלו זכה להסתופף אצל בעל ה"חפץ חיים", רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי אלחנן ווסרמן, האדמו"ר מגור והאדמו"ר מלובביץ'. בחודש שבט שנת תרצ"ז, בהיותו כבן שלושים ושלוש, נשא הרחמ"ד לאשה את בתו של רבו הרב שמואל דוד אונגר. לפני ואחרי חתונתו של הרחמ"ד הוא היה פעיל למען הישיבה של חותנו בנייטרא ולמעשה היה יד ימינו של חותנו. היו תקופות מסוימות שאף מסר שיעורים בישיבה.
רבי אלחנן ווסרמן,רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, בעל ה"חפץ חיים"  []

פרק מזהיר בתולדות חייו של הרחמ"ד הוא ללא ספק פעילותו הרבה למען הצלת כלל ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה תוך כדי מסירות נפש ממשית וסיכון עצמי גבוה. הרחמ"ד היה הרוח החיה של "קבוצת העבודה" - ארגון שמטרתו להביא להפסקת ההשמדה של שארית ישראל תמורת מתן שוחד. בקבוצה זו ישבו עמו אנשים שונים בעלי דעות והשקפות שונות, "רב" רפורמי, חילונים, ציוניים ועוד בעלי השקפות שונות. למרות כל זאת, היה ביניהם שיתוף פעולה מלא כיוון שהצורך בהצלת נפשות ליכד את כל העסקנים.

בארבעה מישורים עיקריים פעלו הרחמ"ד ואנשי קבוצת העבודה:

א. תמורת מתן שוחד של חמישים אלף דולר הסכים ויסליצני, הנציג הגרמני בסלובקיה, להפסיק את הגירושים מסלובקיה בסוף קיץ תש"ב. במשך כשנתיים לא נגעו לרעה ביהודים בסלובקיה.

ב. בשנת תש"ג ניהלו הרחמ"ד ואנשי קבוצת העבודה משא ומתן עם ויסליצני על הפסקת ההשמדה בכל מדינות אירופה. הגרמנים דרשו לשם כך תשלום של שני מיליון דולר. מאחורי המשא ומתן היה הצורר הימלר בעצמו שחיפש דרך לצאת בשלום מן המלחמה. הרחמ"ד ושותפיו סיכנו את עצמם במתן הבטחות שווא לגרמנים בעוד שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם. הם קיוו כי המוסדות היהודיים בחוץ לארץ יעמידו לרשותם את הכספים שהיו נחוצים למטרה זו. משלא נתקבלו הכספים היה עליהם להמציא שקרים בדיוניים ולשכך את חמתו של ויסליצני. בסופו של דבר, תכנית זו שנקראה "תכנית אירופה" נכשלה כיוון שהכסף לא היה בהישג ידם של קבוצת העבודה.

ג. לאחר גירוש יהודי סלובקיה לפולין הצליחו הרחמ"ד ושותפיו ליצור קשר עם הגולים שהוגלו לשם. קשר זה נוצר באמצעותם של שליחים שהיו מוכנים תמורת תשלומים לצאת לפולין ולאוקראינה לגלות את עקבותיהם של המגורשים. שליחים אלו היו בחלקם אנשי הס.ס. שעשו זאת בעד בצע כסף. השליחים העבירו למגורשים חפצי ערך שונים כדי שיוכלו תמורתם לרכוש מצרכי מזון בארץ גזירה. הם חזרו מפולין ומאוקראינה וסיפרו על רציחות אכזריות המתבצעות שם. ידיעות אלו העבירו הרחמ"ד וגיזי פליישמן, אשר שימשה כנשיאת ויצ"ו ונציגת הג'וינט בסלובקיה, למוסדות היהודיים בשוויץ ובקושטא.

ד. בעת גירושם של יהודי הונגריה בשנת תש"ד שלח הרחמ"ד עשרות מכתבים ומברקים מפורטים לחוץ לארץ על הגירושים המתבצעים יום יום. הוא שלח ציורים של מחנה ההשמדה אושוויץ וכן תיאורים על דרכי התחבורה המובילות לשם. הוא ביקש מצד אחד שישלחו כספים לצורך המשא ומתן שהתנהל בהונגריה בין היהודים לבין הגרמנים, ומצד שני הוא ביקש שבעלות הברית יפציצו את אושוויץ ואת תחנות הרכבת ומסילות הברזל שמובילות לשם. הוא ציפה שיהודי ארצות הברית יפעילו את מלוא השפעתם על הממשל האמריקאי בעניין זה.

בשנת תש"ד נעצרו אנשי קבוצת העבודה. חלקם הובלו ברכבות לאושוויץ וחלקם הצליחו להימלט. הרחמ"ד הצליח לנסר חלק מהקרון ולקפוץ תוך כדי נסיעה מן הרכבת שהובילה אותו לאושוויץ. לאחר בריחה זו הוא מצא מקלט באחד הבונקרים בפרשבורג-ברטיסלבה.

לאחר המלחמה הוא יצא בטענות קשות נגד המוסדות היהודיים בעולם: הג'וינט, הקונגרס היהודי העולמי והסוכנות הציונית שלא עשו מספיק מאמצים להציל את יהדות אירופה. הרחמ"ד היה שבור ורצוץ עד דכדוכה של נפש. ליבו לא יכל לו והוא סבל מהתקפי לב קשים ביותר. הוא התיישב בארצות הברית ופתח שם ישיבה שבעולה נשא עד יומו האחרון, לצד איסוף חומר תעודתי על מאורעות החורבן הגדול.

הוא נפטר בו' כסלו תשי"ז. הרחמ"ד הותיר אחריו את הספר "מן המיצר" שבו הוא מגולל את כל ניסיונות ההצלה שלא צלחו. ספר זה מהווה אות קלון וההאשמה חריפה כנגד פעילי הציונות בזמן המלחמה. כמו כן הוא חיבר קינה מיוחדת לתשעה באב ובה הוא מקונן על המיתות השונות והמשונות של בני ישראל בזמן השואה.
  1. 1. מוות לציונים משמידי עם ישראל
    יואל 25/11/2009 04:53
    ברוחניות וגשמיות