מאמר
ישיבת פורת יוסף בירושלים
ספינת הדגל של ישיבות בני עדות המזרח היא ישיבת 'פורת יוסף' בעיר הקודש ירושלים. הישיבה העמידה מספסליה את טובי הרבנים המכהנים כיום במשרות רבנות והוראה בכל רחבי העולם
הבן איש חי |
על פי הוראת הבן איש חי, השתדל רבי בן ציון לקנות מגרש בעבור בנין הישיבה קרוב ככל האפשר לכותל המערבי. לאחר השתדלות מרובה הושג הסכום הנדרש לקניית המגרש ובניית הבניין מתרומתו של הנדיב רבי יוסף אברהם שלום שגאל שגר בעיר כלכותה שבהודו. משהושג הכסף הנדרש נבנה בניין הישיבה סמוך ונראה לכותל המערבי כציוויו של הבן איש חי.
משהוקמה הישיבה, חבשו את ספסליה טובי המוחות שבין הצעירים בני עדות המזרח בארץ ישראל. בשנתה הראשונה עמד בראשות הישיבה הגאון רבי שלמה לניאדו זצ"ל, אך כעבור שנה בלבד הוא התבקש לישיבה של מעלה ונפטר. במקומו של רבי שלמה התמנה לראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל כשלצידו של רבי עזרא כיהנו כרבנים בישיבה הגאון רבי אברהם הררי רפול זצ"ל והגאון רבי סלמאן אליהו זצ"ל, אביו של הראשון לציון רבי מרדכי אליהו שליט"א שנמנה על תלמידי הישיבה וחובשי ספסליה.
הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל [צלם] |
מטרת הישיבה הייתה להכשיר את טובי בניה של יהדות המזרח לכהן במשרות רבנות היכן שיתבקשו. לשם כך השתדלו בני הישיבה ללמוד בדרך בירור ההלכה על פי מסורת הפסיקה הספרדית לדורותיה. בין רבני הישיבה התגלעה מחלוקת האם יש ללמוד כפי פסיקתו של הבן איש חי המבוססת על השולחן ערוך והרמב"ם עם הכרעה על בסיס הקבלה, או שיש ללכת בדרכו של מרן הבית יוסף כפי שפסק בשולחן ערוך. מחלוקת זו הייתה מחלוקת לשם שמים וכל אחד מראשי הישיבה הוביל את דרך הלימוד כפי דעתו וסברתו.
תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל הייתה תקופת זוהרה של הישיבה. טובי המוחות מבני עדות המזרח נמנו על תלמידי הישיבה ולמדו בה בהתמדה מרובה בדרך הפסיקה ההלכתית הנוהגת בקרב בני יהדות המזרח מזה שנים רבות. מלבד הלימוד הרגיל בישיבה בתורת הנגלה, התקיים בישיבה גם כולל שנקרא 'עוז והדר' ועליו נמנו סלתה ושמנה של אברכי הישיבה ובו עסקו בתורת הנסתר כפי שציווה הבן איש חי. בין תלמידי כולל זה נמנו רבי סלמאן אליהו זצ"ל שהיה מרבני הישיבה, רבי יצחק כדורי זצ"ל שהיה מזקני המקובלים בדורנו ועוד תלמידי חכמים מופלגים אחרים.
על מנת להכשיר את בני הישיבה לכל מקצוע שבקדושה, התקיימה בישיבה גם ישיבת 'כלי הקודש' בה הוכשרו הלומדים למקצועות קודש כשוחטים ומוהלים. בנוסף היה בישיבה בית כנסת בו למדו התלמידים את נוסח התפילה והפיוטים כפי הדקדוק הספרדי המסורתי מדורי דורות.
תפארתה וגאוותה של הישיבה בתקופת המנדט היו על הספרייה התורנית הגדולה ששכנה בבנין הישיבה. הספרייה הכילה אלפי ספרים, ביניהם ספרים עתיקים ויקרי ערך מתקופת הגאונים וכתבי יד נדירים ביותר. זמן קצר לפני מלחמת השחרור אף נוספו לספרייה עוד כחמש מאות ספרים יקרי ערך אותם תרם לישיבה רבי אהרן מני מספרייתו של סבו הגאון רבי אליהו מני זצ"ל רבה של חברון.
בשנת ה'תש"ח במהלך מלחמת השחרור נערכו קרבות קשים בין היהודים מגיני הרובע היהודי בעיר העתיקה לבין חיילי הלגיון הירדני. הירדנים כבשו את הרובע היהודי ואת העיר העתיקה כולה ולקחו בשבי את הצעירים מגיני הרובע היהודי ביניהם רבים מתלמידי הישיבה. לאחר המלחמה החלו הירדנים פוגעים במוסדות היהודים שברובע, בין היתר החריבו הירדנים את בית הכנסת המפואר 'תפארת ישראל' וכן את ה"חורבה" של רבי יהודה החסיד. גם ישיבת פורת יוסף לא ניקתה והירדנים הצוררים החריבו עד יסוד את בנין הישיבה והעלו אותו באש. יחד עם הישיבה עלו באש עשרות ספרי התורה ששכנו בארון הקודש המפואר של הישיבה וכן הספרייה היקרה על הספרים וכתבי היד היקרים שהיו בה ואבדו, ביניהם כתביו של ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה.
[] |
למרות חורבן העצים והאבנים לא פסק קול התורה בישיבת פורת יוסף, ובני הישיבה עברו אל העיר החדשה שנותרה בשליטה ישראלית והתיישבו בשכונת הבוכרים. בבתי הכנסיות שבשכונה למדו בני הישיבה בהתמדה כשהם נודדים בין בתי הכנסת השונים בהם העבירו רבני הישיבה את שיעוריהם.
בשנת ה'תשי"ז, לאחר כמעט עשר שנים של נדודים בבתי כנסת בירושלים, עברה הישיבה אל בנין חדש שנבנה עבורה בשכונת גאולה והיה למרכזה של הישיבה עד לאחר מלחמת ששת הימים בשנת ה'תשכ"ז.
הישיבה בירושלים [] |
למעלה מעשרים שנה גלתה הישיבה ממקום מושבה המקורי עד ששבה אליו. לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה, שוקמו חורבות הרובע היהודי ובנין חדש גדול ומפואר נבנה בעבור ישיבת פורת יוסף על חורבותיו של הבניין הישן אותו הרסו הירדנים. למרות החזרה אל העיר העתיקה לא ננטש הבנין שבשכונת גאולה והוא נותר כסניף פעיל של הישיבה.
בשנת ה'תש"ל, עלה בסערה השמיימה ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל. בני הישיבה ביכו מרה את הסתלקותו של רבם, אך למרות הצער הכבד הוסיף קול התורה להישמע ברמה. בראשות הישיבה עמדו הרבנים הגאונים רבי יהודא צדקה זצ"ל שכיהן בראשות הישיבה עד לפטירתו ביום י"ב במרחשון ה'תשנ"ב ורבי בן ציון אבא שאול זצ"ל שנפטר ביום י"ט בתמוז ה'תשנ"ח.
לאחר פטירתו של רבי בן ציון הוכתר כראש הישיבה בנו של רבי יהודא – רבי משה צדקה שליט"א ויחד עימו מכהנים בישיבה הגאון רבי שלום כהן שליט"א והגאון רבי ציון זנגי שליט"א.
לאורך השנים העמידה ישיבת 'פורת יוסף' תלמידי חכמים גדולים ענקי הרוח מבני עדות המזרח. המפורסמים שבהם הם הראשון לציון מרן רבי עובדיה יוסף שליט"א, הראשון לציון רבי מרדכי אליהו שליט"א, ראש ישיבת 'בני ציון' הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א ועוד עשרות תלמידי חכמים מפורסמים המרביצים תורה בעולם כולו.