יום שישי ט"ז בתמוז תשע"ט 19/07/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי צדוק הכהן מלובלין

דמותו רבת ההוד של רבי צדוק, שהותירה את רישומיה העזים, בעיקר בזכות סדרת ספריו המונומנטאליים, רצופה מסכת של ייסורי נפש, עוני וטלטלות שונות, עדי זכה לעלות על כס האדמורו"ת ולהיחקק בעולמה של החסידות כגאון, קדוש ואישיות פלאית.

מ. שורק ט' באלול תשס"ט - 29/08/2009 21:11

דמותו רבת ההוד של רבי צדוק, שהותירה את רישומיה העזים, בעיקר בזכות סדרת ספריו המונומנטאליים, רצופה מסכת של ייסורי נפש, עוני וטלטלות שונות, עדי זכה לעלות על כס האדמורו"ת ולהיחקק בעולמה של החסידות כגאון, קדוש ואישיות פלאית.

ילדותו ונעוריו

הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל נולד בכ"ב שבט תקפ"ג, לאביו הגאון רבי יעקב רבינוביץ' הכהן, שהיה רבה של העיירה קרייזבורג ונמנה על משפחות ה'מתנגדים'. עוד בילדותו נודע רבי צדוק כגאון מופלג, וכאשר בני גילו למדו אותיות, הוא כבר למד בשקידה רבה גמרא עם תוספות.

רבי צדוק התייתם מאביו בגיל שש, אמו נישאה לאחר והתקשתה להמשיך לגדלו, לכן, נשלח הילד לבית דודו שאף הוא כיהן כרב.

למד בישיבה בלובלין, ונתפרסם כעילוי בעודנו צעיר לימים ומכל עבר הריצו אליו שו"ת. רקם קשרים עם רבים מגדולי דורו ובתוכם עם הגאון רבי יצחק אלחנן מקובנה זצ"ל, והשתעשע עמם בדברי תורה.

נישואיו

כשהיה בן 15 השתדך רבי צדוק עם בת גביר חשוב שהתחייב לפרנסו למשך זמן רב, על מנת שיוכל להמשיך ולשקוד על התורה. ואכן, רבי צדוק, האברך הצעיר המשיך ועלה במעלות התורה.

מספר שנים לאחר נישואיו, יצא לעז על אשתו שהיא משרכת דרכיה והוא רצה לגרשה. הלעז יצא מאת בני בלייעל שקינאו בעושרו הרב של חותנו ובכך שזכה לשדך את בתו עם עילוי מופלג כרבי צדוק. כדי שיאמין רבי צדוק לדיבה, יזמו אותם בני בלייעל אירוע בו ייראה שאשתו מושיטה ידה לשר גוי, וכשראה זאת רבי צדוק חלחלו דברי הדיבה ללבו, והוא דרש ממנה גט. האישה, בידעה כי לא חטאה, סירבה לקבל גיטה. לכן, יצא רבי צדוק למסע בן חצי שנה על מנת להשיג חתימות ממאה רבנים חשובים שיתירו לו לגרשה, כתקנת רבנו גרשום.

במהלך מסעו, לא כל הרבנים אליהם פנה הסכימו איתו, ואחדים מהם,  אף הזהירו אותו על כך. ביניהם היה הרה"ק רבי חיים מצאנז זצוק"ל שאמר לו, כי אף שמצד הדין הוא רשאי לגרש את אשתו, מכל מקום אין היא אשמה, ואם יגרשה ייענש שלא יהיו לו בנים. בסופו של מסע ארוך השיג רבי צדוק את מבוקשו וגירש את אשתו. לימים, הצטער על כך שלא הקשיב לרבנים שהזהירוהו שלא לגרשה.

לאחר גירושיו עבר להתגורר בלובלין, שם שידכו לו את בתו של יהודי ירא שמיים. אשתו תמכה בו ונשאה בעול הפרנסה בכל כוחה בכדי שיוכל בעלה לשבת ולשקוד על התורה ללא הפרעה. על אף ההצעות המרובות, סרב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות. הוא חי חיי עוני והתפרנס מתוך הדחק מהחנות הקטנה שניהלה אשתו.

אזהרתו של רבי חיים מצאנז לרבי צדוק אכן הוכחה, והשניים לא זכו לפרי בטן.


ההתקשרות לחסידות

במהלך מסעו התוודע רבי צדוק לעולם החסידות. הוא פגש את הרבי מאיז'ביצה - הרה"ק רבי מרדכי יוסף ליינר זצוק"ל בעל 'מי השילוח' ודבק בו. התקשרותו לאדמו"ר מאיז'ביצה חוללה שינוי עמוק בחייו של רבי צדוק.

שבע שנים לאחר מכן, בשנת תרי"ד, נפטר הרבי מאיז'ביצה. ועל אף שרבי צדוק לא זכה לשהות זמן רב במחיצתו, אימץ את דרכו והדרכותיו לכל חייו.
לאחר פטירתו של הרבי מאיז'ביצה נתפלגו חסידיו. חלקם קראו להכתיר את בנו, ה'בית יעקב' לאדמו"ר הבא, ורבים מהם, וביניהם רבי צדוק הכהן, נטו אחר גדול תלמידיו, הגאון הקדוש רבי יהודה לייב אייגר זצוק"ל.

כשראה כך רבי יהודה, התלבט אם לקבל את כס האדמו"רות. כאשר בא רבי צדוק ונתן לו 'פתקא' ו'פדיון נפש' כדרך החסידים המביאים 'פדיון נפש' לרבם, ניתן האות ובכך הכתירוהו לאדמו"ר.

במשך השנים בהם כיהן רבי יהודה לייב כאדמו"ר, המשיך רבי צדוק בשקידה בתורה ובכתיבה ומיעט לצאת מביתו, ורק לפרקים היה מגיע לשלחנו של האדמו"ר רבי לייבל'ה, שהיה מכבדו עד מאוד.

שנות כהונותו כאדמו"ר

בכ"ב שבט תרמ"ח, כשהיה רבי צדוק כבן 65, נפטר חברו ורבו האדמו"ר רבי יהודה לייב אייגר. בנוסף על צערו של רבי צדוק על פטירת רבו, חשש מכך שהחסידים יבקשוהו להיות להם לאדמו"ר. מיד בתום הלוויתו של רבי לייבל'ה, התאמתו חששותיו, כשפנו אליו החסידים בבקשה להכתירו לאדמו"ר.

רבי צדוק ניסה לדחות את הבקשה, שכן כל חייו ברח מן הכבוד. אולם, החסידים לא הרפו, ולא הועילו כל דחיותיו. לאחר זמן מה אמר רבי צדוק שבמשך שנים התפלל שרבו יאריך ימים אחריו, כדי שלא יצטרך לקבל על עצמו את עול האדמו"רות. אולם מאחר שתפילתו לא נתקבלה - כנראה שמן השמיים חפצים שהוא יישא בעול ההנהגה.

בן 65 היה כשהתמנה לאדמו"ר ואלו היו מילותיו: "אם נמנה אני ברשימת דור דור ודורשיו שהראה הקב"ה לאדם הראשון ומשה רבנו, הריני מוכרח לקבל עליי, אבל אם לאו - אז בעזרת ה' יתבטל העניין במהרה..."

למרות שקיבל את האדמו"רות לא הסכים רבי צדוק לקבל את הפדיונות אותם היו מביאים החסידים, אלא, המשיך להתפרנס בדוחק מהחנות אותה ניהלה אשתו.

כשנה לאחר שהתמנה לאדמו"ר, נחת עליו אסון כשרעייתו הצדקת הלכה לעולמה. רבי צדוק התאבל עליה רבות, ובשעת קבורתה לחש לה: "חצי עולם הבא שלי אני נותן לך, כי מידך לי כל תורתי".

כיון שנפטרה אשתו נפסק גם מקור פרנסתו והחסידים בקשו לפרנסו, אולם הוא סירב. הוא הסכים שאחד מחסידיו ימשיך לנהל את החנות הקטנה ומזה הוא התפרנס בדוחק.

השאיפה לארץ ישראל

כבר מגיל צעיר השתוקקה נפשו של רבי צדוק לארץ ישראל. ועתה, משנפטרה אשתו, חשב להגשים את שאיפתו. רבי צדוק החל לתכנן את עלייתו לארץ ישראל בעזרת אחיו שהתגורר שם. אולם, החסידים לא אבו שרבם יעזוב וניסו לעשות הכל בכדי להניאו מכך. לבסוף, נכנסו דבריהם אל ליבו והוא דחה את התוכנית.

בתוך כך, החלו חסידיו לבנות לו דירה וכן בית מדרש. בנייתו של בית המדרש הושלמה בשנת תרנ"ז והוא נחנך במעמד גדול ונקרא: "בית המדרש של הכהן".

שארית חייו

לאחר שהתבטלה תוכנית העלייה לארץ ישראל, נישא רבי צדוק בשלישית. הוא נשא את בתו של רבי פישל מסטוקטשין, נכדתו של 'היהודי הקדוש'. היא הייתה אלמנה, והיו לה ילדים מבעלה הראשון. רבי צדוק, שלא זכה לילדים משלו, היה להם כאב, חינכם ואף השיאם. או אז הוא החל לשאת בעול הפרנסה והסכים לקבל את דמי הפדיונות אך לא עבור עצמו, אלא עבור אשתו וילדיה בלבד.

רבי צדוק נפטר בט' אלול תר"ס (1900), בהיותו כבן שבעים ושבע. לאחר פטירתו, בניה של אשתו, עסקו בהוצאת כתביו לאור.

ספריו של ר' צדוק

ספרים רבים כתב רבי צדוק, בהלכה ובאגדה, במוסר ובחסידות, ובכולם בולטת חריפותו ובקיאותו.

ספריו:

"צדקת הצדיק", פסקאות קצרות בנושאים שונים בעבודת ה' (חלקם על פי סדר מסכת ברכות). "פרי צדיק" על התורה. "רסיסי לילה" עם קונטרס "דברי חלומות". "לבושי צדקה" על ספרי בעל הלבושים.  "קדושת שבת" עם קונטרס "שביתת שבת". "משיב צדק". "מחשבות חרוץ". "דברי סופרים" עם "קונטרס זכרונות". "דובר צדק". "ישראל קדושים". "שיחות מלאכי השרת". "תקנת השבין", על מצוות התשובה.