במהלך מלחמת העולם השנייה, בקיץ של שנת ה'תש"א פתחו צבאות גרמניה במבצע ברברוסה ותקפו את מזרח-פולין שטח שהיה בשליטתה של ברית המועצות מאז תחילת המלחמה. בתחילה הצליחו הגרמנים במלחמה וכבשו ביעף את מזרחה של פולין מידי הרוסים כשהם ממשיכים בסערה מזרחה ודוחקים את רגליה של רוסיה אל מחוץ למזרח אירופה.

ביום כ"ז באלול שנת התש"א כבשו חיילות גרמניה את בירתה של אוקראינה – קייב. בעיר קייב התקיימה באותם הימים קהילה יהודית גדולה שמנתה למעלה ממאה וחמישים אלף נפש. כאשר החלו הגרמנים כובשים את אוקראינה נמלטו רוב יהודי העיר מזרחה הרחק מהסכנה ובקייב נותרו בעת כיבוש הגרמנים כשישים אלף יהודים.

ימים ספורים לאחר הכיבוש החלה סדרת פיצוצים ברחובות העיר קייב שפגעה בבניינים בהם בחרו הגרמנים לשכן את מפקדתם הצבאית, סדרת פיצוצים זו שיבשה את חיי הגרמנים בעיר וגרמה למותם של רבים מהצוררים. לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה נודע לכל כי פיצוצים אלו בוצעו על ידי סוכני הבולשת הרוסית הידועה לשמצה - הנ.ק.וו.ד. שנותרו בקייב לאחר נסיגת הצבא הרוסי על מנת לחבל ולפגוע במכונת המלחמה הגרמנית, הנאצים שלא ידעו מי הפוגע בהם החליטו כי היהודים יהיו אלו שעליהם הם יפרקו את תסכולם וכעסם.

ביום ה' בתשרי שנת ה'תש"ב קיימו הנאצים ישיבה בה השתתפו המושל הצבאי של קייב מטעם הצבא הגרמני גנרל מיור אברהרט ימ"ש, מפקד האיינזצגרופן – שהייתה יחידה צבאית שהוקמה על מנת להשמיד יהודים - בריגדפיהרר ד"ר אוטו רש ימ"ש, מפקד הזונדרקומנדו אס.אס – שהייתה יחידה גרמנית שתפקידה לטשטש את פעולות ההרג - שטנדרטנפיהרר פאול בלובל ימ"ש והמפקד הבכיר של האס. אס. באזור אוברגרופנפיהרר פרידריך יקלן ימ"ש. ישבו ארבעת הצוררים ותכננו את תוכנית הזדון להשמדת יהודיה של העיר קייב, בסיכומה של הישיבה הוכנה תוכנית השמדה מפורטת והוקצו בעבורה הכוחות הנדרשים לשם ביצועה ביעילות גרמנית קרה ומופתית.

בבוקר יום ז' בתשרי קידמו את יהודיה של קייב מודעות ענק שהודבקו ברחובות ובהם נכתב כי על כל היהודים להתייצב למחרת היום בשעה שמונה בבוקר בסמוך לבית הקברות בפינת הרחובות מלניק ודייחטיארובסקה לצורך העברתם למגורים במקום אחר. היהודים נצטוו במודעות אלו ללבוש בגדים חמים ולהצטייד בתעודות ומסמכים אישיים. למודעות נוספה אזהרה כי יהודי שלא יתייצב כמצווה וייתפס יוצא להורג בירייה.

אנדרטה ליהודים שנרצחו בבאבי יאר[צלם]

בבוקר יום ח' בתשרי שנת ה'תש"ב התכנסו בסמוך לבית הקברות למעלה משלושים אלף מיהודי קייב כשהם נוטשים מאחוריהם את כל רכושם והם מוכנים ומזומנים לעלות לרכבות שיובילום למקום מגורם החדש, ברם במקום להעלותם על רכבות הובילו החיילים הנאצים את היהודים אל הגיא באבי יאר שהיה בסמוך לבית הקברות והוקף מבעוד מועד בגדר תיל למניעת ניסיונות בריחה.

לאחר שחלפו מספר שעות ויהודים נוספים פסקו מלזרום אל מקום הכינוס החלו הנאצים מובילים קבוצות של עשרה איש בכל פעם לעבר פתחו הצר של הגיא, בכניסה אל הגיא ציוו הנאצים את היהודים להתפשט ולהסיר מעליהם תכשיטים ודברי ערך אחרים, ולאחר מכן דחפו אותם תוך כדי מתן מכות אכזריות אל תוככי הגיא שם למול קיר הגיא נורו היהודים התמימים מנשק אוטומטי על ידי הנאצים ומתו על קידוש ה'. קולות הירי נשמעו עד למרחוק ועשרות אלפי היהודים הכלואים מאחורי התיל החלו מבינים כי אין מעבירים אותם למקום מגורים אחר אלא מובילים אותם להריגה. המוני יהודים החלו מנסים לפנות לאחוריהם ולברוח אך ניסיונות אלו באו מאוחר מדי והחיילים הנאצים בסיועם של שוטרים אוקראינים מנעו מהיהודים להימלט מגורלם המר. לאורך היום כולו ולמחרתו הובלו יהודים לשחיטה בתוך באבי יאר, ובסופו של יום כשכולם נהרגו כיסו הנאצים את עשרות אלפי הגופות בשכבת חול דקה והסתלקו לדרכם. לפי דו"ח של האיינזצגרופן שהיו אחראים על יישום החיסול נהרגו ביומיים אלו 33,771 יהודים ה' יקום דמם.

גם לאחר הרג המוני זה המשיך הגיא באבי יאר לשמש את הגרמנים כמקום הוצאה להורג, אלפי יהודים שלא שמעו לפקודת הכינוס הראשונה ונמלטו – נתפסו בחודשיים שלאחר ההרג והובלו אף הם להריגה על גופות אחיהם היהודים הטבוחים בבאבי יאר. רובם של היהודים שנתפסו בחודשיים אלו היו יהודים שהצליחו להסתתר מפני הגרמנים אך נתפסו בעקבות הלשנות של הגויים האוקראינים המקומיים ששנאו את היהודים לא פחות מהנאצים. אחד ממפקדי הנאצים בעיר העיד לאחר המלחמה כי ההלשנות מצד גויי קייב היו כה רבות עד כי הוא נמנע מלטפל בכל הפניות בעקבות מחסור בכח אדם. סך כל היהודים שנרצחו על ידי הנאצים בבאבי יאר עולה לפי ההערכות על למעלה מחמישים אלף נפש.

מלבד עשרות אלפי היהודים שנרצחו בבאבי יאר רצחו הנאצים במקום גם עשרות אלפי צוענים ושבויים רוסיים, לפי השערות הצבא הרוסי ששחרר את קייב עלה מספר הנרצחים כולם לכמאה אלף איש גברים נשים וטף.

בקיץ של שנת ה'תש"ג החל הצבא הרוסי להדוף את הגרמנים וכשהחל מתקרב לעיר קייב מיהרו הגרמנים לטשטש את מעשיהם הנפשעים בבאבי יאר, על מלאכת הטשטוש ניצח פאול גלובל ימ"ש שעבד בתיאום עם הד"ר מקס תומס ימ"ש שהיה אחראי אישית לרציחת רבים מהיהודים. לצורך מלאכת הטשטוש הביאו הנאצים ממחנה סירצק הסמוך 327 אסירים מתוכם כמאה אסירים היו יהודים, האסירים נכבלו ברגליהם בשלשלאות ברזל ולמולם הועמד חייל שומר ובידו מקלע טעון. דחפור ענק שהובא למקום חפר בקבר ההמונים שבבאבי יאר והעלה מתוכו את שרידי גופות הנרצחים, האסירים האומללים אולצו לאסוף את הגוויות שהוצאו מהאדמה ולשורפם עד שהפכו לאפר, גם בשלב זה לא שככה תאוות הבצע של הנאצים והם ציוו לנפות בכברה את אפר הנרצחים על מנת למצוא בתוכו זהב ותכשיטים. את עצמות הנרצחים שנותרו לאחר השריפה נאלצו האסירים לכתוש בעזרת אבני מצבות שנעקרו מבית הקברות היהודי הסמוך.

שריפת הגוויות נמשכה חודש וחצי ובסופה כשראו האסירים כי מלאכתם תמה והנאצים עומדים להרוג אותם, נמלטו בחשכת הלילה עשרים וחמישה אסירים שנפוצו לכל עבר.

כששחררו הרוסים את קייב והגיעו לבאבי יאר לא היה במקום זכר לזוועות שנעשו בו ורק עדויות מפי ניצולים ועדי ראיה הודיעו לעולם את האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי ההרוגים על קידוש ה'.

במשך שנים רבו עמד הגיא באבי יאר שמם ללא אות זיכרון שינציח את ההרוגים בו, רק לפני ארבעים וחמש שנה נאותה הממשלה הרוסית הקומוניסטית להקים אנדרטה במקום, לאחר קרוב לעשר שנות תכנון הוקמה בבאבי יאר אנדרטת אבן דוממת המנסה להנציח עשרות אלפי חיים שוקקים שנדמו, ה' יקום דמם.