יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

קהילת יהודי קרקוב

אלף שנות היסטוריה יהודית טומנת בחובה העיר קרקוב, או קראקא בפי יהודיה. אלף שנים בהם פיארה את עיר זו קהילה יהודית מפוארת עד שעלה עליה הכורת הנאצי בשנות הזעם באירופה וסתם את מעיינה.

מוטי מרינגר כ"ז באב תשס"ט - 17/08/2009 06:01

בדרום מערבה של פולין, על גדות נהר הוויסלה שוכנת העיר קרקוב. כבר לפני יותר מאלף שנה התיישבו בקרקוב יהודים פליטים שהיגרו מחמת גזירות הגירוש מצ'כיה ובאו לפולין. הקהילה היהודית גדלה במהירות והייתה לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה. בעיר התגוררו יהודים רבים בעלי השפעה ביניהם הייתה משפחת פישל שבניה היו בנקאים ידועי שם ורבי השפעה, וכן היהודי לבקו שהיה מקורב למלכות וניהל את המטבעה המלכותית וענייני מלוכה נוספים. הצלחתם של היהודים הייתה לצנינים בעיניהם של שכניהם הגויים, ובראשות נציגי הכנסייה הנוצרית החלו ההמונים פורעים ביהודים ומצרים את רגליהם. בשנת ה'רנ"ה גורשו יהודי קרקוב והישיבה בעיר נאסרה עליהם, המגורשים התיישבו בעיר שהייתה אז סמוכה לקרקוב ונקראה בשם קאז'ימייז' או קוזימיר בלשון היהודים.

בעיר קאז'ימייז' הייתה כבר באותה העת קהילה יהודית ומוסדות יהודיים, ומגורשי קרקוב הצטרפו לקהילה זו. הקהילה היהודית בקאז'ימייז' ישבה באזור מיוחד מוקף חומה שנקרא בפי כל 'עיר היהודים'. היהודים המגורשים לא ויתרו על מסחרם הפורח שבקרקוב, ומדי יום היו נוסעים מקאז'ימייז' לקרקוב על מנת להמשיך במסחרם. הקהילה היהודית הוסיפה להתרחב עד שאזור 'עיר היהודים' בקאז'ימייז' כבר לא יכול היה להכיל את המתיישבים הרבים והיהודים החלו מנסים לרכוש קרקעות מחוץ לאזור זה. כנגד מגמה זו לחמו ראשי הכנסייה יחד עם בעלי המלאכה הנוצרים שדאגו לפרנסתם, והיהודים החלו סובלים מפרעות ועלילות דם, בעקבותיהם נהרגו על קידוש ה' רבים מבני הקהילה. הצפיפות בתוך 'עיר היהודים' הולידה מחלות שהצריכו הקמת בית חולים יהודי בתוך 'עיר היהודים', שלא הצליח להשתלט על כמות החולים הרבה ורבים מהם נפטרו. לימים התרחבה העיר קרקוב והתחברה לעיר קאז'ימייז' שהפכה לפרבר של קרקוב, האיסור על היהודים לגור בקרקוב נותר ועל כן רוב היהודים התרכזו באזור קאז'ימייז'.

העיר קרקוב התפארה במשך השנים ברבנים גדולי ישראל שקבעו בה את משכנם ועמדו בראשות בית הדין והישיבה שהיו בעיר. בין רבני העיר היה רבי יעקב פולק זצ"ל שנודע בכל פולין בשיטות הלימוד המפולפלת שלו. כן כיהן בקרקוב כרב רבינו משה איסרליש – הרמ"א, שהיה בן לאחת מהמשפחות החשובות בעיר וספריו הפכו לספרי יסוד בכל תחומי היהדות. גיסו של הרמ"א רבי יוסף כץ זצ"ל חי אף הוא בקרקוב ונחשב באותם הימים כגדול למדני פולין. זמן מה לימד בישיבה שבעיר רבי מאיר זצ"ל – המהר"ם מלובלין, שאף נשא לאישה את בתו של ראש הישיבה ואב"ד קרקוב רבי יצחק כץ זצ"ל ואחר עקר לשמש כרב בלובלין. החל משנת ה'שע"ט כיהן כרב בקרקוב רבי יואל סירקיש זצ"ל המכונה הב"ח על שם חיבורו 'בית חדש' על הספר 'ארבעה טורים', אחריו שימש בתפקיד רבי יהושע חריף – ה'מגיני שלמה', ואחריו הוכתר כראש ישיבה ומאוחר יותר כרב בקרקוב רבי יום טוב ליפמן הלר זצ"ל 'התוספות יום טוב' שקבע את יום הכתרתו – א' אדר ה'ת"ג - ליום חג לו ולזרעו עד עולם.

ישיבת קרקוב משכה אל ספסליה את גדולי הלומדים מרחבי פולין, בראשות הישיבה עמדו גדולי עולם דוגמת רבי משה מרדכי מרגליות זצ"ל ורבי נתן נטע שפירא זצ"ל בעל 'המגלה עמוקות', שעליו נאמר כי ראה את אליהו הנביא פנים בפנים. בין תלמידי הישיבה נמנו רבי גרשון אשכנזי זצ"ל מחבר הספר 'עבודת הגרשוני', רבי שבתי כהן זצ"ל המכונה ה'ש"ך' על שם חיבורו ההלכתי 'שפתי כהן', ורבי מנדל אורבך זצ"ל בעל ה'עטרת זקנים'.

המציאות בה התכנסו ובאו לקרקוב תלמידי חכמים כה רבים הצריכה ספרים רבים על מנת שיוכלו ללמוד מתוכם, כך הוקמו בקרקוב שני בתי דפוס יהודים שהדפיסו ספרי קודש רבים לטובת הלומדים.

בסוף המאה הי"ח לספירת הנוצרים שונתה מפת המדינות באירופה. ממלכת פולין התמוטטה ושטחיה חולקו בין אוסטריה רוסיה ופרוסיה, דא עקא שהעיר קרקוב חולקה לשנים. החלק המקורי של העיר היא קרקוב נותר כחלק מפולין המקוצצת, ואילו החלק של קאז'ימייז' בו התרכזו מרבית היהודים עבר לידי הממלכה האוסטרו – הונגרית כחלק מגליציה. עובדה זו פגעה קשות בפרנסתם של יהודים רבים שעסקיהם היו בחלק הפולני של העיר, ועתה לאחר החלוקה נמנעו מלעבוד בחלק זה. באותה העת החלה העיר קרקוב נפתחת כלפי מערב-אירופה ורוחות השכלה החלו מנשבות בעיר. מנגד, כתשובת המשקל לרוח ההשכלה, הגיעה רוח טהורה מבית מדרשו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל, בדמותו של רבי קלונימוס קלמן אפשטיין זצ"ל – ה'מאור ושמש' שקבע את משכנו בקרקוב והחל מפיץ בה את אור החסידות.

לא קלה הייתה דרכה של החסידות במקום זה. מלבד ההתנגדות של תנועת ההשכלה לכל דבר שריח של קדושה נודף ממנו, להבדיל, גם החרדים לדבר ה' חששו מדרך חדשה זו, ובית הדין של קרקוב בראשות האב"ד רבי יצחק הלוי לנדא זצ"ל החרים את רבי קלונימוס קלמן ואסר להתקרב אליו ולחסידיו.

לאורך המאה הי"ט החלה תנועת ההשכלה חודרת ביתר עוז לקהילת קרקוב. הממשלה שראתה עניין לאומי באיזרוח היהודים, עודדה את דרכם של המשכילים על ידי גזירות בעניין לבוש וחינוך שפגעו קשות במסורת היהודית. באותה העת גם בוטלה הגזירה שהגבילה את מגורי היהודים רק לאזור קאז'ימייז', דבר שתרם אף הוא להתבוללות היהודים. רבני העיר עמדו איתן כנגד תנועה זו, אך לא תמיד צלחה דרכם. בערך בשנת ה'תרכ"ג, התמנה כרבה של העיר רבי שמעון סופר בנו של החת"ם סופר. רבי שמעון נחרד ממצב היהודים בעיר והחליט לנקוט יוזמה על מנת לשמר את הניצוץ היהודי בגליציה. רבי שמעון חבר אל האדמו"ר מבעלזא והאדמו"ר מסדיגורה ובעצתם ותמיכתם נוסדה המפלגה 'מחזיקי הדת'. רבי שמעון נבחר כציר בפרלמנט האוסטרי, בו נלחם נגד חוק הקהילות היהודיות אותו יזמו המשכילים על מנת שיאפשר להם שליטה בקהילות היהודים.


באותם הימים מנתה קהילת קרקוב למעלה מעשרים אלף איש והמספר רק הלך וגדל. בתחילת מלחמת העולם הראשונה היו בקרקוב למעלה משלושים אלף יהודים ויותר ממאתיים בתי כנסיות ומדרשות.


עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דרו בקרקוב יותר משישים אלף יהודים מקומיים, אליהם נוספו עוד למעלה מעשרים אלף פליטים. לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב חולקה פולין בין גרמניה הנאצית ורוסיה, והעיר קרקוב נפלה בשטח הגרמני. עוד לפני שפרצה המלחמה הכריזו הנאצים על חלק משטחי פולין כמסופחים לגרמניה, בעוד ששאר חלקי פולין הוכרזו כשטח 'גנרלגוברנמן' שפירושו השטח בו אמורים להתגורר הגזעים הנחותים והבעייתיים כמו יהודים וצוענים עד לטיפול בהם. כעיר בירה של שטח ה'גנרלגוברנמן' הוכרזה העיר קרקוב, וכמושל ה'גנרלגוברנמן' התמנה פושע המלחמה הנאצי הנס פרנק יימח שמו. הנס פרנק ראה כבעיה את הריכוז היהודי הגדול שהתגורר בקרקוב שהייתה בירת האזור, ועוד לפני פרוץ המלחמה הורה על גירושם של יהודי קרקוב.

בין התאריכים י' באייר וי"א באב בשנת ה'ת"ש, ניתנה ליהודים בקרקוב הזדמנות לעזוב את העיר עם רכושם. למעלה מעשרת אלפים יהודים ניצלו הזדמנות זו ועזבו את העיר, רובם לחלקה המזרחי של פולין שהיה תחת שליטה רוסית. בחורף של שנת ה'תש"א החל גירושם בכוח של יהודי קרקוב, למעלה מארבעים אלף יהודים גורשו כשהם מורשים ליטול עימהם רק חמישים קילוגרם מטען לנפש. בעיר קרקוב נותרו כשלושים אלף יהודים, כאשר למעלה מחמשת אלפים מתוכם מוכרזים כשוהים לא חוקיים. היהודים שנותרו בעיר בצורה חוקית הוכרו על ידי הנאצים כעובדים חיוניים למען קיומה של מכונת המלחמה הגרמנית, יהודים אלו רוכזו בגטו שהוקם עבורם ועבדו בעבודות כפייה שונות.

בגטו קרקוב הוקמה מחתרת יהודית על מנת להילחם בנאצים. בשונה ממקומות אחרים דוגמת גטו וורשה וגטו ביאליסטוק בו לחמו היהודים בתוככי הגטו, ראשיה של מחתרת קרקוב דגלו כי עליהם לפעול מחוץ לגטו בצד הארי של העיר. פעולתם המפורסמת ביותר של חברי המחתרת הייתה הפעולה ב'קפה ציגנריה'. בית קפה זה היה מקום מפגשם של קצינים נאצים רבים וחברי המחתרת תקפו אותו באמצעות רימונים ובקבוקי מולוטוב שהושלכו לתוכו. הגרמנים דיווחו על 20 הרוגים ופצועים בקרב אנשיהם. לאחר פעולה זו עצרו הנאצים את רוב חברי המחתרת והם הוצאו להורג.

ביום ט"ו בתמוז ה'תש"ג החלו הנאצים מחסלים את גטו קרקוב. משלוחים קבועים של יהודים החלו נשלחים אל מחנות ההשמדה והם נמשכו כמה חודשים, עד שאוכלוסיית הגטו התדלדלה לכדי אחד עשר אלף יהודים. מתוך יהודים אלו אלפיים יהודים שלא נמצאו כשירים לעבודה נרצחו ברחובות העיר, אלף נוספים נשלחו להריגה במחנה ההשמדה אושוויץ, ושאר היהודים שנמצאו כשירים לעבודה הועברו למחנה העבודה פלאשוב.

הגטו היהודי של קרקוב נחרב ועימו נסתם הגולל על היסטוריה יהודית מפוארת בת אלף שנה של קהילת קרקוב, ה' יקום דמם.

  1. 1. חשוב להוסיף למאמר
    יתגדל ויתקדש 17/08/2009 15:43
    בגיטו קראקא נתפסו ביום ד' מנ"א תש"א כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' זיע"א מבאבוב עם בנו הרה"צ ר' מרדכי דוד וחתנו הרה"צ ר' משה סטעמפל, ה' יקום דמם, שהוצאו להורג באופן מיידי על ידי הנאצים הארורים ימ"ש.