יום שישי ט"ו בכסלו תש"פ 13/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

ניסוך המים

ייתן ה' ונזכה בימי שמחה אלו להתפשטות חסד ורחמים על פני כל הארץ, להיותינו שואבים מלא חפנים רוח קדושה וחמלה ממעייני הדעת

הרב חיים ברים י"ז בתשרי תש"ע - 05/10/2009 00:00

המים - דימויים רבים להם בבריאה. מחד, רומזים הם ע"פ ספרי הקבלה למידת החסד, שמשמעותם חמלה ורחמים, ומאידך מוצאים אנו את אומות העולם שנתכנו בשם 'המים הזדונים', שכוונת הדימוי היא להענשה במידה מרובה ובשצף קצף. ועתה חג הסוכות הוא ההזדמנות המתאימה להנגיד את שני מיני מים הללו תחת כפיפה אחת, להשביח את המשובח ולהשבית את המריע.


משך כל שבעת ימי החג הוקרבו שבעים פרים על גבי המזבח, כנגד שבעים אומות השולטות על עם בני ישראל בכל מקומות תפוצתם, שבעים אומות הנקראים בשם 'מים זדונים'. ובאהבת ה' את עמו ישראל צוה עליהם לנסך בימים אלו צלוחית של מים על גבי המזבח שעל ידי קיום מצוה זו יעורר למעלה את מי הרחמים והחמלה, להוציאם ולהצילם ממים הזדונים ההם. וזהו שאמרו ז"ל 'ובחג נידונים על המים', כלומר, בימים אלו דנים ומענישים את המים הזדונים להשפילם עדי ארץ ולהעלות כנגדם את מי הרחמים והחמלה על ישראל עד מרום.


שכבר כתבו המקובלים בטעם הדבר שאין שואלים את הגשמים בימי החג – אף שבחג זה נידונים על המים, בכדי שלא יבואו הגשמים וירוו את פני האדמה בעוד שיש שליטה לגוים הנקראים מים הזדונים, פן ושמא ואולי יהפכו להיות מים זדונים. ואפשר שניתן להלביש כוונה זו במה שהמשילו חכמינו את הגשם בחג (סוכה פרק ב' משנה ט') 'לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו', שהקיתון הינו כמות גדולה של מים שמטבע הדבר באים בשטף ובחוזק. נמצא כי ענינו של ניסוך המים הוא, לשבר כח המים הזדונים, אותם הרוצים לעלות במרוצה חזקה כדי לשטוף את העולם. לכך מביאים מים ומנסכים ע"ג המזבח לעצור את שטף המים הרעים. אבל אותה צלוחית מים אינה באה אלא ממימיו של מעין השלוח שטבעם לזרום לאט, כמו שכתוב 'ושולח מים על פני חוצות', להורות על מטרת ניסוך המים, כאמור.


אולם, אף כי הבנו ענין הבאת מים, עדיין יש לדעת למה לא יביאו ממי גשמים הנובעים מאוצר הטוב שבשמים ומפני מה מעדיפים את המים התחתונים. יתר על כך תמה המהר"ל שהרי כלל נקוט בידינו 'מעלים בקודש ואין מורידים', אם כן איפה, מדוע הובדלו מראש מים ממים, אלו למעלה ואלו למטה. וביאר שהקב"ה דרכו להיטיב עם הנרדפים והנחשלים, ומהאי טעמא לא בחר להעלות על המזבח אלא את בעלי החיים השפלים, כשאלת הגמ' למה בחר בתורים ובבני יונים, מפני שאין בעופות יותר נרדפים מן מינים אלו, ואין בבהמות וחיות יותר נרדפים רק שור וכבש ועז, לכן בחר השם יתברך בהם.


והנה כל אותם הנחשבים כחלשים ונחשלים בעולמינו זה, מורה הוא כי אינם קשורים לכאן בקשר של קיימא, אלא אדרבה, קשורים הם קשר בל ינתק אל הרוחני והנאצל. ואילו המושל ומצליח בו הוא מפני שמתייחס הוא ושייך אל העולם הזה. נמצא כי המים התחתונים שהובטחו בעת היבדלם מהעליונים להיותם עולים וקרבים על המזבח – לא ירדו כלל ממדרגתם.


ויש בנותן טעם להעתיק את דברי ה'שם משמואל' שסוכות הוא חגו של אהרן הכהן, שהיתה מידתו 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה', שאף שהיה אדם גדול מאוד אשר רעיונותיו משוטטים תמיד באלקות ובעולמות העליונים, עם כל זה השפיל את עצמו לעשות שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו ולקרב אנשים נמוכים להחזירם בתשובה. בגין כך, חג הסוכות הוא עת של קירוב רחוקים, ומתאים העת לניסוך המים שהוא גם כן קירוב רחוקים, אותם מים התחתונים שהורחקו והובטחו ליקרב על גבי המזבח.


ייתן ה' ונזכה בימי שמחה אלו להתפשטות חסד ורחמים על פני כל הארץ, להיותינו שואבים מלא חפנים רוח קדושה וחמלה ממעייני הדעת.